בטי מידלר: ״גנבה מאלפי אמנים — זה ג׳נוסייד תרבותי״

השיר ״Celebrate Me״ של האמן הווירטואלי IngaRose נכנס למצעדים, ומיד הצית מלחמה. בטי מידלר, שחקנית ובדרנית ידועה, התקוממה ברשת וכינתה את השיר, המופק באמצעות AI, ״#culturalgenocide״ — ג׳נוסייד תרבותי. ״זה שיר טוב, שנוצר ונותן קול באמצעות מכונה שגנבה כל ריף, כל סגנון ביטוי, כל חריקה בקול, מאלפי אמנים אנושיים מאז הולדת ההקלטות, עם אפס פיצוי לאמנים שמהם למדה המכונה״.

מה בעצם קרה כאן?

מידלר פרסמה הצהרה באינסטגרם והדגישה: ״השיר הזה, שנמצא עכשיו במצעדים, נוצר באמצעות AI״ (היא מנתה את ההאשטגים #StopAI ו־#ProtectArtists). המסר שלה ברור: כלי ה-AI האלה, לדבריה, ״גונבים״ מאמנים קיימים כדי ליצור תוכן חדש — מבלי לפצות אותם. עמדתה מייצגת דאגה גוברת בתעשיית המוזיקה לגבי זכויות יוצרים וקניין רוחני בעידן ה-AI.

אבל לא כולם מסכימים. שחקן הקולנוע טייריס גיבסון קפץ להגן על השיר ברשתות החברתיות. ״AI ייצור משרות חדשות״, הוא כתב. ״במקום לפחד, תחשבו על הקידמה״. ההתנגשות הזו — בין אמן ותיק לבין שחקן שמקדם את AI — חושפת שסע עמוק יותר.

הפנים שמאחורי השיר

IngaRose אינו אמן אנושי, אלא ״אמן וירטואלי״ — ישות מוזיקלית שנוצרה ונשלטת על ידי מודל בינה מלאכותית. היצירה שלו, ״Celebrate Me״, הצליחה להיכנס למצעדים, מה שהפך אותו ממקרה טכני לסיפור תרבותי. זה מה שהקפיץ את מידלר — העובדה שמוזיקה סינתטית מצליחה מסחרית, ״בשם״ אמנים אנושיים.

אז איפה הכסף (או הבעלות)?

בבסיס הוויכוח עומדת שאלה טכנו-כלכלית שחברות כמו OpenAI ו-Stability AI מתמודדות איתה: ממה לומד ה-Machine Learning? אם מודל AI לומד ממיליוני קטעי מוזיקה, ציורים או טקסטים, למי שייכת היצירה הסופית? התביעה על ״גניבה״ של ״כל ריף״ חמורה, כי היא טוענת שהטכנולוגיה לא רק מחקה את הסגנון — היא מחקה את הנשמה.

עבור אנשי ההייטק בישראל, שעובדים יום-יום עם מודלים של AI, הוויכוח הזה מתרחש כרגע בזירה הציבורית. זה לא עוד באג בקוד; זה קרב על קווי המתאר של היצירה בעידן החדש. האם אנו בונים כלים שמרחיבים כישרון אנושי, או כאלה שמחליפים אותו ו״גוזלים״ את ערכו?

אולי העובדה שהשיר הזה פרץ למצעדים, מתוך ענן אלגוריתמים, היא מה שהפך את זה לרגע מכונן. כעת, תגובת הנגד החריפה של מידלר הופכת סיפור טכנולוגי לסכסוך על נשמת התרבות.