ידיעות בינה מלאכותית בנושא GOVERNMENT
ארגונים בתעשיות רגולטוריות מתמודדים עם אתגרי ציות, פרטיות נתונים ועלויות תשתית ביישום AI. מודלים היברידיים ופריבטיים מספקים פתרונות חלקיים, אך פערי רגולציה גלובליים יוצרים מורכבות משפטית. דוחות מ-EY ו-Fortune מדגישים את הצורך במיתוג סיכונים וניהול ציות אינטגרטיבי כאבני דרך להצלחה.
מדינות בארה״ב, ובהן אילינוי, מחוקקות תקנות חדשות לרגולציה של AI בחינוך ובתעשייה. בחינוך נאסר שימוש במודלים כתחליף למורים אנושיים בקולג'ים, ונוצרו הנחיות לשימוש אחראי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים (K-12). בתעשייה, תקני שקיפות ובטיחות גוררים התנגדות בשל עלויות וסיכון לתביעות. המאבק המשפטי החל בקליפורניה.
BigBear.ai השלימה את רכישת פלטפורמת ה-generative AI, Ask Sage, בסכום של 250 מיליון דולר וביצעה הפחתה דרמטית בחובות בסך 125 מיליון דולר. מהלכים אלו מחזקים את מאזנה הפיננסי ומציבים אותה כמתחרה משמעותית בשוק פתרונות ה-AI למגזר הממשלתי, לצד אתגרים כמו תלות בתקציבי ממשל ותחרות.
משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) מקל את מדיניות הפטנטים לתוכנה ול-AI, במהפך תחת הנהגתו של ג'ון סקווירס. המדיניות החדשה, המבוססת על 'שלושת העקרונות', מרחיבה את הזכאות לפטנטים תוך התבססות על תקדימים משפטיים. ההשלכות הצפויות הן זריקת מרץ לחדשנות לצד עלייה בסכסוכים משפטיים. חברות ישראליות צריכות לדייק בניסוח בקשות הפטנט.
מחלקת ההגנה האמריקאית בחרה באלפבית להפעלת פלטפורמת GenAI.mil מבוססת Gemini, במהלך שמאתגר את הדומיננטיות של Palantir בתחום ה-AI הביטחוני. למרות זאת, מומחים מצביעים על הבדלים מהותיים בין פתרונות שתי החברות, עם פוטנציאל לדו-קיום בסביבות צבאיות מורכבות.
BigBear.ai חיזקה את יכולות ה-AI שלה באמצעות רכישת Pangiam ו-Ask Sage, אך נתוני מכירות שליליים (ירידה של 20% ברבעון השלישי של 2025) והערכת שווי גבוהה (פי 14 מהמכירות) מעוררים חששות בקרב אנליסטים. למרות תחזית צמיחה ל-2026 (23%), רובה מגיעה מהרכישות בלבד, עם סיכוני דילול מניות והיעדר צמיחה אורגנית משמעותית.
הודו משיקה תוכנית לאומית להפיכת תשתיות AI (כוח חישוב, מאגרי נתונים ומודלים) למוצר ציבורי. התוכנית כוללת הרחבת יכולות מחשוב מקומיות, הקמת מאגרי נתונים משותפים וסובסידיות לסטארט־אפים – במטרה לפתח יכולות AI ריבוניות ולהנגיש את הטכנולוגיה לכלל המשק.
קליפורניה משיקה ב-2026 רגולציית AI חדשה הכוללת דרישות שקיפות, דיווח אירועים תוך 15 יום והגנה על עובדים. החוק מגיב לחששות מומחים מסיכונים קטסטרופליים, אך מעורר ביקורת על יצירת פיצול רגולטורי ועלויות גבוהות לחברות קטנות. התעשייה קוראת לתקנים פדרליים אחידים.
דרום קוריאה אישרה את התיקון הראשון לחוק ה-AI הבסיסי, המאגד תשעה תיקוני חקיקה לשיפור הפיקוח על טכנולוגיות AI, היערכות ל-AGI, תמיכה בחדשנות והנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות מוחלשות. רוב הסעיפים ייכנסו לתוקף בינואר 2026.
ישראל הקצתה 100 מיליון שקלים למימון פרויקטי AI במשרדי הממשלה, במטרה לשדרג שירותים ציבוריים ולשפר את דירוגה העולמי. הפעילות כוללת הטמעת מערכות אבחון רפואי, אופטימיזציה משפטית ושירותים דיגיטליים, לצורך צמצום פערי תשתיות וחומרה מול מדינות מובילות.
סין מציעה רגולציה מחמירה למודלי AI דמויי אדם – לראשונה בעולם: היא כוללת חיוב באזהרות שימוש, התערבות אנושית בהתבטאויות מסוכנות, איסור על תוכן מסית והגנות מיוחדות לקטינים. התקנות כוללות מנגנוני אכיפה כמו בדיקות שנתיות והסרה מפלטפורמות.
דרום קוריאה מתקדמת באכיפת חוק ה-AI הבסיסי ומשיקה תוכניות חובה ללימודי AI בבתי הספר, כחלק מחזונה להפוך למעצמת AI מובילה. לצד ההשקעות, מומחים מזהירים מגישה צרה מדי, שמתמקדת בהכשרת כוח עבודה טכנולוגי על חשבון פיתוח כישורים כמו יצירתיות וחשיבה ביקורתית.
קליפורניה משיקה רגולציית AI ראשונה מסוגה בארה"ב, המכונה SB 53, ומחייבת חברות כמו OpenAI וגוגל בדיווחי שקיפות, תוכניות בטיחות ומנגנוני דיווח על אירועים חריגים. החוק מתמקד במודלי בינה מלאכותית מתקדמים, מהווה חלופה לרגולציה פדרלית תקועה, ועשוי להשפיע על סטנדרטים עולמיים.
ניו יורק חוקקה את חוק RAISE המחייב חברות AI לפרסם פרוטוקולי בטיחות ולדווח על תקלות תוך 72 שעות. קנסות על הפרה ראשונה הופחתו למיליון דולר בעקבות לחץ מהתעשייה. החוק מתנגש עם צו נשיאותי של טראמפ המדגיש אחידות פדרלית ומעורר ציפייה לקרבות משפטיים בין המדינה לממשל.
משרד האנרגיה האמריקאי, בשיתוף NVIDIA וחברות AI מובילות, משיק את פרויקט Genesis לפיתוח פלטפורמת AI למחקר מדעי. התוכנית כוללת פיתוח מודלים פתוחים, תאומים דיגיטליים ומחשוב קוונטי, עם יעד של הכפלת פרודוקטיביות המחקר וקידום פריצות דרך באנרגיה, רפואה וביטחון לאומי.
שנת 2025 התאפיינה בהתקדמויות משנות תעשייה בתחום ה-AI, פריצת דרך של משקפיים חכמות למיינסטרים, ומאבקים פוליטיים סביב תאגידי הטכנולוגיה. בינה מלאכותית השפיעה עמוקות על תשתיות פיזיות ועל חיי היומיום, בזמן שממשלות הגבירו את הפיקוח. הפערים בין קצב החדשנות ליכולת הרגולציה מציבים אתגרים משמעותיים לקראת שנת 2026.
סנאטורים דורשים מענה מחברות צעצועים לגבי אמצעי בטיחות במודלי AI, לאחר דיווחים על תגובות לא הולמות. בלקברן מציעה מסגרת רגולטורית חדשה להגנת ילדים, קניין רוחני וייצוא שבבים.
בית הנבחרים האמריקאי אישר את חוק SPEED Act לזירוז אישור תשתיות AI, עם צמצום ביקורות סביבתיות מ-6 שנים ל-150 יום ומגבלות על תביעות עיכוב. הרפורמה נדרשה עקב עיכובים בפרויקטי חשמל למרכזי נתונים ותחרות מול סין, תוך שמירה על איזון סביבתי.
NOAA השיקה שלושה מודלי AI חדשים (AIGFS, AIGEFS, HGEFS) המשפרים דרמטית את דיוק תחזיות מזג האוויר תוך הפחתת צריכת משאבי מחשוב ב-91%-99%. המודלים מספקים תחזיות ל-18 ימים בתוך 40 דקות ומאריכים את טווח הדיוק ב-24 שעות נוספות.
דרום קוריאה מציגה שתי יוזמות מרכזיות לשילוב AI בתחומי הביוטק והרפואה: תמיכה רגולטורית במוצרים רפואיים מבוססי AI ותוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח מודלים עצמאיים ויצירת תשתיות נתונים. המהלך נועד למקם את המדינה בחזית החדשנות הבינלאומית.
ממשל טראמפ השיק תוכנית חדשה בשם 'Tech Force' לגיוס 1,000 מומחי AI מחברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל וגוגל. המהנדסים ישרתו שנתיים בסוכנויות ממשלתיות, עם אופציה למעבר לחברות הטכנולוגיה לאחר תום הפרויקט. המהלך מגיע לאחר צו נשיאותי בנוגע לרגולציית AI.
מושל קליפורניה, גווין ניוזום, מתנגד נחרצות לצו נשיאותי מבית מדרשו של דונלד טראמפ, שמטרתו להגביל רגולציה מדינתית על AI. ניוזום מגדיר את הצו כפגיעה בבטיחות הציבור ומדגיש את החשיבות של SB53 – הרגולציה המקומית של קליפורניה. המהלך זוכה לתמיכה מצד ארגונים, מחוקקים והורים שכולים, המצפים לקרב משפטי תקדימי.
מועצת העיר צ'נדלר באריזונה דחתה פה אחד הקמת מרכז נתונים למודל AI, בעקבות לחץ תושבים. ההחלטה התקבלה למרות לובינג של הסנאטורית לשעבר סינמה וארגוני תעשייה, ומשקפת אתגר גלובלי בבניית תשתיות טכנולוגיה תוך שמירה על איכות החיים המקומית.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי הקובע רגולציה פדרלית אחידה ל-AI, מבטל תקנות מדינתיות ומחייב את Nvidia בתשלומי רישוי. המהלך מעורר התנגדות משפטית חריפה מצד דמוקרטים ומושלים רפובליקנים, עם חשש לפגיעה בתחרות מול סין. הממשל מתבסס על סמכויות סחר ומניעת מימון לאכיפת הצו.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי הקובע מסגרת רגולטורית פדרלית אחידה לבינה מלאכותית, המונעת ממדינות לחוקק חוקים עצמאיים. הצו כולל הקמת כוח משימה משפטי לתביעת מדינות, קיצוץ מימון למדינות מפרות, ותמיכה בתעשייה מול סין. מתנגדים מזהירים מפגיעה בצרכנים ומערערים על הבסיס החוקתי.
ארה"ב משקיעה מיליארדי דולרים בהחזרת תחנות כוח גרעיניות מושבתות לפעילות, בהן פאליסדס במישיגן ושלושת המילין בפנסילבניה, בגיבוי מודלי AI ומימון פדרלי. המטרה: הכפלת תפוקת האנרגיה הגרעינית עד 2050, תוך עמידה בביקוש הגובר ממרכזי נתונים וצמצום פליטות. ההפעלה מחדש מתוכננת ל-2026-2027, למרות התנגדויות סביבתיות.
דירוג שנגחאי לשנת 2025 מציג תמונת מצב קשה: רק שלוש אוניברסיטאות ישראליות מדורגות בתחום ה-AI, כולן מחוץ ל-100 המובילות. מומחים מייחסים זאת למחסור בשבבי GPU, לתשתיות מחקר לקויות ולמספר נמוך מדי של חוקרים. במקביל לחשיפת הכשלים, המועצה להשכלה גבוהה מתווה תוכניות לשיפור התשתיות וקוראת לגיבוש אסטרטגיה לאומית.
Google DeepMind מכריזה על הקמת מעבדת מחקר אוטומטית בבריטניה בשיתוף עם הממשלה, שתשתמש במודלי AI מתקדמים וברובוטיקה לפיתוח מוליכי-על, חומרים חדשניים וטכנולוגיות אנרגיה נקייה. ההסכם, שיימשך שלוש שנים, מבטיח עמידה בתקנות פרטיות נתונים ומעניק לחוקרים בריטים גישה בלעדית למודלי AI מתקדמים.
מיקרוסופט תשקיע 17.5 מיליארד דולר בהודו בארבע השנים הקרובות לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ויישומי ענן. המיזם יכלול הקמת מרכזי נתונים חדשים ביידראבאד, הכשרת 20 מיליון מומחי AI ושילוב טכנולוגיות Azure בפלטפורמות ממשלתיות. השקעה זו משקפת את התחרות הגוברת בין ענקיות הטכנולוגיה על השוק ההודי הצומח.
גרטנר וסוכנות ממשלתית בריטית מזהירות כי דפדפני AI כמו ChatGPT Atlas ו-Perplexity Comet מהווים סיכוני אבטחה שאינם ניתנים לצמצום. ההמלצה: חסימה מיידית בארגונים, בעיקר בתעשיות רגישות כמו פיננסים ובריאות, עקב סכנות של הזרקת פקודות ודליפת נתונים.