אבי דנטס מ-AppsFlyer: חשיבה כבר לא תנאי סף ליצירה

נסו לחשוב על זה רגע: פעם, כדי ליצור משהו שנראה רציני, הייתם צריכים לשבת על זה שבועות. לכתוב קוד, למדוד, לבדוק. היום? שני פרומטים טובים, קצת התאמה, וקיבלתם מוצר שנראה מיליון דולר. אבי דנטס, Director of Product Design ב-AppsFlyer, עלה לאחרונה על בימת כנס "עתיד התעשייה" של כלכליסט ומכון HIT חולון — וזרק לחלל האולם משפט שכנראה יעסיק אתכם לא מעט:

"חשיבה היא כבר לא תנאי סף ליצירה. אפשר ליצור בשני פרומטים משהו שנראה מאוד מלוטש. התרגלנו לחשוב שמה שנראה מלוטש הוא איכותי — וזו טעות."

בפאנל דיברו גם בכירים ממאנדיי, JFrog ופייבר. שלוש חברות ישראליות שעברו בשנה האחרונה שינוי משמעותי בעקבות ה-AI. אבל הטון היה דומה: הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר ממה שארגוני ההייטק יכולים לעכל — והאחריות עוברת לאנשים עצמם.

פייבר: "החברה על סטרואידים"

עדי ברוזה מרגוליס, EVP Product בפייבר, תיארה שנה דרמטית. "פייבר זה מרקטפלייס גלובלי שמחבר בין פרילנסרים לעסקים", היא הסבירה. "בשנה האחרונה המודלים הפכו חזקים והחברה על סטרואידים בשינויים שעשינו".

איך זה נראה בפועל? בתחומים תפעוליים, פייבר הקימה כוח משימה של מומחי AI שלומדים את הדומיין ומייצרים כלים חדשים. אבל השינוי האמיתי הוא ב-R&D: "אנחנו לוקחים אזורים של טק ומשנים אותם ב-180 מעלות", אמרה ברוזה מרגוליס. "להסתכל מחדש על איך בונים מוצרים, להפוך את התהליך לאג'נטי — להוציא מוצרים שמשפיעים על הביזנס מהר יותר".

שאלה טבעית שעלתה: האם החליפו עובדים? "גם וגם", היא הודתה. "הבאנו פרילנסרים חיצוניים ויועצים לעזור לחשוב, וגם זיהינו אנשים בתוך הארגון שיכולים להיות חלוצים — כאלה שמובילים את השינוי. שילוב של השניים".

AppsFlyer: "מנסים לגייס אנשים שיודעים להוביל AI"

דנטס עצמו מוביל צוות עיצוב ב-AppsFlyer, חברה שמבצעת מדידת קמפיינים שיווקיים במובייל וגייסה לאחרונה מעל מיליארד דולר. "אנחנו מדברים על שינוי של מיומנויות ושיטת חשיבה", הוא תיאר. "יצרנו פלטפורמה שמאגדת מידע — גם מידע יבש מעסקאות ומכירות וגם מידע שנמצא בראש של האנשים, שנאמר בשיחות. כל אדם בארגון יכול להתחבר למוח הארגוני ולקבל החלטות ביזנסיות הרבה יותר חכמות".

אבל כששאל הכתב מאיר אורבך — מי באמת יודע לעשות את הדברים האלה? — דנטס ענה בכנות: "צריך אנשים שיודעים את הבסיס — התאוריה מהאקדמיה, הפרקטיקה מהעבודה — ולקבל החלטות בעצמם. לא להישען אחורה ולתת ל-AI להוביל".

לדבריו, AppsFlyer מנסה כעת לגייס אנשים "שיודעים לעבוד עם AI ולהוביל אותו, ולא נותנים לו להוביל". המציאות לא השתנתה, הוא הבהיר: עדיין מגייסים מעצבים ומנהלי מוצר שיודעים לעצב טוב, שיש להם בסיס חזק — אבל עכשיו מוסיפים גם את היכולת לעבוד במציאות שבה "קל מאוד ליפול".

JFrog: ההאקרים משתמשים באותם מודלים

שגיא דודאי, Chief Product & Engineering ב-JFrog, צבע תמונה אחרת של ה-AI — אבטחת סייבר. "אנחנו מפתחים פס ייצור למוצרי תוכנה. AI פגש אותנו בכל מקום", הוא אמר.

"בחצי שנה האחרונה, מנובמבר עם Anthropic, Claude והמודלים החדשים, חלה קפיצה דרמטית. קצב שחרור המוצרים השתנה לחלוטין".

אבל יש גם צד אפל: "אנחנו מתעסקים בלהבטיח את ה-Software Supply Chain, וכל שבוע יש התקפה דרמטית וארגונים משמעותיים שנופלים. להאקרים יש את אותם מודלי Frontier שאנחנו משתמשים בהם — ומשתמשים בהם לייצר התקפות כל הזמן".

מאנדיי: עוצרים את כולם לחודש

לירון שטרייכמן, VP R&D במאנדיי, תיאר שינוי עמוק עוד יותר. "מאנדיי הבינה שיש זמן לשינוי — עשינו מהלכים אמיצים. במקום לנהל עבודה, אנחנו עושים את העבודה. כל המוצרים עשו שיפט 180 מעלות".

לפני שנה, מאנדיי עשתה צעד חריג: עצרה את כל הארגון — פיתוח, מוצר, עיצוב — לחודש שלם. "כל ניסיונות ההטמעה של AI בארגון לא הצליחו להגיע לכולם", שטרייכמן הסביר. "זה היה מאוד ניסיוני, הרבה אזורים. המשמעות של לעצור חודש שלם היא דרמטית. אבל עשינו עבודה רק סביב AI, ומשם התחיל תהליך שאנחנו נמצאים בו כבר שנה".

מחיר הטוקנים: חברות מפטרות כדי לממן

דודאי מ-JFrog העלה בעיה כלכלית שפחות מדוברת: "יש עלייה אקספוננציאלית בטוקנים. חברות מתחילות לשים לב שהטוקנים יצאו משליטה — אם תקצבת 300 אלף דולר בשנה אתה צריך 10 מיליון. הרבה חברות פיטרו אנשים כדי לממן".

הפתרון? "אנחנו השתמשנו באופטימיזציות פנימיות. יש הרבה חברות שקונות מסטארטאפים. ויש דבר פשוט — לכוון את המודלים. את רוב המשימות היומיות אפשר לעשות עם מודלים יותר זולים".

מי צריך לחשוב?

הדיון חזר שוב ושוב לאותה שאלה: אם AI יכול לייצר מוצרים שנראים מרשימים, מה תפקידם של האנשים?

שטרייכמן: "אנחנו לא חוששים. זה עניין של מיומנויות אחרות. העברת מפתחים משפה לשפה לא הייתה העניין מעולם — מה שתמיד היה העניין זו ההבנה העמוקה של מה הקוד שלך עושה. היום כולם מדברים על קרדיטים — וגם זה סקיל. חברות מוציאות 200 מיליון דולר בחודש על טוקנים".

דודאי ביקש לייצג דעה אחרת על האקדמיה: "אני צריך שהאקדמיה תיתן לאנשים את הדרך לחשוב. תמיד צריך אנשים סקרנים ועם תשוקה. אם הם יעשו עוד פרויקט, פחות פרויקט, עם פרומט, בלי פרומט — זה לא משנה".

ברוזה מרגוליס מסכימה: "המומחיות של בני אדם קריטית היום יותר מתמיד בקבלת החלטות. הטכנולוגיה מאפשרת רנסנס של מקצועות. יש היבט של גמישות מחשבתית — כל פעם יש מודל חדש, צריך להשתנות כל הזמן. עולם המגבלות הצטמצם, וצריך אנשים שיודעים לחשוב גדול".

אז מה בעצם קרה כאן?

דנטס סיכם את הדברים שלו בכנות: "צריך ללמד אנשים לחשוב. ללמד להיות ביקורתיים. ולהבין שתהיה להם אחריות אישית על פרויקטים שהם מוסרים".

זה לא עוד מאמר על AI שהולך להחליף עובדים. הפאנל הזה, של בכירים מארבע חברות ישראליות משמעותיות, צייר תמונה מורכבת יותר: הטכנולוגיה נמצאת שם, המודלים חזקים, הקצב מטורף — אבל מי שצריך לנצח בסוף הם אנשים שיודעים לחשוב, להטיל ספק, ולקחת על עצמם את האחריות על מה שהם מוציאים החוצה.

כשאפשר לייצר שני פרומטים משהו שנראה מיליון דולר — השאלה האמיתית היא אם מישהו בצד השני יודע להגיד אם זה באמת שווה משהו.