Duke משיקה מרכז AI לאומי במימון של 25 מיליון דולר
אוניברסיטת Duke קיבלה מימון של 25 מיליון דולר לחמש שנים להקמת מרכז לאומי שיבחן ויטמיע כלי AI אמינים לטיפול במבוגרים ובאנשים החיים עם דמנציה. המרכז ישמש פלטפורמה לשיתוף פעולה ולפיתוח כלים אמינים, עם דגש על העברת מחקר אל מערכת הבריאות.
אז מה בעצם קרה כאן? חוקרים בתחום ה-AI מדברים כבר שנים על הפוטנציאל בתחום הטיפול במבוגרים ובאנשים החיים עם דמנציה, אבל רוב הכלים האלה נשארים במעבדה. מחקרי AI חדשים, ניתוח דיבור, מעקב אחרי התנהגות ונתונים ממכשירים לבישים — כל זה נשמע מבטיח, אבל מעט מזה באמת מגיע למרפאה. עכשיו, אוניברסיטת Duke לוקחת את העניין צעד אחד קדימה.
Duke השיקה מרכז לאומי חדש שנקרא Duke AITC-AIGE, ראשי תיבות של Duke Artificial Intelligence and Technology Collaboratory for Aging: Governance and Evaluation. המטרה: לבנות גשר יציב בין מחקר AI לבין טיפול קליני אמיתי במבוגרים ובאנשים החיים עם דמנציה. וזה לא רק דיבור — המכון הלאומי להזדקנות בארה״ב (NIA) משקיע בפרויקט הזה כמעט 25 מיליון דולר, על פני חמש שנים.
בואו נעשה חשבון מהיר: מדובר בסביבות 5 מיליון דולר בשנה. מתוכם, כ-4 מיליון דולר יוקצו מדי שנה למחקרים בכל רחבי המדינה, כאשר לפחות 80% מהסכום הזה יוקצו למחקר על מחלת אלצהיימר ודמנציות קשורות. היתר ילך למחקר הזדקנות רחב יותר. במונחים של שוק ה-HealthTech, זו השקעה משמעותית בפלטפורמה שאמורה לשמש חוקרים, מפתחים ומערכות בריאות.
למה זה חשוב? כי יש מחסור בפתרונות מוכחים
הבעיה, כפי שמסבירה ד״ר Juliessa Pavon, מרצה בכירה ביחידה לגריאטריה ב-Duke ואחת משלושת החוקרים הראשיים, היא לא מחסור באלגוריתמים. ״אין לנו מחסור באלגוריתמי AI״, היא אומרת. ״יש לנו מחסור בפתרונות AI שנבדקו באופן קפדני, יושמו בבטחה, מנוטרים כל הזמן — והראו שהם באמת משפרים תוצאות בעולם האמיתי עבור מבוגרים.״
המרכז החדש נועד לפתור בדיוק את הנקודה הזו. הוא יכלול תשתית משותפת, תמיכה במימון מחקרים, אחידות בין מסדי נתונים הקשורים להזדקנות והרחבת המומחיות. הכול כדי להפוך חדשנות מבטיחה ב-AI לכלי מעשי ואמין.
איך זה עובד בפועל? תחשבו על תווית תזונתית ל-AI
אחד הדברים המעניינים שהמרכז מפתח הוא מה שנקרא ״model cards״ — כרטיסי מודל. כמו תווית על מוצר מזון שמספרת לך מה יש בפנים, הכרטיסים האלה יספקו מידע סטנדרטי על כלי AI: למה הוא נועד, על אילו נתונים הוא אומן, איך הוא מתפקד בבדיקות, איפה הוא עובד היטב ואיפה הוא פחות אמין. אפשר גם לתאר בהם הטיות פוטנציאליות, מגבלות ושימושים מתאימים.
המטרה היא שקיפות. ״בדיוק כפי שרופא לא רושם תרופה בלי להבין את הסיכונים והיתרונות שלה, אנחנו מאמינים שלמשתמשי AI צריך לספק מידע ברור על איך הכלי עובד ומתי צריך — או לא צריך — להשתמש בו״, מוסיף Pavon. זה נשמע רציונלי, אבל בעולם שבו כלי AI רפואיים מתפתחים מהר, זה צעד קריטי לבניית אמון.
מעבר לכך, המרכז יספק תמיכה במחקר וגישה לפלטפורמת NeuroAI — פלטפורמת ניתוח מאובטחת שמשלבת סוגים שונים של נתונים בריאותיים, כמו רשומות רפואיות, דימות מוח, תוצאות מעבדה ומידע גנטי. זה מאפשר לחוקרים לפתח ולהעריך כלי AI בצורה מקיפה יותר.
מי מוביל את המאמץ?
שלושה חוקרים מובילים את הליבות השונות של המרכז: Pavon מנהלת את הליבה האדמיניסטרטיבית, פרופ׳ Rishi Kamaleswaran מוביל את ליבת היישום הקליני ומדעי הנתונים, ופרופ׳ Sheng Luo מוביל את ליבת החדשנות במחקר. Kamaleswaran מדגיש שהמאמץ נועד להרחיב את המומחיות מעבר למוסדות אקדמיים גדולים. ״אנחנו רוצים להנגיש את הידע בתחום ה-AI שנבנה במוסדות אקדמיים גדולים, ולהרחיב אותו לחוקרים בקהילה ואפילו למטופלים שיש להם רעיון לכלי אבל חסרים להם המשאבים לבנות אותו״, הוא מסביר.
דרך תוכנית מימון לפיילוטים לאומית, חוקרים מרחבי המדינה יוכלו לגשת למומחיות ולתמיכה בתחומים כמו הערכת AI, מדעי הנתונים, יישום, אתיקה, ממשל ומעורבות בעלי עניין.
אז מה הלאה?
המרכז, שפועל במכון Duke למדע קליני ותרגומי, ישמש מאיץ לכלים אמינים. הוא יספק מימון ראשוני, תשתית למדעי הנתונים, תמיכה ביישום ושמירה על שימוש אחראי ב-AI. בנוסף, יפותחו משאבים שניתן לאמץ ולהתאים, כולל שיטות הערכה, גישות לניטור בטיחות וכלי יישום.
זה נשמע כמו צעד חיובי לתחום שסובל מפער בין הבטחה לבין שימוש מעשי. עבור ישראלים שעובדים בתחומי ה-HealthTech או AI, זו יכולה להיות דוגמה מעניינת לאופן שבו בונים אקוסיסטם תומך לכלי AI רפואיים. וזה אולי הדבר האחרון שאפשר להגיד על הפרויקט הזה: זה לא רק עוד מרכז מחקר, אלא ניסיון ממוסד ומאורגן לגרום ל-AI באמת לעבוד בעולם האמיתי — לא רק במאמרים, אלא בקליניקה.