הסטטוס-סימבול החדש של עמק הסיליקון הפך לכאב ראש תקציבי

רק לפני כמה חודשים, אם הייתם שומעים מנהל בכיר בעמק הסיליקון מתפאר בכמות ה-tokens שהצוות שלו "שורף" — הייתם יודעים שהוא רציני. ה-Tokenmaxxing, הניסיון לדחוף כמה שיותר עבודה דרך מודלי AI כמו ChatGPT של OpenAI או Claude של Anthropic, הפך לסמל סטטוס. המהנדס האידיאלי היה זה שנשאר ער עד מאוחר — אולי מתעלם מהפרטנר/ית — ומנהל צבא של סוכני AI שעובדים 24 שעות ביממה בשמו.

מנכ"ל OpenAI, Sam Altman, אמר במאי שהוא "נלהב לראות מה יקרה עם סטארטאפים של tokenmaxxing." מנכ"ל Nvidia, Jensen Huang, קבע ש"אם המהנדס שלך שמרוויח חצי מיליון דולר לא שורף 250 אלף דולר ב-tokens — משהו לא בסדר." ב-Meta אפילו ערכו תחרות פנימית שעודדה צריכה גבוהה של tokens.

והחברות הגדולות אכן חגגו — ההכנסות של OpenAI, Anthropic ודומותיהן קפצו. אבל עכשיו, בקיץ 2026, הסיפור משתנה.

החשבונות מתפוצצים, התפוקה תקועה

"כשהחשבונות התחילו להיערם, אנשים הבינו שהכלים האלה יקרים מאוד וצריך להשתמש בהם בתבונה," אומר Vincent Gusdorf, ראש אנליטיקת AI ב-Moody's Ratings, שפרסם דוח חדש שממליץ על גישה ממושמעת יותר. לדבריו, "מאוד קל ליצור משהו שאתה לא צריך עם AI."

Jue Wang, יועצת ניהול ב-Bain & Company, מוסיפה תמונה מספרית קשה: עלות ה-tokens לחברות גדולות "מכפילה את עצמה כמעט כל חודשיים." לדבריה, מדובר ב-200 דולר למפתח בחודש — כפילו את זה ב-20,000 מפתחים, וקיבלתם מספר ש"אף מנהל כללי לא תכנן בתקציב."

המנכ"לים מתחילים לדבר בכנות

מנכ"ל Microsoft, Satya Nadella, הודה ש-tokenmaxxing יכול להיות ממכר — אבל הזהיר בפוסט בלוג ש"לקוחות משלמים פעמיים: פעם אחת על ה-tokens, ופעם שנייה בכך שהם מזינים את כל המידע הקנייני שלהם למודלים." זו הייתה אמירה חריגה מצידו, שערערה על הבטחות הגנת הנתונים של ספקי AI מובילים.

מנכ"ל Palantir, Alex Karp, הלך רחוק יותר. בריאיון ל-CNBC הוא אמר שמשהו "השתבש לחלוטין" — וש"הדעה הבסיסית בקרב חברות בארצות הברית היא: 'אני הולך לזרוק כסף על tokens, לא לקבל ערך, והם הולכים לקבל את הקניין הרוחני שלי.'"

ב-BNY מצאו דרך אחרת

לא כולם נסחפו. Dermot McDonogh, סמנכ"ל הכספים של BNY, אומר שבבנק "לא מבלים זמן בלדבר על זה." ה-Token costs הם "צנועים בתוך צנועים" יחסית לתקציב ההנדסה הכולל. במקום למדוד הצלחה בכמות ה-prompts או ה-tokens, BNY התמקדה בתוצאות.

והתוצאות מרשימות: יותר מ-40% מהקוד של BNY נכתב על ידי AI ברבעון הראשון של 2026, ובחודשים האחרונים המספר קפץ ל-50%. כ-50% מתוכניות החשבון השנתיות מנוסחות עם AI, ו-70% מסריקת תשלומים מוגבלים נערכת על ידי AI.

ההשפעה ניכרת גם במדדים הפיננסיים: הכנסה לעובד עלתה מ-338 אלף דולר ב-2022 ל-401 אלף דולר ב-2025, והכנסה לפני מס לעובד קפצה מ-99 אלף ל-143 אלף דולר.

"לא צמצמנו את הפעילות — זה מאפשר לנו לעשות יותר עם אותם משאבים," מסביר McDonogh. הבנק גם בנה פלטפורמה פנימית בשם Eliza שמקצה משימות למודלים המתאימים, בלי לדרוש מעובדים לייעל prompts ידנית.

מה זה אומר עלינו?

בארץ, חברות ה-tech הישראליות — שגם ככה נמצאות בחזית ה-AI — צריכות לשים לב. הלקח כאן לא חדש למי שחי את ההייטק הישראלי: טכנולוגיה זה לא קסם, וצריך למדוד ערך אמיתי, לא צריכה.

ה-Tokenmaxxing דעך מהר כמו שעלה. עכשיו השאלה היא מי ידע להשתמש ב-AI בצורה חכמה — ומי ימשיך לשלם על חשבון יקר בלי לקבל תמורה.