דורשי העבודה בהייטק הישראלי שולשו מאז ChatGPT

הנתון הזה אמור להדליק נורה אדומה אצל כל מי שעובד בהייטק הישראלי: מספר דורשי העבודה בענף כמעט שולש מאז השקת ChatGPT. לא מדובר באנקדוטה, אלא בנתון רשמי של שירות התעסוקה, שמתפרסם הבוקר ומשרטט תמונה עגומה של שינוי עמוק בשוק.

אז מה בעצם קרה כאן?

דוח חדש של מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה בחן את היציאה משוק העבודה בהייטק בין 2019 ל-2026. המספרים מדברים בעד עצמם: בסוף 2022, לפני ש-ChatGPT נכנס לחיינו, דורשי עבודה מהייטק היוו רק 4% מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות. כיום, בראשית 2026, השיעור הזה קפץ ל-11% – שילוש כמעט מוחלט.

במאי האחרון, שיא היסטורי בזמני שגרה, נרשמו בשירות התעסוקה 16,300 דורשי עבודה מהייטק. לשם השוואה, ב-2019 הממוצע החודשי עמד על כ-7,700 בלבד. בשירות מעריכים שהמספר אף יגיע ל-16,800 עד סוף השנה, אם כי קצב העלייה מעט הואט.

מי נפגע? כבר לא רק ג'וניורים

הסיפור הגדול הוא לא רק הגידול בכמות, אלא השינוי בזהות הנפגעים. בעבר, עיקר הפגיעה הייתה בעובדים מתחילים – ג'וניורים שחברות הפסיקו לגייס. אבל עכשיו, העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בקרב עובדים ותיקים ומנוסים. מאז 2023, מספר דורשי העבודה עם יותר מ-8 שנות ניסיון גדל ב-181%. לשם השוואה, בקרב עובדים עם 0-4 שנות ניסיון, העלייה הייתה "רק" 43%.

והמקצוע? כמחצית מכלל דורשי העבודה בהייטק הם עובדי תוכנה. זה לא מקרי – הם החשופים ביותר לשימושי AI. מספר דורשי העבודה מאנשי התוכנה עם חשיפה גבוהה ל-AI גדל ב-18% מאז 2022, לעומת עלייה של 3% בלבד במקצועות אחרים.

מתאם גבוה, אבל לא קשר סיבתי

החוקרים, ד"ר גל זהר ויעקב פורמן, מדגישים שהם מצאו התאמה ברורה בין התרחבות השימוש ב-AI לבין העלייה בדורשי העבודה, אבל הם לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי ישיר. "ככל שגוברת כניסת ה-AI לשוק העבודה, עולה מספר דורשי העבודה", נכתב בדוח.

חשוב לשים את הדברים בפרופורציה: מספר העובדים הכולל בהייטק ב-2025 עמד על כ-404 אלף. זה אמנם נתון מכובד, אבל רחוק מאוד מהפוטנציאל. אם מגמת הגידול של העשור הקודם (2012-2023, אז מספר העובדים כמעט הכפיל את עצמו) הייתה נמשכת, בשירות התעסוקה מעריכים שב-2025 אמורים היו להיות כ-461 אלף עובדים – כלומר, חסרים 57 אלף משרות. לדבריהם, מדובר ב"בלימה בגידול הענף ולא בקריסתו", אבל קשה להתעלם מכך שהמנוע קצת נחנק.

מעבר לים: מגמה נוספת שמקשה על המקומיים

במקביל, על פי דוח של קבוצת אמן שפורסם לאחרונה, חל גידול של 23% בגיוס עובדים מחוץ לישראל, עם העדפה למדינות כמו סרביה, פולין, רומניה ופורטוגל. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצה, מסביר שהשילוב של ירידה בשער הדולר, עלויות העסקה נמוכות יותר בחו"ל (חיסכון של 40-50%), וקושי בגיוס כוח אדם מקומי – דוחפים חברות להרחיב את הפעילות הגלובלית.

רייטר מציין ש-AI "טרפה את הקלפים" לחלוטין. "אנחנו לא רואים ירידה במספר המשרות הכולל, אבל שינוי דרמטי בסוגי התפקידים", הוא אומר. "כמעט ולא מגייסים יותר בודקי תוכנה ידניים, מפתחי .NET או ג'אווה. לעומת זאת, הביקוש למומחי AI, Data ו-DevOps מזנק. בכל ראיון עבודה היום בודקים אם המועמד יודע לעבוד עם כלי AI".

מה עושים? שירות התעסוקה מנסה להגיב

מנכ"לית שירות התעסוקה, ענבל משש, מודה שהמצב "מדאיג" ומעיד על בעיה. לדבריה, השירות פועל לשלב דורשי עבודה מהייטק כעובדי טק בענפים שאינם טכנולוגיים, כמו תעשייה מסורתית, בשיתוף עם רשות החדשנות ומטה ה-AI. "התמורה מכך כפולה", היא אומרת.

היא גם מציינת שיש עדיין כ-14,000 משרות פתוחות בהייטק ועוד 4,000 משרות טק מחוץ לענף, אבל ברור שדרוש שינוי כיוון. בשירות מדברים על הכשרה מחדש (upskilling) ככורח המציאות, לא רק להייטקיסטים אלא לכל עובד במשק.

מה זה אומר עלינו?

עבור עובדי ההייטק הישראלים, התמונה ברורה: שוק העבודה הפך משוק של עובדים לשוק של מעסיקים. זמן המילוי הממוצע של תפקיד עלה מ-30 ל-45-60 ימים, שדות ה-AI והדאטה הם החמים ביותר, ויציבות התעסוקה כבר לא מובטחת. המשכורות, אגב, בתחום ה-AI לא עלו משמעותית בשנתיים האחרונות – שילוב של מאגר כוח אדם גדל יותר, קיצוצים בחברות, והעדפה להכשיר עובדים קיימים.

בסוף, כשחושבים על זה, אולי הדבר הכי מטריד הוא לא המספרים, אלא העובדה שמדובר באנשים מנוסים, עם 8 שנות ותק ומעלה, שנפלטים לשוק. אם הם מתקשים למצוא עבודה, מה זה אומר על העתיד?