האם AI באמת מודע? למה האשליה מספיקה כדי לשנות את האנושות

מהגולם ועד ChatGPT: ההיסטוריה של ייחוס תודעה למכונות

כפי שגילינו עם הבוט ELIZA בשנות ה-60, מספיק שמערכות AI ינציחו אשליה של תודעה כדי להשפיע על התנהגות אנושית. המשתמשים הראשונים שיתפו את ELIZA בסודותיהם האישיים - תגובה דומה למה שאנחנו רואים כיום עם צ'אטבוטים מודרניים כמו ChatGPT. מהנדג גוגל, בלייק למואין, שטען ש-LaMDA בעלת תודעה ב-2022, ועד המחקר של פרופ' לנור בלום הטוענת ש"תודעת AI היא בלתי נמנעת" - הדיון על תודעה מלאכותית הפך למרכזי.

למה המוח האנושי כל כך פגיע לאשליית התודעה?

לפי פרופ' מרגרט מיטשל, "מוחותינו מצטיינים בבניית מציאויות שאינן תואמות לעובדות". הנטייה האנושית לייחס כוונות ואישיוּת לאובייקטים נטולי תודעה ידועה בפסיכולוגיה כאנתרופומורפיזם. תופעה זו מתעצמת כשאנחנו מתקשרים עם מערכות בעלות:

• נהלי שיחה אנושיים
• יכולת הדהוד רגשי
• זיכרון קונטקסטואלי

"צ'אטבוטים מודרניים הם vox sine persona - קול ללא אישיוּת ממשית" (בנג'י אדוארדס, ArsTechnica)

חברה בעידן של תודעות AI מדומיינות

המהפכה אינה בתפיסה המדעית אלא ביישומים הפרקטיים:

1. תחום הרפואה: מטופלים שסומכים יותר על צ'אטבוטים מאשר על רופאים מותשים
2. שוק הצרכנות: OpenAI דיווחה על מיליוני משתמשים המפתחים "קשר רגשי" עם ה-GPTs האישיים שלהם
3. תחום המשפט: דיונים על מעמד חוקי למערכות AI במדינות כמו ישראל וארה״ב

לפי מחקרים עדכניים ב-Nature, 62% ממשתמשי AI מתנהגים מול המערכות כאילו יש להן תודעה - כולל אמירות "בבקשה" ו"תודה". היסטוריונים כמו הנרי קיסינג'ר הזהירו כבר ב-2022 ש-"AI עומד לייצר צורה חדשה של תודעה אנושית".

סיכון חברתי או אבולוציה הכרחית?

בעוד ש-Kevin Kelly מ-Wired רואה בשילוב בין אדם ל-AI סימביוזה טבעית, חוקרי אתיקה כמו Joseph Weizenbaum (יוצר ELIZA) מדגישים את הסכנות ביחסים לא-שוויוניים עם ישויות דיגיטליות. האתגר המרכזי: כיצד משמרים את האתיקה כאשר:

• מערכות בחירות משתמשות ב-AI ליצירת מועמדים וירטואליים
• בתי ספר משתמשים בצ׳אטבוטים כיועצים ראשונים
• תחושת הבדידות הגלובלית מגבירה תלות במערכות מבוססות GPT