האם בינה מלאכותית תהיה תרומה נטו חיובית לכלכלה? כנראה שלא

    18 בנוב׳ 2025, 8:46ניתוח3 מקורות

    ניתוחים כלכליים מטילים ספק בתועלת נטו של AI ומזהירים כי שיא תוספת השכר קרוב. פרופ' Ioana Marinescu: מעל 14% אוטומציה, וב-37% השכר ירד כשמשרות מודיעין יוחלפו בפיזיות.

    האם בינה מלאכותית תהיה תרומה נטו חיובית לכלכלה? כנראה שלא

    בינה מלאכותית והכלכלה: לא פתרון קסם

    הבום בהשקעות בבינה מלאכותית (AI) בהחלט מניע כרגע את שוק המניות האמריקאי ואת הכלכלה הרחבה יותר. אך מה לגבי הטווח הארוך? האם AI תהיה תרומה נטו גדולה, שתביא שגשוג ותפתור את בעיות התקציב של המדינה? סביר להניח שלא – היא תהיה קרובה יותר ל'שווי משקל' מאשר למהפכה כלכלית חיובית.

    שיא תוספת השכר מבינה מלאכותית קרוב מתמיד

    פרופ' Ioana Marinescu מאוניברסיטת פנסילבניה, חוקרת במדיניות חברתית ושותפה לכתיבת מאמר חדש של Brookings Institution בנושא 'רוויה מודיעינית', מזהירה כי אנחנו כבר מתקרבים לשיא תוספת השכר מבינה מלאכותית. על פי המודל שלה, השכר עלול לרדת ברגע שכ-37% ממשימות הקוגניטיביות – או 'משימות מודיעין' – יאוטומטו.

    "אנחנו כבר מעל 14% אוטומציה", אמרה Marinescu ל-Business Insider. "זה קרוב יותר לירידה בשכר מאשר לאוטומציה כללית." היא מסבירה כי בתחילה, AI מגבירה את הפרודוקטיביות של עובדים – מאפשרת להם לעשות יותר, מהר יותר – מה שמעלה את השכר לפני שהאוטומציה מתחילה להחליף משרות. אולם כעת, אנחנו על המדרון העולה של 'עקומת תשלום ה-AI': השכר עולה כשהעובדים משתמשים בכלים חכמים יותר, מתייצב, ואז יורד כשהמכונות משתלטות על חלק גדול יותר מהעבודה.

    הערכתה מבוססת על מחקר המראה כי חלק המשרות הקוגניטיביות השגרתיות ירד מ-49% בסוף שנות ה-70 וה-80 ל-35% ב-2018 – ירידה של 14 נקודות אחוז, שהיא פרוקסי לאוטומציה בעבודה מבוססת מודיעין. מאז שנות ה-80, חלק זה ממשיך לעלות בהתמדה.

    סימני אזהרה: ירידה בצמיחת שכר והעתקת עובדים

    הסימנים הראשונים לשיא יהיו האטה בצמיחת שכר והעברת תעסוקה ממשרות כבדות מודיעין (כגון פיתוח תוכנה, תרגום או כתיבה שיווקית בסיסית) למשרות פיזיות. "כדי שהשכר יירד בגלל אוטומציה, חייב להיות ירידה בחלק העובדים במשרות מודיעין", אומרת Marinescu. זה יכול לקרות אם אובדן משרות בטכנולוגיה לא יפוצה בגידול במשרות מודיעין אחרות, בעוד משרות פיזיות נשארות יציבות.

    המודל מניח שהאוטומציה מתחילה במשימות הקלות ביותר להחלפה – מקומות שבהם AI מצטיינת בזיהוי דפוסים, תרגום או כתיבה בסיסית. "אנחנו מצפים שמשרות אלה ירדו ראשונות, כמו מתרגמים או כתיבת טקסטים שיווקיים בסיסיים", היא מסבירה. אם הן לא יוחלפו במשרות מודיעין אחרות, חלק המשרות המודיעיניות יקטן, ויוביל לירידת שכר כללית.

    מהירות השינוי תלויה בהחלפה בין סקטורים

    מהירות הירידה בשכר תלויה בקשר בין הסקטור הפיזי למודיעיני. כשהם הופכים ניתנים להחלפה יותר, אובדן השכר מואץ. "כשהסקטורים הפיזי והמודיעיני ניתנים להחלפה יותר, עובדים שמתרכזים בסקטור הפיזי מרוויחים פחות מהאוטומציה הנוספת", אומרת Marinescu. גם בתוך הסקטור המודיעיני: כשמשימות מודיעין נעשות פחות ניתנות להחלפה זו בזו, השכר גדל לאורך זמן רב יותר, אך יורד מהר יותר כשהירידה מתחילה.

    המדד החשוב ביותר לעקוב אחריו הוא חלק העובדים במשרות פיזיות לעומת מודיעיניות – כלומר, האם בני אדם עוברים לכיוון סוגי עבודה ש-AI יכולה להחליף בקלות. אם האיזון משתנה, עם יותר אנשים שעוזבים משרות שולחניות קוגניטיביות לעבודות גוף איטיות צמיחה, עקומת תשלום ה-AI כבר קרובה לשיאה.

    למה AI לא תהיה 'נטו חיובית'

    למרות ההשקעות העצומות בבניית data centers והגברת כוח החישוב, AI לא צפויה לפתור בעיות כלכליות עמוקות. היא לא יכולה לעשות הכל, והשפעתה על השכר עלולה להפוך שלילית ככל שהאימוץ יבשיל והאוטומציה תדחוק משימות שגרתיות. סביר שהשפעתה הכלכלית תהיה קרובה לניטרלית, ללא הבטחה לשגשוג רחב היקף.

    בשורה התחתונה, חובבי טכנולוגיה בישראל צריכים להיות מודעים: AI מביאה יתרונות מיידיים, אך סיכון דיכוי שכר גובר ככל שהאוטומציה מתקדמת. עקבו אחר נתוני שכר והעסקה כדי להבין מתי השיא יגיע.

    למה זה חשוב

    מקבלי החלטות

    AI לא תביא שגשוג כלכלי נטו, חשוב למקבלי החלטות בתכנון כוח אדם.

    משקיעים

    תחזיות לירידת שכר עקב אוטומציית AI משפיעות על צמיחת כלכלה ושוקי עבודה.

    טכנולוגים

    ניתוח מצביע על שיא תוספת שכר מ-AI, עם אוטומציה קוגניטיבית, משפיע על תכנון קריירה.

    חובבים

    דיון ספקני על השפעה כלכלית של AI, נושא טרנדי ומעורר מחשבה.

    מקורות

    ידיעות קשורות