גייטס: מיליארד דולר כדי למנוע מ-AI להרחיב את הפער

הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר, אבל יש מי שחושש שהכלים החזקים ביותר שלה יגיעו קודם לאנשים ולמדינות העשירות ביותר. כדי להתמודד עם זה, ביל גייטס מתחייב להוציא לפחות מיליארד דולר דרך הקרן הפרטית שלו, בניסיון לדחוף את הטכנולוגיה למרפאות, כיתות ושדות חקלאיים שההיי-טק של עמק הסיליקון עלול להתעלם מהם.

הקרן של גייטס, שלה הון עצמי של 92 מיליארד דולר המוחזק בנאמנות, נכון ליוני, מתכננת להוציא לפחות מיליארד דולר על AI בשנתיים הקרובות. כ-40 אחוז מהתקציב מיועד לבריאות, 40 אחוז לחינוך, והיתר מתחלק בין חקלאות ותשתיות דיגיטליות, כולל מערכי נתונים בשפות מקומיות. השנה, הקרן כבר שיתפה פעולה עם OpenAI, Anthropic ו-Google ביוזמות AI גדולות.

גייטס פרסם את ההתחייבות הזו לצד דו״ח השומרים (Goalkeepers Report) השנתי שלו, שמנתח את ההתקדמות העולמית בתחומים כמו בריאות, עוני וחינוך. הוא כתב בדו״ח שכוחות השוק לבדם צפויים להביא את כלי ה-AI המתקדמים למי שמסוגל לשלם עליהם. ״AI יכולה להיות מַשְׁוֶה גדולה – או להרחיב את הפער,״ הוא ציין.

מה הבסיס לשיתופי הפעולה?

הקרן פועלת לחבר בין חברות AI לממשלות וארגונים ללא מטרת רווח. גייטס מביא כסף וקשרים של עשרות שנים; OpenAI, Anthropic ו-Google מביאות את הטכנולוגיה ואת כוח המחשוב. זה מאפשר ל-AI להגיע למקומות שעמק הסיליקון לא היה מתעדף אחרת, ונותן לחברות טכנולוגיה תפקיד מוקדם בעיצוב הכלים, מערכי הנתונים והסטנדרטים.

דוגמה בולטת היא Anthropic. במאי, החברה והקרן פרסמו שיתוף פעולה לארבע שנים בסך 200 מיליון דולר, שכולל מענקים, קרדיטים ל-Claude ותמיכה טכנית. הפרויקטים יעזרו לחוקרים להבין נתוני חיסונים ובריאות הציבור, למורים לזהות תלמידים שמתקשים, ולחקלאים לקבל ייעוץ בשפות המקומיות שלהם. Anthropic אמרה שהמאמץ נועד להרחיב את היתרונות של AI לתחומים שבהם ״שווקים לבדם לא יגיעו אליהם״.

מה קורה בחקלאות?

Google מנהלת אסטרטגיה דומה בחקלאות, עם שאיפה להגיע לאוכלוסייה גדולה בהרבה. בספטמבר, החברה והקרן הרחיבו יוזמה במימון משולב של 100 מיליון דולר, בתוספת תמיכה טכנית. המטרה היא להגיע ל-200 מיליון חקלאים קטנים באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה. בפועל, זה אומר התראות מזג אוויר מדויקות יותר למשקים, כלי AI שמזהים גידולים וממפים חלקות קטנות מתמונות לוויין, ועצות חקלאיות בשפותיהם של החקלאים.

Google מציינת שחוות רבות כל כך קטנות ובלתי סדירות, שתמונות לוויין קונבנציונליות מתקשות לזהות אותן. הפרויקט משתמש ב-AI למיפוי גבולות שדות ברזולוציה של פחות ממטר ולמעקב אחר גידולים לאורך עונת הגידול. ״לא משנה היכן הם מגדלים, אנשים ראויים לגישה למידע על מזג אוויר, גידולים ואדמה שיכול להבדיל בין קציר טוב לקציר כושל,״ אמר מארק סוזמן, מנכ״ל הקרן, בהצהרה. היוזמה גם מפנה מימון ומשאבי מחשוב לארגונים מקומיים, כולל Wadhwani AI מהודו, שבונה כלים לחקלאים, עובדי בריאות ותלמידים, וכן Digital Green, שהעוזר החקלאי מבוסס ה-AI שלה, FarmerChat, מייעץ לחקלאים קטנים בשפתם.

מה עם בריאות?

OpenAI מתמודדת עם צוואר בקבוק אחר: מחסור בעובדי בריאות. אפריקה שמדרום לסהרה מתמודדת עם גירעון של כ-5.6 מיליון עובדים, לפי OpenAI. בינואר, החברה השיקה עם הקרן את Horizon1000, יוזמה של 50 מיליון דולר שמתחילה בפיילוט של שירותי בריאות ראשוניים ברואנדה. המטרה היא להגיע ל-1,000 מרפאות ולקהילות שסביבן עד 2028, באמצעות AI שיעזור לעובדי הקו הראשון לנווט בהנחיות רפואיות ולהקדיש פחות זמן לניירת.

הרבה תשומת לב סביב AI רפואי התמקדה בגילוי תרופות חדשות. גייטס רואה הזדמנות נוספת בסיוע ליותר אנשים לקבל שירותי בריאות. ״הייתי אומר שזה אפילו יותר חשוב ש-AI ישמש בצד מתן השירותים,״ הוא אמר בפורום הכלכלי העולמי מוקדם יותר השנה.

ההקשר הרחב

היוזמה מגיעה על רקע קיצוצים בתקציבי פיתוח מסורתיים. מארגני דו״ח השומרים ציינו ש-26 מתוך 34 המדינות העשירות ביותר קיצצו סיוע למדינות עניות יותר בשנה שעברה. בינתיים, האו״ם אומר שההתקדמות לקראת יעדי הפיתוח בר-קיימא נותרת ״בלתי אחידה ובלתי מספקת״. AI לא יחליף את הכסף הזה, אבל גייטס טוען שכלים טובים יותר יכולים לעזור למרפאות, בתי ספר וחוות עמוסות להפיק יותר ממה שיש להם.

בסופו של דבר, מדובר בניסיון להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כדי למנוע פער עולמי הולך וגדל. אולי זה לא יפתור הכול, אבל כשמושקע מיליארד דולר ב-AI למען הקהילות המוחלשות, זה לפחות צעד בכיוון הנכון. אחרי הכול, אפילו עמק הסיליקון לפעמים צריך תזכורת שהעולם לא מורכב רק ממשתמשים עם כרטיסי אשראי.