שוק ה-CDS של ה-AI: מצנח שמעולם לא נוסה

תארו לעצמכם מצנח שתוכנן על הנייר, אבל אתם קופצים איתו מגובה בלי שבדקתם אותו אי פעם. זה, פחות או יותר, מה שמשקיעים שרוכשים כיום ביטוחי CDS (חוזי החלף נגד חדלות פירעון) כנגד חובות של חברות בינה מלאכותית עושים. הרעיון פשוט: לרכוש ביטוח, שבמקרה שחברת AI נקלעת לקשיים פיננסיים, המוכר ישלם את החוב. לאחרונה, בפגישה במכון ליציבות פיננסית, התאספו נציגי בנקים, חברות CDS ורגולטורים לדון במכשירים הללו, אך היעדרם של בנקים גדולים ומשקיעים מרכזיים העיב על הדיון.

למה זה חשוב לכם?

משקיעים מבקשים להגן על עצמם מחדלות פירעון של חברות AI, ששוויין מבוסס לרוב על הערכות עתידיות ומודלים חדשניים, לא על הכנסות חזקות ויציבות. בפגישה, מנהלים הזהירו שהשוק הזה עדיין "חסר ניסיון" ושהתמחור של הסיכונים הוא תעלומה. לדברי דובר איגוד הבנקים, "אנו עדים לשוק חדש לגמרי שבו כללי המשחק לא ברורים". הבעיה העיקרית היא היעדר היסטוריה של קריסות, מה שמקשה על בניית מודל סיכונים מדויק.

נתון מעניין

בנק ישראל הזהיר לאחרונה שבהיעדר נתונים היסטוריים, ענף ה-CDS הקשור ל-AI הופך ל"שטח הפקר" פיננסי, ואילו השווי הכולל של החשיפה הקשורה ל-AI בשוקי האשראי העולמיים מוערך ביותר מ-27 מיליארד דולר. נשאלת השאלה: איך מתמחרים ביטוח כנגד חדלות פירעון כשאין היסטוריה של קריסות? כנראה שמישהו מאמין בנס.