טראמפ מחייב: 'בינה על' במקום AI – מי שיתנגד יהיה אויב

נניח שאתם קוראים ידיעה רשמית של ממשלת ארצות הברית על רגולציה בתחום ה-AI, ורושמים את השם המלא: Artificial Intelligence. לפי צו נשיאותי חדש, אתם כבר לא רלוונטיים — ויותר גרוע, מבחינת הבית הלבן, אתם "אויבים".

ב-29 בספטמבר 2026, הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו מנהלי שמורה לכל הסוכנויות הפדרליות להחליף את המונח "artificial intelligence" ב-"super intelligence" בכל המסמכים הרשמיים, המדיניות והתקשורת הציבורית. טראמפ הסביר שהמונח החדש "לוכד טוב יותר את ההבטחה, הפוטנציאל והיכולות המתקדמות במהירות" של הטכנולוגיה.

לא רק מילים — גם כוח חדש

הצו הוא חלק ממהלך רחב יותר: טראמפ מקים "Super Intelligence Force" — כוח משימה שנועד להתמודד עם החששות הגוברים של הציבור האמריקאי מהטכנולוגיה. בראש הכוח עומד סקוט קופור, מנהל משרד ניהול כוח האדם (Office of Personnel Management), שלפי דיווחים יש לו קשרים חזקים עם מנהיגי התעשייה שטענו שארצות הברית לא יכולה להגביל את פיתוח ה-AI במרוץ מול סין.

בנוסף, הממשל מתכנן להעביר שלושה בכירים מה-Center for Advancing Innovation and Standards for Super Intelligence — מרכז הבדיקות ל-AI — ישירות לבית הלבן, לפי דיווח ב-The Information. זה מהלך שמשלב את הגוף המקצועי בתוך מעגל קבלת ההחלטות הפוליטי, ומעלה שאלות לגבי עצמאות הפיקוח.

"מישהו קורא את 1984?"

החלק המדאיג באמת מגיע מטראמפ עצמו. בנאום ב-Truth Social הוא אמר שכל מי שלא משתמש במונח המועדף עליו ייחשב "enemy" של הבית הלבן. הרמיזה ברורה: ארגונים — כולל כלי תקשורת — עלולים לספוג השלכות אם ימשיכו להשתמש בביטוי "artificial intelligence", שהוא, אתם יודעים, קצת בכל מקום.

"זו מילה משמחת מדי ומסוכנת," אמרה נעמי סוזן בארון, בלשנית ומחברת הספר Reader Bot: What Happens When AI Reads and Why It Matters, על הניסיון למתג מחדש את ה-AI.

הבלבול המושגי: מה בכלל ההבדל?

כאן נכנס החלק המעניין — במיוחד למי מכם שעובדים בתחום. בעולם הטכני, למונחים האלה יש משמעויות מאוד ספציפיות:

• AI — בינה מלאכותית בסיסית, מערכות שביצוע משימות ספציפיות בצורה שמשתמשת אינטליגנטית (למשל, מודל AI שמנצח אתכם בשחמט).
• AGI (Artificial General Intelligence) — הנקודה התיאורטית שבה מערכות אוטומטיות משתוות ברמתן ליכולת האנושית ומגיעות להיגיון ממשי.
• ASI (Artificial Superintelligence) — רמת אינטליגנציה שעולה על זו של בני אדם.

טראמפ מוחק את כל המדרג הזה ומכריז ש-AI זה פשוט "super intelligence". מבחינת אנשי מקצוע, זה כמו לקרוא לכל רכב "מטוס" — זה נשמע יותר מרשים, אבל זה מטשטש את המגבלות והסיכונים האמיתיים.

"זה מטשטש את המים וגורם לטכנולוגיה להישמע הרבה יותר חזקה ממה שהיא באמת," טוענים מומחים בתחום. מומחית לאתיקה ב-AI, אמילי בנדר, פרופסורית לבלשנות חישובית, אמרה: "השפות שייכות לקהילות שלהן" — רמז עבה לכך ששלטון לא יכול פשוט להחליט איך מדברים.

מי תומך, ולמה?

תומכי הצו טוענים שהמונח החדש יתמוך בבטיחות מבלי להאט חדשנות. הרעיון הוא שהמונח "super intelligence" ימקד את תשומת הלב בפוטנציאל ולא בחסרונות, ויעודד השקעה ופיתוח.

קופור עצמו, עם קשריו לתעשיית ה-AI, מייצג גישה רווחת בקרב גורמים עסקיים: אסור לארצות הברית להגביל את הפיתוח בזמן שסין רצה קדימה. מבחינתם, לשינוי השם יש ערך פוליטי — הוא משדר ביטחון וחזון, לא רגולציה כבדה.

אבל הביקורת לא באה רק מהכיוון הלשוני. מדריך הסגנון של Associated Press, שמגדיר סטנדרטיםעיתונאיים לתקשורת האמריקאית, הוסיף פרק ייעודי ל-AI כבר ב-2023 ועדכן אותו השנה. ההנחיות בו מדגישות ביקורתיות כלפי מגבלות טכניות, מעבר להייפ של חברות, והתמקדות באיך הכלים עובדים באמת, מי מרוויח מהם ואיך הם משפיעים על החברה. שימוש ב-super intelligence כמונח ברירת מחדל סותר את כל העקרונות האלה.

מה זה אומר עלינו, בעולם ההייטק הישראלי?

אם אתם מפתחים מוצרים, כותבים מסמכי ארכיטקטורה או מדברים עם לקוחות בחו"ל — אתם כנראה לא הולכים להחליף את המונח AI ב-super intelligence בקרוב. אבל כדאי לשים לב: כשממשלה של מעצמה טכנולוגית מחליטה איך לקרוא לדברים, זה משפיע על השיח הגלובלי. רגולטורים באירופה, משקיעים באסיה, ולקוחות בארצות הברית — כולם צורכים את המידע הזה.

מעבר לזה, המהלך חושף מתח עמוק: האם ה-AI שאנחנו מכירים היום — כולל מודלי השפה, ה-NLP, הראיה הממוחשבת — באמת מתקרב ל-AGI, ובטח ל-ASI? התשובה, לפי רוב המומחים, היא "עדיין לא, ובטח לא ברמה שכדאי לקרוא לזה super intelligence."

קו אחרון

טראמפ יכול לקרוא ל-AI איך שהוא רוצה; בינתיים, זה עדיין לא יודע להכין אספרסו בלי שתקפידו על הפרומפט.