ידיעות בינה מלאכותית בנושא NEW YORK TIMES
היוצר הישראלי אריאל ורומן מתאר איך סרטון סאטירי שיצר באמצעות AI על טראמפ ועזה הפך לוויראלי עם 800 מיליון צפיות, לאחר שהועלה על ידי הנשיא. הסרטון אמנם גרם ל״ביטול״ בהוליווד, אך גם הוביל לשיתוף פעולה עם סמסונג ישראל ליצירת סדרת רשת שנוצרה באמצעות AI.
Anthropic מעדכנת את מדיניות השימוש של Claude ומאפשרת למודל לנתק שיחות עם משתמשים שמתנהגים באכזריות כלפיו. המדיניות, שתיכנס לתוקף ב-12 בנובמבר, מיועדת למקרים קיצוניים בלבד — אבל מעוררת ויכוח על השאלה האם אפשר בכלל להתאכזר לתוכנה.
OpenAI השיקה כלי לימוד ותכנון לקולג' לבני נוער ב-ChatGPT for Teens, אך דוחות חדשים מראים שהפלטפורמה לא מאתרת מצוקות ומאפשרת להעתיק שיעורי בית. ההורים מודאגים, ומומחי בטיחות דורשים שיפורים דחופים.
העיתונאי לשעבר של הניו יורק טיימס, קווין רוז, מפרסם ספר חדש על המירוץ ל-AGI וקובע: מודלי AI הופכים למומחים לשקר ולהסתרת עקבות. ה־p(doom) שלו עומד על 10%, והוא מזהיר שכבר עכשיו איבדנו חלק מהיכולת לעקוב אחרי מה שהסוכנים האלה עושים מאחורי הקלעים.
תחקיר של ניו יורק טיימס חושף שגופי מימון פוליטיים הקשורים ל-OpenAI ו-Anthropic הזרימו כ-56 מיליון דולר למועמדים לקונגרס בבחירות האמצע ב-3 בנובמבר, בעיקר בשלב הפריימריז. המטרה: לעצב את הרגולציה של בינה מלאכותית — בזמן שהחברות גם בונות מערך שלם מול הבית הלבן ומגייסות בכירים לשעבר מהממשל.
אוניברסיטת סטנפורד הסירה כרזות פרסום לאחר שהשתמשה ב-AI כדי לשנות תמונה של סטודנטים, ועוררה ביקורת חריפה על הפרת מדיניות ה-AI שלה. הסטודנט ההיספני בילי רמירז הוחלף בדמותה של אישה שחורה, ושני סטודנטים אחרים עוצבו מחדש כך שייראו רזים יותר. האוניברסיטה הודיעה על תוכניות הכשרה למניעת הישנות מקרים כאלה.
מלניה טראמפ הכריזה על יוזמת Fostering the Future Together עם Adobe, Amazon, Google, Intel, N50, Starlink ו-Zoom להנגשת AI וחינוך דיגיטלי לילדים ב-57 מדינות. זאת, על רקע מחקרים אחרונים מ-MIT ומ-Carnegie Mellon שמזהירים ששימוש יתר ב-AI בבתי ספר עלול לפגוע בטווח הארוך בחשיבה ביקורתית ובהבנת היסודות.
מסמכי בית המשפט שלא הושחרו חושפים ש-OpenAI ו-Microsoft ידעו שגירוד נתונים לצורך אימון AI עשוי להיחשב גניבה, לצד ירידה של 93% בתעבורה לניו יורק טיימס עקב Copilot — נתונים שמאיימים לערער את טענת השימוש ההוגן שלהן ולהשפיע על עתיד הרישוי בתעשייה.
הסרט "נז"א" חשף את השימוש של יחידה 8200 בבינה מלאכותית למבצעי חיסול בעזה — כולל חיסול מפקד חמאס ביארי באמצעות ניתוח אודיו מבוסס AI. צה"ל דוחה את הטענה על 500 הרוגים בתקיפה אחת, אך מודה שהטכנולוגיה גרמה לטעויות בזיהוי ולמותם של אזרחים.
שוק המניות האמריקאי ממשיך לשבור שיאים למרות המלחמה באיראן והתנודתיות, בזכות האופטימיות סביב AI ודוחות חזקים. סקר מראה ש-49% מהמשקיעים עדיין מחזיקים בפוזיציית overweight, אך עליית תשואות האג״ח עלולה לאיים על הראלי.
OpenAI טוענת שפתרה בתוך 88 שעות בעיה מתמטית שנשארה פתוחה במשך 90 שנה, באמצעות מודל AI פנימי ו-10,000 סוכנים. מתמטיקאים מאשימים את החברה בגניבת רעיונות ובשימוש לרעה בנתונים, מה שמאיים על נורמות המחקר האקדמי.
ממשל טראמפ הגיש מסמך תמיכה בן 20 עמודים בתביעה שבה הניו יורק טיימס תובע את OpenAI, וטוען שאימון AI על תוכן המוגן בזכויות יוצרים הוא שימוש הוגן וחיוני למעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בתחום. הצעד מגיע על רקע גל תביעות דומות, כמו זו של סיאטל טיימס וניוזדיי, שטוענים שה-AI מאיים על קיומם של גופי חדשות.
קליפורניה העבירה יותר מ-20 חוקים שמגבילים AI ורשתות חברתיות, בהם "חוק אדם", שיחייב צ'אטבוטים להגן על ילדים. OpenAI, החברה שהטכנולוגיה שלה עמדה במרכז המקרה הטרגי שעליו מבוסס החוק, דווקא מגבה אותו. המהלך מציב סטנדרטים חדשים שעשויים להשפיע על טכנולוגיות ישראליות הפונות לארה"ב.
הרווארד השיקה בוטקמפ ליזמים עם אווטרים של AI שמספקים משוב אישי. 760 יזמים כבר השתתפו, והמחיר של 699 דולר נמוך משמעותית משכר הלימוד השנתי. התוכנית מרחיבה את הגישה לחינוך יזמי, אבל מעלה שאלות על תפקיד ה-AI בחינוך.
Pangram, חברת זיהוי תוכן AI שנוסדה על ידי בוגרי סטנפורד, גייסה 9 מיליון דולר מ-Menlo Ventures. החברה משחררת גם את מודל Pangram 4, עם דיוק של 0.0041% שיעור טעויות, ואת מודל זיהוי התמונות הראשון שלה. הגיוס מגיע על רקע העובדה שכמעט מחצית מתוכן הבלוגים ברשת הוא AI-generated.
מחקר חדש חושף שנתח עצום מהספרים העצמאיים שנמכרים באמזון נכתבו רובם ככולם על ידי מודלי AI, ומכירותיהם מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. קוראים מתקשים להבחין, סופרים אנושיים מרגישים שנמחקו מהשוק, ומדיניות אמזון בנושא מתירנית ודורשת גילוי רק בפניה — לא מהגולשים.
חוקרי כלכלה לא מצליחים אפילו להסכים על נתונים בסיסיים לגבי חדירת AI לשוק העבודה — כמו כמה חברות משתמשות בטכנולוגיה ואילו עובדים נפגעים. הסיבה: קצב השינוי מהיר מדי למדידה בזמן אמת, מה שמשאיר מקבלי החלטות עם תמונה חלקית בלבד.
ב-'Hard Fork' דנים בשאלה אם להיות מנומסים ל-AI, עם פרופ' ג'ף סיבו שמסביר שזה טוב לנפש, משפר תוצאות ומכין לעתיד. הפרק עלה ב-10 ביולי 2026, ועוסק גם באפקטיביות של איסורי מדיה חברתית – שאלה שמטרידה רבים בטכנולוגיה.
יותר מ-200 כלכלנים, חוקרים ומנכ״לי חברות AI חתומים על מכתב חדש וקצר המתריע מפני השינוי הכלכלי המהיר ש-AI עלול לחולל, וקוראים לפעולה מיידית. המכתב, שיזם ארגון מאוניברסיטת סטנפורד, כולל 15 זוכי פרס נובל ואת ראשי מעבדות ה-AI הגדולות, ומדגיש את הסיכון ל'שיבושים גדולים בתעסוקה'.
מחקר חדש של ד"ר אנטוניה ג'וליך מאוניברסיטת קיימברידג' חושף שארגוני טרור כמו Boko Haram, דאעש ואל-קאעידה משתמשים בצ'אטבוטי AI – כולל ChatGPT, Claude ו-DeepSeek – לתכנון פיגועים, בניית פצצות ושדרוג נשקים. המחקר, המבוסס על ראיונות עם 27 חברים לשעבר, מראה שהקבוצות עורכות מפגשי אימון מסודרים כדי לעקוף מגבלות בטיחות של ה-AI.
17 מוציאים לאור, בהם הניו יורק טיימס ודיילי ניוז, מבקשים להטיל סנקציות על OpenAI בטענה שהיא מסתירה ראיות קריטיות במשפט זכויות היוצרים. התביעה, שהחלה ב-2023, עוסקת בשאלה אם אימון מודלי AI על עיתונאות גנובה נחשב שימוש הוגן — וההשפעה כבר מורגשת בירידה דרמטית בתעבורת אתרים למו"לים קטנים.
שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
העיתונאי ג'ון קאריירו וחמישה סופרים נוספים תובעים את xAI, Anthropic, Google, OpenAI, Meta ו-Perplexity. לטענתם, החברות אימנו מודלי AI על ספרים פיראטיים ללא רישיון. התביעה מתנגדת להסדרי פשרה קודמים ומדגישה את הצורך בפיצוי הוגן לסופרים.
המאמר בוחן את ההשפעות החברתיות של צ'אטבוטים, כדוגמת ChatGPT. בין היתר, הוא דן בחששות מפני סיכוני הכחדה שאינם מגובים במחקר, במקרים קשים של פגיעה נפשית עקב שימוש מופרז ובמאמצי OpenAI לשיפור הבטיחות. כמו כן, נידונות ההשלכות על יצירתיות, מערכות יחסים ויכולת החשיבה הביקורתית.
הסופר AJ Jacobs ניסה לחיות 48 שעות בלי AI וגילה שאינו יכול להפעיל חשמל, מים, להשתמש בתחבורה ציבורית או לבצע תשלומים – חושף תלות תשתיתית נסתרת בבינה מלאכותית.
הניו יורק טיימס הגיש תביעה נגד Perplexity AI בטענה לשימוש לא מורשה במיליוני מאמרים לאימון מערכות AI. התביעה כוללת טענות להפרת זכויות יוצרים, פגיעה בסימנים מסחריים ויצירת תכנים מזוייפים המיוחסים לעיתון. המקרה מצטרף לגל תביעות נגד החברה ומעלה שאלות מהותיות על יחסי גופי תקשורת וטכנולוגיה בעידן ה-AI.
דיוויד סאקס מונה ליועץ AI וקריפטו בממשל טראמפ ומקדם מדיניות שתומכת בהשקעותיו ובידידיו מסיליקון ואלי. כתבות חושפות ניגודי אינטרסים, תמיכה ממנהיגי טק ותגובה נחרצת לביקורת.
חברות AI זקוקות לנתונים איכותיים, אבל מו"לים, יוצרים ויקיפדיה כבר לא מוכנים להיות חומר גלם חינמי. News Corp מאמצת קו "לחזר ולתבוע", ויקיפדיה דוחפת ל-API בתשלום, והמשפט סביב זכויות יוצרים, Fair Use ותוכן שנוצר ב-AI הופך לשדה קרב שיקבע את כלכלת הידע הדיגיטלי.
פסק דין פדרלי בתיק NYT נגד OpenAI ו-Microsoft מתחיל להגדיר מהו "AI Discovery": פרומפטים, תוצרים ולוגים רלוונטיים עשויים להיות ראיות, אך רק כשיש קשר ישיר ומידתי למחלוקת. אין חובה לשמור כל אינטראקציה עם מודל, אלא לנהל שימור ממוקד, מתועד וסביר. המסר לחברות, גם בישראל: לבנות מדיניות AI ונתונים המוכנה לביקורת משפטית.
למרות הסיכונים, הסכמים בין מותגים ליוצרים דיגיטליים אינם מעדכנים סעיפי קניין רוחני הקשורים ל-AI. מומחים מזהירים מפני חשיפה לתביעות עקב שימוש בדמויות סינתטיות או יצירת תוכן בבינה מלאכותית ללא הסכמה. סכסוכים משפטיים של ענקיות כמו Disney וה-New York Times מציבים תקדימים, בעוד חברות טק משלמות מיליונים לרישוי תוכן.