מנכ״לית BlackRock ישראל: חסרה רווחיות שתצדיק את ההשקעות ב-AI
ענת לוין מ-BlackRock ישראל ויפעת אורון מ-Blackstone ישראל דנו בוועידה הכלכלית באי-הרווחיות שמצדיקה את ההשקעות האדירות ב-AI, שלפי ההערכות יגיעו ל-6-8 טריליון דולר עד 2030. הן ציינו צווארי בקבוק קריטיים באנרגיה ובתשתיות, וציינו שישראל עדיין מושכת הון למרות האי-ודאות.
גל ההשקעות ב-AI מאיים להפוך לבועה? לא בטוח שכולם יוכלו להצדיק את הכסף.
בוועידה הכלכלית הלאומית, ענת לוין, מנכ״לית BlackRock ישראל, ויפעת אורון, מנכ״לית Blackstone ישראל, לא מיהרו להצטרף לחגיגה. לוין הצביעה על פער משמעותי: ההשקעות בתחום צפויות להגיע ל-6–8 טריליון דולר עד 2030, אבל כשבדקנו את הרווחיות של החברות, גילינו שחסרה רווחיות שתצדיק את ההשקעה. בואו נשים את זה בפרופורציה – 6-8 טריליון דולר זה סכום שמשתווה לחלק נכבד מהתוצר העולמי, וכולנו יודעים שמכירות POC לא משלמות את החשבונות.
לוין הסבירה שה-AI הפך למנוע המרכזי של העליות בשווקים האמריקאים, אבל הרווחיות מאוד ריכוזית ובעיקר סביב חברות AI בודדות. היא שאלה בקול רם: איזה ביקוש זה פוגש וכמה הוא יהיה ארוך ומתמשך? מבט היסטורי לא עוזר יותר מדי – קצב הצמיחה הגלובלי נע סביב 2% בשנה כבר 150 שנה, כדי שההשקעות ישתלמו, הוא צריך לזנק ל-3.5%. יש פה סימן שאלה ענק.
אנרגיה ותשתיות: צווארי הבקבוק האמיתיים
אורון מ-Blackstone, שמשקיעה רבות בתשתיות AI, שרטטה את צד ההיצע. לדבריה, הביקוש למרכזי נתונים (דאטה סנטרים) כפול מההיצע הקיים: 200 גיגה-ואט לעומת 100 גיגה-ואט כיום. "עולמות האנרגיה מזוהים כצווארי בקבוק", היא אמרה, "בתחום העברת החשמל. מי שיפתח את צוואר הבקבוק – ינצח".
Blackstone עצמה ביצעה השקעות ענק ברכישת חברות דאטה סנטרים, כולל עסקה של כ-10 מיליארד דולר, כי הן מבינות שהשרשרת רחבה הרבה יותר מרק מחשוב – היא כוללת אנרגיה, תשתיות חשמל ותוכנה. אורון הוסיפה שאימוץ AI בעולם התוכנה עדיין בראשיתו, ושבלאקסטון מעדיפה להשקיע רק אחרי שמזהים שימוש חוזר ולא רק הייפ.
אתגר המשקיעים: לבחור את המנצחות
השתיים הסכימו שהאתגר המרכזי הוא לא זיהוי המגמה, אלא בחירת החברות הנכונות. "הרווחיות מאוד ריכוזית ונעשית בקצבים גבוהים", אמרה לוין. "למשקיע נותרה השאלה אם הוא יודע לפגוע בשמות שיצמחו לעומת אלה שלא". אורון הוסיפה שהמודלים המסורתיים להערכה הפכו לפחות אפקטיביים – חברות צומחות מאפס ל-100 בתוך חודשים, מה שמעלה חשש להשקעות יתר.
זווית ישראלית: עדיין מושכים הון
למרות האי-ודאות הגיאופוליטית, שתיהן שמרו על אופטימיות זהירה לגבי ישראל. אורון ציינה שבוצעו לאחרונה עסקאות שלא משקפות מדינה במלחמה, וציינה את היתרונות בצמיחה דמוגרפית, תעשיית הייטק מפותחת ויכולות בשבבים וסייבר. לוין הוסיפה ש-BlackRock השקיעה כ-41 מיליארד דולר בכלכלה הישראלית, וזה לא הואט. "יש כאן חברות יציבות וגדולות שטובות גם בהשוואה בינלאומית", היא סיכמה.
אז מה, יימצא ה-AI את התשואה המיוחלת, או שמשקיעים ייאלצו לחשוב מחדש על ההקצאות? בינתיים, נראה שהתשובה תלויה במי שיצליח לפרוץ את צווארי הבקבוק.