ידיעות בינה מלאכותית בנושא NIST
ד״ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ״לית המועצה להשכלה גבוהה, הציגה בוועידת ynet ו״ידיעות אחרונות״ את ההיערכות לשינויים: השקעה של 400 מיליון שקל בתשתיות מחשוב לחוקרים, פתיחת תוכניות AI והכפלת מספר הסטודנטים לרפואה ל-1,490 כדי להתמודד עם המחסור ברופאים — עלייה מ-700 לפני שש שנים.
תוכנית משרד האוצר לגבות מס על אופציות ״חיות״ של עובדי הייטק צפויה להשפיע ישירות על השכר בתעשייה; במקביל, מניות גוגל שוברת שיאים, בעוד איגרות החוב צונחות — מה שמדגיש את בועת ה-AI; וסוכני AI מציעים מהפכה צרכנית בהעברת כספים לפיקדונות רווחיים. כל אלה מתרחשים על רקע שבועיים לפני הבחירות ושווקים תנודתיים.
טראמפ חתם על צו שמחייב את כל הסוכנויות הפדרליות להשתמש ב-"super intelligence" במקום "artificial intelligence" — ואיים שמי שיתנגד ייחשב "אויב" הבית הלבן. מומחים לבלשנות ואתיקה ב-AI טוענים שהמונח החדש מטשטש את ההבחנה בין AI בסיסי לבין ASI תיאורטי, וגורם לטכנולוגיה להיראות חזקה יותר ממה שהיא באמת.
מידע רפואי מטיפול נמרץ ועד שעונים חכמים הופך למשאב הכלכלי החשוב ביותר של בתי החולים. רמב״ם והטכניון בונים תשתית AI למחקר ולטיפול, והוקמה ועדה מיוחדת כדי לנווט באתגרי האתיקה והרגולציה – לפני שהחדשנות תאבד את אמון הציבור.
יותר מ-90% מהדרמות הקצרות בסין מיוצרות באמצעות AI, עם הכנסות שקפצו מ-1 ל-100 מיליארד יואן בחמש שנים. אולפנים עומדים ריקים ושחקנים מאבדים עבודה — אבל סרט חובבני שהרגיש אנושי הכניס 9 מיליון דולר בקופות. הפורמט כבר מיוצא לשווקים בעולם.
הנשיא טראמפ מינה את מנהל המודיעין הלאומי, ג'יי קלייטון, לצאר ה-AI בבית הלבן. הוא יוביל את כוח המשימה Super Intelligence Force, שיקבל 120 יום לבחון סיכונים והזדמנויות בתחום — צעד שמגיע לאחר פגישה עם בכירי OpenAI, Anthropic ו-Meta סביב הסכם בטיחות לא מחייב.
ניתוח חדש חושף שהאתגר המרכזי במערכות AI פיזיות ובמערכות קצה הוא אי-ההתאמה בין קצב ההתפתחות המהיר של המודלים לבין מחזורי הפיתוח הארוכים של הסיליקון, עם דגש על רוחב פס זיכרון, אבטחה ודרישות ארכיטקטוניות — גורמים שמשפיעים ישירות על שוק הרכבים האוטונומיים, התעשייה והרפואה, שצפוי להגיע לטריליון דולר.
הממשל האמריקאי השיק את America.gov, צ'אטבוט AI המבוסס על Gemini ו-Grok, שנועד לעזור לאזרחים לגשת לשירותים ממשלתיים. עם זאת, השקתו הייתה שנויה במחלוקת: הצ'אטבוט סתר את טענות הנשיא טראמפ לגבי בחירות 2020, מה שהוביל לשינויים מהירים ולהגבלת תשובות פוליטיות באתר.
משרד האוצר פרסם את מסקנותיה של בדיקה פנימית ויצא באופן חד-משמעי נגד מס ייעודי על בינה מלאכותית. הטענה: מס כזה יפגע בתעסוקה, בתפוקה ובתחרותיות הישראלית. הדו״ח, שהוכן לבקשת השר סמוטריץ׳, מציע במקום זאת להתאים את מערכת המס הקיימת, למשל באמצעות העדפת מיסוי הון.
בשבוע האקלים בניו יורק, מנהיגים התמודדו עם עימות בין צריכת החשמל הגוברת של מודלי AI ליעדי אנרגיה נקייה. סטארטאפים ירוקים, שגיוס ההון שלהם ירד בשנים האחרונות, מתאימים את ההצעות שלהם ל-AI כדי למשוך מימון – מגמה שהביאה את עסקאות ההון סיכון ל-14 מיליארד דולר ברבעון, אך מעלה חשש שהזנחת תחומים מבטיחים אחרים, כמו אנרגיה סולרית, תפגע במאבק במשבר האקלים.
תחקיר של FakeReporter חושף שעוצמה יהודית מפעילה יותר מ־100 בוטים של AI שמתחזים לישראלים כדי לתקוף את שותפיה לקואליציה ולהגביר תמיכה. הבוטים מקושרים למנהל הקמפיין, ומנכ״ל הארגון קורא לוועדת הבחירות לבדוק את הנושא, מה שמעורר חשש לפגיעה בבחירות.
במשא ומתן לילי שנערך בדלתיים סגורות בז׳נבה, ארה״ב ורוסיה מחקו, לפי דיווחים, דרישות מפתח לפיקוח אנושי ולשקיפות במערכות נשק אוטונומיות מבוססות AI — מה שמאיים על עתיד הפיקוח הבינלאומי ומעלה חשש מאובדן שליטה בלוחמה מבוססת אלגוריתמים.
דיפלומטים באו״ם עבדו על אמנה היסטורית להסדרת נשק AI, אך ארה״ב ורוסיה הסירו במהלך 15 שעות של משא ומתן סגור סעיפים על פיקוח אנושי, יכולת חיזוי ובחינה אתית של המערכות. המהלך מתרחש על רקע שימוש גובר ב-AI צבאי, כולל בצה״ל, ומעלה חשש ללחימה אוטונומית בלי גורם ברור שאפשר להטיל עליו אחריות.
שירותי בריאות כללית ו-Check Point חתמו על שותפות לפיתוח AI Gateway, פלטפורמת אבטחה שתפקח על תעבורת מידע בין מערכות רפואיות לכלי AI חיצוניים. המהלך, בהשקעה של מיליוני שקלים, ייפרס במערכות כללית ברבעון הראשון של 2027 ונועד לאפשר שימוש בטוח ב-AI, תוך הגנה על 5 מיליון חברי הקופה מפני דליפת נתונים וניסיונות תקיפה גוברים.
רשתות אורט ועמל משתפות פעולה עם חברות כמו IBM ו-NVIDIA כדי לשלב AI ו-STEM במערכת החינוך. למעלה מ-50% מתלמידי המגמות הרלוונטיות הן בנות — נתון שמקדם גיוון ושוויון הזדמנויות בעולם ההייטק הישראלי.
משרד האוצר של צפון קרוליינה השתמש בבינה מלאכותית ובאוטומציה, כולל שותפות עם OpenAI, כדי לנהל תוכנית הלוואות לשיקום מהוריקן. התוצאה: חיסכון של כ-90% בעלויות מנהליות, מה שאפשר להפנות סכום של 23 מיליון דולר ישירות לקהילות. עם זאת, הביקוש לכסף גבוה פי ארבעה מההיצע.
אוניברסיטת סטנפורד הסירה כרזות פרסום לאחר שהשתמשה ב-AI כדי לשנות תמונה של סטודנטים, ועוררה ביקורת חריפה על הפרת מדיניות ה-AI שלה. הסטודנט ההיספני בילי רמירז הוחלף בדמותה של אישה שחורה, ושני סטודנטים אחרים עוצבו מחדש כך שייראו רזים יותר. האוניברסיטה הודיעה על תוכניות הכשרה למניעת הישנות מקרים כאלה.
סין בונה מאות חוות שרתים ענקיות במונגוליה הפנימית כדי להאיץ את יכולות ה-AI שלה, כחלק מהתחרות עם ארה״ב. המדינה מתמקדת במודלים פתוחים כדי לעקוף מגבלות שבבים, אך מתמודדת עם אתגרי אנרגיה ומים שמשפיעים על התושבים המקומיים.
APR, חברת קוסמטיקה מדרום קוריאה, קיבלה לראשונה בתעשיית היופי את הסמכת ISO/IEC 42001 למערכות ניהול AI ואת AI Trust Mark למכשיר ה-Medicube שלה. האישורים מעידים על מהימנות ה-AI ועל תהליכי המשילות של החברה, בהתאם לתקנים גלובליים כמו חוק ה-AI של האיחוד האירופי ו-NIST, ויכולים לסלול את הדרך לשימוש אחראי יותר ב-AI במוצרי יופי.
ה-FAA השיקה את SMART, פלטפורמת AI שפותחה על ידי Air Space Intelligence, בעלות של 875 מיליון דולר. הכלי מיועד לשפר את ניהול התנועה האווירית, בתחילה בוושינגטון, כחלק ממודרניזציה של מערכות ה-FAA ועל רקע מחסור בפקחים ואסונות תעופה קודמים.
מחקר של ה-FCA הבריטי מגלה ש-56% מהמשקיעים הצעירים בוטחים ב-AI יותר ממדיה מסורתית כמקור לייעוץ השקעות. הבעיה: רבים מהם מאמינים בטעות שמידע שנוצר באמצעות AI מפוקח ושהם יהיו זכאים לפיצוי במקרה של טעות. זה מדליק נורה אדומה גם לישראל, שבה הציבור משתמש בצ'אטבוטים גנריים שהאסדרה עוד לא הצליחה להדביק.
טראמפ מודיע על הקמת ״חיל AI״ ועל מינוי צאר שיפקח על הבינה המלאכותית, ומדגיש שהממשל ״לא יחנוק״ את התעשייה. ההכרזה מגיעה בזמן שמומחים מובילים ומפלגתו שלו קוראים להאט את הפיתוח מסיבות בטיחותיות — חששות שהוא מכנה ״תעלולים״.
ממשל טראמפ הגיש מסמך תמיכה בן 20 עמודים בתביעה שבה הניו יורק טיימס תובע את OpenAI, וטוען שאימון AI על תוכן המוגן בזכויות יוצרים הוא שימוש הוגן וחיוני למעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בתחום. הצעד מגיע על רקע גל תביעות דומות, כמו זו של סיאטל טיימס וניוזדיי, שטוענים שה-AI מאיים על קיומם של גופי חדשות.
ממשלת ישראל משיקה תוכנית של 5 מיליון שקל לגיוס מומחי AI מחו״ל, על רקע 2,400 משרות פתוחות בתחום. במקביל, מחקר חדש חושף ש־76% מהמורים לא יודעים איך לשלב AI בכיתה — ומשרד החינוך מקבל ציון נמוך על הניתוק מהשטח.
מחקר חדש ממכון טכנולוגי חולון חושף פער ענק בין החזון של משרד החינוך למציאות בשטח: 76% מהמורים לא מרגישים מוכנים ל-AI, השימוש העיקרי הוא בהכנת שיעורים ולא בכיתה, ו-90% מהמנהלים מדווחים על יישום איטי ובלתי אחיד. מומחי חינוך מתריעים שבלי הכשרה מסודרת ומערכת שעות מתאימה, הפערים רק יגדלו.
דרום קוריאה בחרה בקבוצות בהובלת SK Telecom, Kakao ו-KT כדי לבנות שירותי AI חינמיים שיהיו זמינים לכל אזרח עד דצמבר 2026. הממשלה תספק 512 מעבדי Nvidia B200 ותממן את השירותים החל מ-2027. הפרויקט דורש שלפחות 50% מהמערכת יהיו מבוססים על מודלים מקומיים, והוא חלק ממהלך ריבונות AI רחב יותר של סיאול.
בית משפט פדרלי פסל את ההחלטה לסמן את Anthropic כ״סיכון לשרשרת האספקה״, וקבע שהסנקציות היו נקמה פסולה על סירוב החברה לאפשר שימוש ב-AI למעקב או בנשק אוטונומי. הפסיקה, הראשונה מסוגה, מחייבת את הפנטגון להחזיר את החברה למערכות הממשלה.
דרום קוריאה אישרה תוכנית אסטרטגית לאומית להאצת AI בנהיגה אוטונומית ובשירותים ממשלתיים, כולל ייעוץ AI 24/7 בתחומי רווחה, מסים ובטיחות. התוכנית מגיעה על רקע בום שבבים חסר תקדים, אבל אתגרים דמוגרפיים קשים — שיעור ילודה של 0.8 — עלולים להגביל את מספר הנהנים ממנה באמת.
KPMG ו-XimusNxt מדגישים כי מנהלים חייבים להיות סוכני שינוי בהטמעת AI בארגונים. 70% מהטרנספורמציה היא אנושית, ודוגמאות כמו מוזיאון הסובלנות ובית החולים שיבא מראות איך זה עובד בשטח – עם טיפים מעשיים למנהלים.
משרד המדע הדרום-קוריאני הודיע ששלוש קבוצות – LG AI Research, SK Telecom ו-Upstage – עלו לשלב הבא בתחרות לפיתוח מודל AI לאומי, בעוד Motif Technologies הודחה. הפרויקט, שהחל עם חמש קבוצות, יקבל תמיכה מוגברת במשאבי מחשוב לקראת הערכה נוספת בתחילת 2027, במטרה להפחית את התלות במודלים זרים.
