הממשל האמריקאי מתייצב לצד OpenAI בתביעת הניו יורק טיימס

אז, הממשלה האמריקאית נכנסת לזירה

בסוף השבוע האחרון, ממשל טראמפ עשה צעד חריג ומשמעותי בעולם התקשורת: הוא הגיש לבית המשפט חוות דעת התומכת ב-OpenAI בתביעת זכויות היוצרים שהגישה נגדה הניו יורק טיימס. המהלך הזה לא קורה בחלל ריק – הוא מגיע כשתעשיית ה-AI כולה מתמודדת עם גל של תביעות מצד יוצרים ומו"לים שטוענים שחברות AI גונבות את היצירות שלהם כדי לאמן מודלים.

מה קרה בדיוק?

ה-DOJ האמריקאי, בשם הממשל, הגיש חוות דעת בת 20 עמודים לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, שם מתנהלת התביעה. חוות הדעת הזו, שהוגשה ב-2 בספטמבר 2026, טוענת בלהט שאימון מודלים של בינה מלאכותית על חומר המוגן בזכויות יוצרים הוא שימוש הוגן חיוני. הנימוק? שמירה על "מנהיגות גלובלית" של ארה"ב בתעשיית ה-AI – ושיקול של ביטחון לאומי מובהק.

הניו יורק טיימס ותובעים נוספים טוענים ש-OpenAI (וגם Microsoft, שמשקיעה הכי הרבה בחברה) השתמשו בפרסומים שלהם – מאמרים, ספרים ועוד – כדי לאמן מודלים כמו ChatGPT, בלי לשלם עליהם. הממשל האמריקאי, לעומת זאת, טוען שהאימון הזה הוא "טרנספורמטיבי באופן יוצא דופן", כלומר שה-AI יוצר משהו חדש מהחומרים הללו, ולכן עומד בהגדרת "שימוש הוגן" בחוק זכויות היוצרים.

למה זה חשוב?

חוות דעת של הממשלה היא אמנם ייעוצית בלבד, ולא החלטה מחייבת, אבל יש לה משקל משמעותי. זה יכול להשפיע על דעתו של השופט, במיוחד לאור העובדה שהתיק הזה מתנהל בעיצומה של מחלוקת משפטית עזה: האם שימוש בחומר מוגן ליצירת מודלים של AI הוא בכלל "שימוש הוגן"?

נכון לעכשיו, הפסיקה בנושא מעורבת. בשנה שעברה, למשל, שופט קבע שחברת Anthropic תשלם פיצוי של 1.5 מיליארד דולר לקבוצת כותבים – אך לא בגלל האימון עצמו, אלא כי השתמשה במאגרי ספרים פיראטיים כדי להשיג את החומרים. השופט השווה את האימון של מודל AI לקריאת ספר בידי אדם שרוצה להיות סופר: "הם לא ממהרים לשכפל את היצירות, אלא ליצור משהו חדש".

הצהרות מהצדדים

סטנלי וודוורד ג'וניור, סגן התובע הכללי בארה"ב, אמר ב-X: "מנהיגות ב-AI היא קריטית לקידום ביטחון לאומי, שגשוג וניידות כלכלית... ממשל זה לעולם לא יאפשר לאומה שלנו להיות בנחיתות מול יריבים זרים בגלל הבנה שגויה של חוק זכויות היוצרים".

מנגד, הניו יורק טיימס, כמו גם OpenAI, לא הגיבו מיד להגשת חוות הדעת.

מה אפשר להעריך?

הממשלה האמריקאית למעשה לוקחת צד ברור במאבק הזה: היא מעדיפה קידמה טכנולוגית על פני הגנה קשיחה על זכויות יוצרים. עבור עמק הסיליקון, זה רווח. עבור יוצרים ועיתונאים, זו מכה. בפועל, חוות הדעת הזו עלולה לזרז גישה "סלחנית" יותר כלפי חברות AI, ולהקשות על מי שמנסה לתבוע אותן על שימוש ביצירותיהם.

בסופו של דבר, פרשת הניו יורק טיימס נגד OpenAI היא אחד הקרבות המשמעותיים ביותר סביב קו פרשת המים שבין החדשנות הטכנולוגית לחוקי הקניין הרוחני. הממשל האמריקאי בחר צד, ועכשיו נותר לראות מה בית המשפט יגיד.

בינתיים, במערכות העיתונים, כנראה שמזמינים קפה נוסף.