AI משבש קריירות: הורים בהודו מחפשים תשובות

דמיינו שאתם יושבים עם הילד שלכם, בן 15, ומתחילים לסרוק תוכניות לימודים של אוניברסיטאות מובילות בעולם – LSE, NUS, Ashoka – כדי להבין מה רלוונטי לקריירה בעוד עשור. זה הסיפור של אדיטי גארג ממומבאי, יזמית בתחום מחקר צרכני, שמגלה שהמשימות שעשו פעם עובדים זוטרים בחברה שלה – נעשות עכשיו על ידי AI. "מה יציע תואר של שלוש או ארבע שנים לילדים? אני חושבת על זה כל הזמן", היא אומרת. הבית של גארג הוא לא יוצא דופן; בכל רחבי הודו, הורים מביטים בילדיהם מתקרבים להחלטה הראשונה הגורלית שלהם – מה ללמוד, איזו קריירה לבחור – בתקופה שבה חרדה מ-AI ואי-יציבות גיאופוליטית מערערות עשרות שנים של הנחות על "עבודות בטוחות".

אז מה בעצם קרה כאן?

לפני עשרים-שלושים שנה, להורים הודים הייתה בהירות רבה: הנדסה עבדה. רפואה עבדה. היום, זה מוטל בספק. סולטן אחמד, יו"ר איגוד בתי הספר הבינלאומיים בהודו, מסביר: "לתלמיד מרקע בינוני או נמוך אין הרבה אפשרויות מעבר להנדסה או רפואה, אבל גם התחומים האלה מתערערים". הוסיפו לכך את מדיניות ההגירה של ארה"ב, שמקשה על לימודים בחו"ל, וקיבלתם מתכון לבלבול. גארג ובעלה, שעובדים בפרייבט אקוויטי, כבר לא בטוחים שבנם ילמד בארה"ב. "התשואה על תארים בינלאומיים ירדה", היא אומרת. "אני מקבלת קורות חיים מבוגרים של אוניברסיטאות מובילות – כולם חוזרים להודו". הבעל שלה אפילו מתבדח שאולי עדיף שבנם יהיה שף: "אלוהים יודע אילו עבודות יהיו קיימות".

סוף עידן מדעי המחשב?

עוד דוגמה: רשמה במצ'וואני, מייסדת חברת מחקר צרכני בבנגלור, מספרת ש"לבחור במדעי המחשב היה פעם מובן מאליו, אבל זה משתנה בגלל AI. בשנים האחרונות יש אי-ודאות לאן הקריירות הולכות". הורה שהיא מכירה, עובד IT שהתפטר, נחוש לאפשר לבתה ללמוד הנדסת מחשבים. הורה אחר מתנגד לכך שבנו ילך לתואר "נישתי" במדעי הנתונים, כי הוא לא בטוח שהעבודה הזו תתקיים בעוד עשר שנים. זה מראה ש-AI לא רק מאיים על עבודות קיימות – הוא מערער את כל השרשרת החינוכית.

הורים מחפשים "קריירות עמידות בפני AI"

במקום לרדוף אחרי תחומים טכנולוגיים, הורים כמו ארוה קדי מצ'נאי מסננים "קריירות עמידות בפני AI" לילדיהם. "אני מנסה לדחוף את ילדיי לתחומים שבהם AI לא יכול להחליף את הכישורים שלהם. אחד בספורט והשני בתיאטרון. אם אתה ספורטאי, AI לא יכול לעשות כלום – אתה תצטרך לעשות את זה בעצמך", אומרת קדי, מייסדת חברת PR. בנה בן ה-10 משחק קריקט וכדורגל, ובעוד שנתיים-שלוש הם יידעו איזה ספורט מתאים לו, תוך התייחסות ללימודים כמשניים. בתה, בכיתה י׳, עברה מבחן נטיות לפני שנתיים ותלמד מדעי הרוח כדי לעסוק בפסיכולוגיה, סוציולוגיה או תיאטרון. "עדיף שתהיה לה הבנה מסודרת של מסלולי קריירה כבר מכיתה ח׳", היא מוסיפה.

מהפך בהיררכיה של "בטוח" ו"מסוכן"

זו שיחה שמתקיימת בבתים רבים. דיאנה טודוואלה, תלמידת כיתה י״ב בקולג' סנט קסבייר במומבאי, מספרת שאביה, שמנהל עסק עתיקות, רוצה שתלמד היסטוריה הודית עתיקה ותיכנס לתחום. "הוא די מודאג מהסיכויים שלי בגלל AI. הוא מאמין ש-AI לעולם לא יוכל לשלוט לחלוטין בעתיקות – העסק דורש עין מאומנת לזהות זיופים, מיומנות ששום אלגוריתם לא יכול לשחזר", היא אומרת. בנוסף, היא שוקלת משחק: "תיאטרון ומשחק הם בטוחים יחסית מ-AI כי הם מסתמכים על רגש אנושי ואיך שאדם על הבמה יכול להעביר רעיון, מחשבה או תחושה". מה שנראה פעם כבחירה לא יציבה, נראה עכשיו כיציב יותר, מה שדוחף אותה לשקול משחק ברצינות.

לא כל ההורים מונעים על ידי AI

חלקם נותנים לילדים להבין את זה לבד. אנוג'ה מורטי, מקצוענית תובנות צרכניות ממומבאי, אומרת שכשבנה רצה להיות סופר, היא לא עמדה בדרכו. עכשיו, כסטודנט לתואר ראשון באנגלית, הוא הבין את תפקיד AI בכתיבה ושוקל מחדש – אולי ייכנס לאקדמיה. "זה לא נובע מעצבות, אלא יותר כמו: זו המציאות, ולא יכולים לשים את כל הביצים בסל אחד", היא אומרת. החיים בעיר כמו מומבאי נותנים לילדים יותר אפשרויות לחזור אליהן אם תוכנית נכשלת.

המשמעות לעובדים בתעשיית ה-Tech

התופעה הזו רלוונטית גם לנו, אנשי ההייטק הישראלים. בעולם שבו מודלי AI כמו ChatGPT ומערכות אוטומציה מחליפים משימות entry-level, אנחנו יודעים שיציבות תעסוקתית היא מיתוס. הורים בהודו – מדינה עם מסורת חינוכית חזקה בתחומי STEM – מגלים את מה שכולנו מרגישים: שהעתיד דורש הסתגלות מתמדת. עבורנו, זה חיזוק לחשיבות של למידה רציפה, רכישת soft skills, ושמירה על גמישות. אחרי הכל, אם אפילו מדעי המחשב כבר לא "מובטחים", מה זה אומר על העבודה שלנו?

בסופו של דבר, ההורים ההודים האלה הם מראה לכולנו. בעולם שבו AI משנה הכל, אולי הדבר הכי חשוב הוא לא מה שאתה לומד, אלא כמה מהר אתה יכול ללמוד מחדש. בסופו של דבר, גם קריירה של שף עשויה להיות הבטוחה ביותר.