בועז גנור: אם לא נשנה את החינוך, ישראל תאבד את הבכורה ב-AI

אתם יודעים את הרגע הזה כשאתם קוראים ידיעה וחושבים, ״הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה״? אז פרופ׳ בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, עשה את זה בפודקאסט, ואמר את מה שהרבה בתעשייה חושבים: מהפכת ה-AI דורשת מהפכה לא פחות גדולה במערכת החינוך — מגן הילדים ועד לתארים המתקדמים. אם לא, ישראל מסתכנת באובדן מעמדה כמעצמת טכנולוגיה.

למה זה דחוף עכשיו? גנור טוען שהמהירות והעוצמה של השינוי הנוכחי שונות מכל מה שראינו. לדבריו, זה כבר משפיע על משרות ג׳וניור במדעי המחשב, ובהמשך יזלוג לכל תחום. הבעיה? אנחנו מכינים סטודנטים לעולם עבודה שעדיין לא קיים. ״המעסיקים העתידיים לא יודעים איזה סוג של מועסק הם ירצו בעוד שלוש שנים״, הוא מסביר. ״אני בונה תוכנית לימודים למועמד שיתחיל ללמוד בשנה הבאה, ואני צריך לנחש מה הוא יצטרך״. אם לנחש קשה, התשובה של גנור ברורה: חייבים לשנות כיוון.

מצבירת ידע לחשיבה גמישה אז מה בעצם משתנה? גנור מציע לזנוח את הדגש על צבירת ידע — הרי מידע זמין היום לכל אחד בשניות — ולהתמקד בפיתוח יכולות חשיבה, לימוד מחדש וגמישות בין-תחומית (agility). זה נשמע מופשט, אבל ברייכמן כבר מיישמים: בתוכנית ״הקובייה ההונגרית״ (תוכנית המחר), סטודנטים משלבים כמה דיסציפלינות. למשל, סטודנט למדעי המחשב יכול לשלב יזמות, ממשל ופסיכולוגיה.

גנור מבהיר: זו לא רק בעיה של מדעים מדויקים. ״כולם מסתכלים על מדמ״ח. אז צריך לעבור מתכנות לכתיבת LLMs — זה נכון, אבל זה רק קצה קצהו של המהפכה״, הוא אומר. ״כל הדיסציפלינות צריכות לעבור לאוריינות AI. אם לא, אתה פשוט לא תהיה רלוונטי בכל תחום שבו אתה נמצא״. כדי להפוך את זה למבצעי, כל בית ספר באוניברסיטה מקים ועדת AI שבודקת כלים חדשים ומשלבת אותם בקורסים.

פתרונות יצירתיים לפרדוקס הג׳וניור אחד האתגרים הבוערים הוא ״פרדוקס הג׳וניור״: מעסיקים דורשים ניסיון, אבל איך צוברים אותו בלי עבודה? ברייכמן מפתחים חברה וירטואלית שבה סטודנטים יעבדו במהלך התואר מול מנהלים ולקוחות מבוססי AI. ״במה שאתה לא יכול להיכשל בו בעבודה האמיתית שלך — אצלנו תיכשל, תלמד מהכישלון, ושום דבר לא יקרה״, מבהיר גנור. ״זו ממש העבודה עצמה״.

אישי ומקצועי עבור גנור, ה-AI הוא לא רק נושא אקדמי. בשנה האחרונה הוא גילה תחביב: יצירת מוזיקה בעזרת בינה מלאכותית. הוא הלחין בעזרתה שיר לזכר סטודנט שנרצח, ובתו, הזמרת לי גנור, ביצעה אותו. ״ה-AI נותן לי יכולות באמת של מלחין רציני״, הוא משתף. ״אם אתה רותם את ה-AI לחלומות שלך, אתה יכול לעשות דברים מופלאים״.

המסר הלאומי השיחה מגיעה למסר חד: ״אנחנו מדינת הסטארט-אפ. אם לא נשכיל להיות מדינת ה-AI, אנחנו פשוט נאבד את הבכורה שלנו בזירה הגלובלית״, קובע גנור. הוא מסיים באנלוגיה: מהפכת ה-AI היא כמו מערבולת בים — מי שינסה להילחם בה יטבע, ומי שיבין אותה ויידע לנוע איתה, יצא ממנה. ובחינוך הישראלי, המסר ברור: פחות הגנה על העולם הישן, יותר הכנה לעולם החדש. בסופו של דבר, אם החינוך לא יתעדכן, מהפכת ה-AI עשויה להשאיר את ישראל מאחור.