תקופת הרגולציה: האופן שבו מדיניות בינה מלאכותית מעצבת את התחרות הגלובלית

השינוי במאזני הכוח: מדע נתפס למשפטים

המירוץ ליתרון טכנולוגי בבינה מלאכותית עובר זירת מחקר למסדרונות הרגולציה. בשנה וחצי הקרובות, מדיניות הרגולציה בוושינגטון, בריסל ובייג'ינג תשפיע על שווקים יותר מכל פריצת דרך טכנית.

שלושה מודלים, מירוץ אחד

1. ארה"ב: בטחון לאומי בראש סדר העדיפויות

   • הנחיות OMB מ-2024 מחייבות סוכנויות ממשל למנות Chief AI Officers ולבסס ניהול סיכונים.
   • רגולטורים כמו NIST מפרטים נוהלי בדיקה (Red-Teaming) ותיעוד מודלים.
   • בקרות יצוא על שבבים ומודלים מתקדמים הפכו לכלי מדיניות אסטרטגי.
   • מדינות פרטיות כמו קליפורניה מקדמות חקיקה מקומית, מה שיוצר מורכבות עסקית.

2. האיחוד האירופי: גישה שיטתית תמורת גישה לשוק

   • חוק הבינה המלאכותית (EU AI Act) ייכנס באופן מדורג עד אוגוסט 2026.
   • מדרג קנסות של עד 7% מהמחזור העולמי לחברות מפרות.
   • קוד ההתנהגות הוולונטרי של ה-AI Office מספק מפת דרכים לציות מוקדם.

3. סין: שליטה מנהלית וסינון תוכן

   • כללים מחייבים רישום אלגוריתמים במאגרי CAC וסימון תוכן שנוצר ע"י AI.
   • מגבלות יצוא השבבים האמריקאיות מייצרות תנועת חתול-ועכבר בשוק השבבים המקומי.

ציות כתעלת תחרות אסטרטגית

• באירופה: עלויות ציות גבוהות אך צפויות - חברות מקדימות צוברות יתרון רגולטורי.
• בארה"ב: דרישות NIST הופכות תנאי סף במכרזים ממשלתיים.
• בסין: מבני רישוי מעניקים יתרון לחברות מקומיות עם יכולות רגולטוריות.

נקודות מפנה למשקיעים

• חברות אבטחה ותקינה: ספקי כלי הערכה וניהול זכויות ייהנו מגלי רגולציה.
• גמישות חישובית: אימוץ מודלים קטנים וממוקדים מפחית תלות בשבבים מתקדמים.
• סיכון וגיוון גיאוגרפי: חשיפת יתר לסין מצריכה מומחיות ב"תמרון רגולטורי".

מה בהמשך?

• מדיניות האכיפה של ה-EU AI Office החל מאוגוסט 2025.
• החלטות BIS בקרת מדיניות משקלות מודלים (Model Weights).
• התפתחות שבבי AI "מוחלשים" המיועדים לעקיפת מגבלות יצוא.