מנכ״ל EY Israel: חברות מוכרות תוצאות במקום כלים

המעבר הגדול: מתוכנה שעוזרת לעבודה — לעבודה שעושה את עצמה

כשנעם קנטי, מנכ״ל משותף של EY Israel, עלה לפתוח את כנס Journey בתל אביב, הוא לא בזבז זמן על הקדמות. ״הצעת הערך משתנה מ׳השתמשו בכלי שלנו כדי לבצע את העבודה׳ ל׳ספרו לנו מה אתם צריכים, ואנחנו נעשה זאת עבורכם׳.״ המשפט הזה, שאולי נשמע כמו סיסמת שיווק, הוא לבו של שינוי עמוק שמשפיע על כל מי שבונה, מוכר או רוכש טכנולוגיה.

הנתון שמאחורי המילים האלה משמעותי: לדברי קנטי, על כל דולר שמושקע בתוכנה, מושקעים כשישה דולרים באנשים שמבצעים את העבודה. חברות שמחזיקות בבינה מלאכותית יכולות להציע שירותים שמייתרים את ההשקעה הזו — מה שפותח בפניהן שוק רחב הרבה יותר ממה שהכירו. ״הצעת הערך משתנה״, הוא הסביר, ״והמשמעות היא שחברות טכנולוגיה יתחרו בהדרגה בעסקים מסורתיים, לא רק יספקו להם שירותים.״

״אתם צריכים לבנות חברה שתנצח אתכם״

אם קנטי תיאר את המגמה, גיגי לוי וייס — שותף מייסד בקרן NFX — הציב את האתגר מול הקהל בצורה ישירה יותר: ״אתם צריכים לבנות חברה שתנצח אתכם. כי אם אתם לא תבנו אותה, מישהו אחר יעשה את זה.״

לוי וייס הציג מושג שהוא מכנה ״הקמה שנייה״ (Second Founding): לא מדובר בכלי AI חדש או בהטמעה חלקית של טכנולוגיה, אלא בחשיבה מחדש מלאה על אופן הפעולה של החברה. המבחן שלו פשוט: האם המסלול מזיהוי צורך של לקוח ועד העברת פתרון לידיו השתנה באופן משמעותי? אם לא — החברה עדיין עובדת במודל הישן.

הוא הבחין בין שימוש בכלי AI לבין היות חברה AI Native. ״כתיבת קוד ב-Claude, הכנת מצגות ב-ChatGPT או שימוש ב-Canva עם AI מאיצים משימות בודדות״, אמר, ״אינם משנים את אופן ניהול החברה״. אפילו חיוב עובדים להשתמש בכלים ומדידת זמן השימוש — אלה ״תנאי בסיס״ בלבד, לדבריו.

המייל האחרון של אימוץ ה-AI

שי לוי, מייסד ומנכ״ל משותף ב-UnFrame, שמכר את Noname בתחילת 2024, סיפר בפאנל על ההחלטה להקים חברה חדשה מיד אחרי האקזיט: ״הרגשתי שיש בעיה שחייבים לפתור, אף שכמעט כולם אמרו לי שאין באמת צורך בנו.״

הבעיה שהוא מנסה לפתור: הפער בין היכולות של טכנולוגיית ה-AI לבין היכולת של ארגונים להטמיע אותה ולהפיק ממנה ערך אמיתי — מה שהוא מכנה ״המייל האחרון״ של האימוץ.

״ה-AI כל כך מרגש, והרגשתי שאני לא יכול להישאר בחוץ״, הסביר. לדבריו, בעבר בניית פיצ׳רים דרשה כתיבת קוד כמעט לכל דבר קטן, והזמן בין פיצ׳ר לפיצ׳ר היה עצום. היום אפשר לפתח הרבה יותר מהר. אבל יש צד שני: ״שוק ה-AI רועש מאוד. זו כמעט סופת חול, וקשה לראות דרכה ולהבין מה באמת חשוב.״

יאיר ויינברגר, מייסד ומנכ״ל Reindeer AI, הוסיף מניסיונו: ״בכל מחלקה אצלנו יש סוכן AI כחלק מהפעילות שלה.״ כלומר, בחברות מסוימות ה-AI כבר לא נמצא בפיילוט או בצוות ייעודי — הוא חלק מובנה מה-DNA הארגוני.

FiBreath זכתה בתחרות הסטארטאפים

בתוך כל השיח על טרנספורמציה דיגיטלית, תחרות הסטארטאפים בכנס סיפקה גם תוצאה קונקרטית: חברת FiBreath זכתה בתחרות ה-pitch, וקיבלה חשיפה מול קהל של יזמים, משקיעים ובכירים בתעשייה.

מבט קדימה: תחזיות לישראל

בפאנל שסגר את הכנס, ניסו בכירי התעשייה לחזות את עתיד ההיי-טק הישראלי. נתי גינור, ראש פעילות בנקאות ההשקעות של Jefferies בישראל, הציג תחזית אופטימית במיוחד: הבורסה בתל אביב תגיע ל-10 יוניקורנים ולשווי מסחר של 2 מיליארד דולר תוך חמש שנים. ״עוד 25 שנה״, הוסיף בחיוך, ״הבורסה בתל אביב תקנה את הבורסה בלונדון.״

יהלי רוטנברג, החשב הכללי לשעבר, הציג תחזית מעשית יותר: ״ה-AI ייכנס לממשלה ויגדיל פריון ב-20% כבר תוך חמש שנים.״ ליאת נדאי ערד, מנהלת הטרנספורמציה וראש מרכז NEXT Data במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, הוסיפה כי ״מה שיותר חשוב מכסף זה בריאות״ — והעריכה שבעוד עשור אנשים ישלטו הרבה יותר בבריאות שלהם.

אז מה בעצם קרה כאן?

כנס Journey של EY לא סיפק בשורה אחת דרמטית, אבל הוא צייר תמונה ברורה: תעשיית הטכנולוגיה נמצאת בנקודת מפנה שבה הכללים הישנים — לבנות מוצר, למכור רישיון, לחזור על התהליך — כבר לא מספיקים. החברות שישרדו יהיו אלה שישאלו את עצמן: האם היינו מקימים את החברה שלנו מחדש היום, ואם כן — איך?

ומי שלא ישאל את השאלה הזאת — ייאלץ לענות עליה כשמישהו אחר כבר יעשה את העבודה.