ממשלת ארה״ב תשתמש ב-AI להמלצות מחיקה במסמכי FOIA
מחלקת ביטחון המולדת האמריקאית תשלב כלי AI של Google כדי להמליץ על מחיקות במסמכי שקיפות. עד סוף ספטמבר, המערכת תטפל ב-100,000–140,000 מסמכים — כ-10% מהבקשות. מומחים חוששים שה-AI יהפוך ל״כלי חזק לסודיות״ במקום לזרז את השקיפות — וגופים נוספים, כמו משרד המשפטים ו-HHS, כבר מפתחים כלים דומים.
מחלקת ביטחון המולדת האמריקאית (DHS) הודיעה שתשלב כלי AI של Google כדי לעזור לסנן מסמכים שמתפרסמים לפי חוק חופש המידע האמריקאי (FOIA). המהלך הזה מגיע אחרי פרשת קבצי אפשטיין, שבמסגרתה הממשלה מחקה טקסטים ממיליוני מסמכים — ועוררה ביקורת רבה על השימוש המופרז במחיקות.
איך זה יעבוד?
כלי AI ימליצו לפקידי FOIA אילו קטעים למחוק במסמכים. ההערכה היא שעד סוף ספטמבר, המערכת תטפל בכ-100,000–140,000 מסמכים — בערך 10% מכלל בקשות ה-FOIA. אחרי שה-AI ייתן את ההמלצות, עובדים אנושיים יבדקו אותן ויקבלו את ההחלטות הסופיות, כדי לוודא שהמבקשים יקבלו מידע ״מדויק ומלא״, כלשון המסמכים הפנימיים. לדברי ה-DHS, האוטומציה הזו צפויה לקצר משמעותית את זמני הטיפול בבקשות.
לא רק Google
המגמה הזו רחבה יותר מ-Google בלבד. משרד הפנים האמריקאי משתמש בכלי AI של Microsoft כדי למחוק מידע המוגן בחיסיון עורך דין–לקוח. משרד המשפטים (DoJ) משתמש בכלי בשם aiWARE של חברת Veriton למחיקת מידע בסרטונים. מחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS) מפתחת כלי עצמאי בשם FRED למחיקת מידע לא מזוהה.
מה עלול להשתבש?
למרות שהממשלה משווקת את הכלים האלה כדרך לחסוך זמן, מומחי שקיפות מודאגים. ״צריך לפקח על הממשלה בקפידה ולבדוק איך היא משתמשת ב-AI למחיקת מסמכים״, אמר מומחה FOIA מאוניברסיטת פלורידה. ״זה יכול להיות כלי מאוד חזק לסודיות״.
למה זה רלוונטי למי שעובד בתחום ה-AI? זו דוגמה חיה לאופן שבו ממשלות משלבות מודל AI בתהליכים עם השלכות דרמטיות — על שקיפות ציבורית, על זכות הציבור לדעת ועל האמון במערכות ממשלתיות. השאלה הגדולה: האם ה-AI יזרז את השקיפות, או יהפוך למכונת צנזורה יעילה יותר.