הקהל הפך סרט אנימציה סיני ״מכוער״ ללהיט דווקא בלי AI

יש סיפורים שהם כל כך גרועים שהם פשוט הופכים לטובים. את המשפט הזה אפשר להתאים להמון דברים, אבל השבוע הוא הפך לתיאור המדויק של סרט האנימציה הסיני ״ניו לאי״ (Niu Lai). זהו סרט שהאנימציה הפשוטה שלו נראית כמו סקיצה, ושעלילתו סובבת סביב פרה בחלום מוזר. הוא התחיל את דרכו עם הכנסות מביכות של כ-1,145 דולר בלבד. ואז האינטרנט התאהב בו, כי הוא היה נורא.

הסיפור: מ-1,145 דולר ל-1.7 מיליון דולר

תוך עשרה ימים, קטעים מתוך הסרט התחילו להתפשט ברשתות החברתיות הסיניות, בעיקר ב-Weibo. הגולשים לא רק צחקו מאיכות האנימציה הירודה ומהעלילה ההזויה; הם גם שיבחו את מה שהם כינו ״שיטת היצירה הידנית״ שלו. התוצאה? זינוק מדהים בהכנסות ל-11.4 מיליון יואן, שהם כ-1.7 מיליון דולר. הסרט לא רק הצליח, אלא גם שמר על מעמדו מול שוברי קופות הוליוודיים גדולים.

למה זה קרה? האנטיתזה ל-AI

בתקופה שבה מודל AI יכול ליצור תמונות וסרטונים מציאותיים בלחיצת כפתור, ״ניו לאי״ הפך לסמל של ההפך הגמור. צופים ברשת שיבחו אותו כ״עבודת יד ברמה רצינית״ ו״עבודת יד טהורה״. החספוס שלו, שהתחיל כחיסרון, הפך ליתרון כי הוא היה הוכחה לכך שמישהו יצר את הסרט הזה בלי לרתום בינה מלאכותית. זו הייתה הצהרה לא-מילולית נגד השיטפון של תוכן מלוטש מדי, שנחשד אוטומטית כתוכן שנוצר ב-AI.

השפעות מפתיעות על השוק

תופעת ״ניו לאי״ זלגה אפילו לשוק ההון. בסין, המילה לפרה (niú) יוצרת משחק מילים עם המונח ״שוק שורי״ (bull market). גולשים קיוו שהסרט יביא מזל למדד, וכתבו ש״אם המדד יגיע ל-4,000, אלך לקולנוע כדי לתמוך בסרט״. בתי קולנוע, שנעדרו מהקמפיין המקורי — כי לא היה כזה — התחילו לצייר פוסטרים ביד כדי למשוך צופים. מנגד, עיתון בבעלות המדינה הזהיר שבתי הקולנוע עלולים ״לאבד את אמון הקהל״ אם יורידו סטנדרטים.

מה הסיפור האמיתי?

אז מה בעצם קרה כאן? לא מדובר רק ב״סרט כל כך גרוע שהוא טוב״. ״ניו לאי״ הוא מדד תרבותי. הוא מראה שבין כל תוכן ה-AI הירוד שמציף אותנו, יש עדיין כמיהה לתוכן שנראה אנושי — גם אם האנושיות הזאת מתבטאת במשיכות מכחול לא אחידות ובתסריט מטורלל. זה רמז קטן אבל משמעותי על היחס הציבורי ל-AI בתחומי היצירה.