אוניברסיטת רייכמן בישראל פותחת תוכנית סביב אתגרים

בעולם שבו AI מפרק את המקצועות המסורתיים — עורכי דין, רואי חשבון, מתכנתים — העבודה היומיומית שלהם נעשית היום בתוך דקות באמצעות כלי AI זמינים. השאלה אינה אם ללמוד, אלא איך. הפורום הכלכלי העולמי מעריך ש-40% ממיומנויות הליבה של עובדים ישתנו עד 2030. סילבוס שמתעדכן אחת לשנתיים לא יכול להדביק את הקצב של טכנולוגיה שמשתנה אחת לחודש. אז מה בעצם קרה כאן?

החלוקה לדיסציפלינות — הנדסה, משפטים, פסיכולוגיה — היא המצאה ארגונית של המאה ה-19, והבעיות הגדולות לא מתאימות לה. נסו לתאר: יומיים לפני בחירות מופץ סרטון דיפ-פייק משכנע של מועמד מוביל. של מי הבעיה? של המהנדסים? של המשפטנים? של הפלטפורמות? של כולם בבת אחת — ולכן, בפועל, של אף אחד. אותו דפוס חוזר גם במשבר האקלים, בבריאות הנפש ובשאלת עתיד העבודה.

אוניברסיטת רייכמן בישראל פותחת השנה תוכנית חדשה: במקום תארים נפרדים, לומדים סביב שאלות ובעיות. המודל כולל חטיבות ידע ממספר תחומים, לימודי ליבה משותפים ופרויקט מסכם שמחבר ביניהם. היתרון? המבנה נע עם המציאות — אם השאלה משתנה, מוסיפים חטיבת ידע, לא תואר חדש. הבוגרים לא מתחרים במכונה על שליפת ידע, אלא מתרגלים מעבר ממקצוע שנעלם למקצוע שעוד לא נולד.

אוניברסיטאות אחרות כבר מיישמות גישות דומות. בלונדון, ה-London Interdisciplinary School מציע תואר אחד שבו כל סמסטר נפתח בבעיה, וסביבה לומדים שיטות מחקר. בסינגפור, האוניברסיטה הלאומית מחייבת 13 תחומי יסוד לצד ההתמחות. במקסיקו, Tec de Monterrey מציעה «בלוקים של אתגרים» במקום קורסים. בארה״ב, Ohio State מלמד «דו-לשוניות» — שפת המקצוע ושפת ה-AI.

נשיאת Anthropic, Daniela Amodei, אמרה שלימודי הרוח יהיו «חשובים מתמיד» בעידן ה-AI, כי מה שחשוב הוא היכולת לנסח שאלות, לזהות מה כל נקודת מבט מפספסת, ולהכריע. AI ממילא עושה את העבודה הטכנית כמעט בחינם.

בישראל, תואר רב-תחומי נחשב עד כה לסל גמיש של קורסים — גמישות בלי עמוד שדרה. התוכנית החדשה של רייכמן מנסה לשנות זאת. אם אוניברסיטאות ימשיכו להעניק תארים במקצועות שכבר חלפו מהעולם, הסטודנטים כבר יבחרו עבורן. בסוף, מי שיידע ללמוד מחדש — בין אם הוא בוגר רייכמן או לא — יהיה היחיד שבטוח יידרש.