ידיעות בינה מלאכותית בנושא NEW YORK TIMES
שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
העיתונאי ג'ון קאריירו וחמישה סופרים נוספים תובעים את xAI, Anthropic, Google, OpenAI, Meta ו-Perplexity. לטענתם, החברות אימנו מודלי AI על ספרים פיראטיים ללא רישיון. התביעה מתנגדת להסדרי פשרה קודמים ומדגישה את הצורך בפיצוי הוגן לסופרים.
המאמר בוחן את ההשפעות החברתיות של צ'אטבוטים, כדוגמת ChatGPT. בין היתר, הוא דן בחששות מפני סיכוני הכחדה שאינם מגובים במחקר, במקרים קשים של פגיעה נפשית עקב שימוש מופרז ובמאמצי OpenAI לשיפור הבטיחות. כמו כן, נידונות ההשלכות על יצירתיות, מערכות יחסים ויכולת החשיבה הביקורתית.
הסופר AJ Jacobs ניסה לחיות 48 שעות בלי AI וגילה שאינו יכול להפעיל חשמל, מים, להשתמש בתחבורה ציבורית או לבצע תשלומים – חושף תלות תשתיתית נסתרת בבינה מלאכותית.
הניו יורק טיימס הגיש תביעה נגד Perplexity AI בטענה לשימוש לא מורשה במיליוני מאמרים לאימון מערכות AI. התביעה כוללת טענות להפרת זכויות יוצרים, פגיעה בסימנים מסחריים ויצירת תכנים מזוייפים המיוחסים לעיתון. המקרה מצטרף לגל תביעות נגד החברה ומעלה שאלות מהותיות על יחסי גופי תקשורת וטכנולוגיה בעידן ה-AI.
דיוויד סאקס מונה ליועץ AI וקריפטו בממשל טראמפ ומקדם מדיניות שתומכת בהשקעותיו ובידידיו מסיליקון ואלי. כתבות חושפות ניגודי אינטרסים, תמיכה ממנהיגי טק ותגובה נחרצת לביקורת.
חברות AI זקוקות לנתונים איכותיים, אבל מו"לים, יוצרים ויקיפדיה כבר לא מוכנים להיות חומר גלם חינמי. News Corp מאמצת קו "לחזר ולתבוע", ויקיפדיה דוחפת ל-API בתשלום, והמשפט סביב זכויות יוצרים, Fair Use ותוכן שנוצר ב-AI הופך לשדה קרב שיקבע את כלכלת הידע הדיגיטלי.
פסק דין פדרלי בתיק NYT נגד OpenAI ו-Microsoft מתחיל להגדיר מהו "AI Discovery": פרומפטים, תוצרים ולוגים רלוונטיים עשויים להיות ראיות, אך רק כשיש קשר ישיר ומידתי למחלוקת. אין חובה לשמור כל אינטראקציה עם מודל, אלא לנהל שימור ממוקד, מתועד וסביר. המסר לחברות, גם בישראל: לבנות מדיניות AI ונתונים המוכנה לביקורת משפטית.
למרות הסיכונים, הסכמים בין מותגים ליוצרים דיגיטליים אינם מעדכנים סעיפי קניין רוחני הקשורים ל-AI. מומחים מזהירים מפני חשיפה לתביעות עקב שימוש בדמויות סינתטיות או יצירת תוכן בבינה מלאכותית ללא הסכמה. סכסוכים משפטיים של ענקיות כמו Disney וה-New York Times מציבים תקדימים, בעוד חברות טק משלמות מיליונים לרישוי תוכן.
סיפורים אישיים על מערכות יחסים עם צ'אטבוטים: בלייק ניהל רומן וירטואלי בעת טיפול באשתו החולה, אבי התאהבה בבינה מלאכותית למרות עבודתה בתחום, ומחקר MIT מצא כי קשרים כאלה מפחיתים בדידות. המשתתפים מודעים להבדלים בין אדם למכונה אך מדגישים את התרומה הנפשית.
AI קובעת החלטות קריטיות כמו קבלה לעבודה או זיהוי מטרות צבאיות ע"י ניתוח דפוסי התנהגות קולקטיביים, כשההגנה הפרטנית על פרטיות אינה מספקת. מול הסיכונים עומדת הבטחת צמיחה כלכלית היסטורית. הפתרון: שקיפות והשתתפות ציבורית בקביעת נהלים.
פרופסורים באוניברסיטת אילינוי חשפו עשרות תלמידים שהגישו התנצלויות זהות שנכתבו על ידי AI לאחר שהואשמו ברמייה. במקום ענישה, הם בחרו להציג בכיתה את החוסר הכנות כשיעור באתיקה טכנולוגית. הסטודנטים הגיבו בצחוק מבויש אך הפנימו את המסר על חשיבות היושרה האקדמית.
כתבן הניו יורק טיימס ערך ניסוי בו נמנע משימוש בבינה מלאכותית למשך יומיים. המסקנה המרכזית: AI כבר כל כך מוטמעת במערכות יומיומיות (חיפוש, ניווט, המלצות תוכן) עד כי הימנעות מוחלטת כמעט בלתי אפשרית. הניסוי מדגיש את מורכבות יחסי אדם-מכונה ושאלות על תלות טכנולוגית.
חברות טכנולוגיה מצמידות תווית "AI" למוצרים בסיסיים, בעוד מותגים כמו OpenAI ו-Anthropic יוצרים סמלי סטטוס אקסקלוסיביים. אפליקציית Sora החדשה עוררה סערת זכויות יוצרים עם דמויות פופולריות שנוצרו בהן, והמונח "Slop" מתאר את הצונמי של תוכן סינטטי חסר ערך. עולם ה-AI ממשיך להציף דילמות טכנולוגיות ותרבותיות.
שלושה דיונים בולטים על AI: מאמר ב-WSJ דוחה את הרעיון ש־AI תחליף את הדת, NYT שואל האם איומי סוף העולם סבירים, ו־CBS מציע את ה־AI כתרופה לשיח הפוליטי הרעיל. המכנה המשותף - הכרה בפוטנציאל המהפכני של הטכנולוגיה בכל תחומי החיים.
מחקר משווה בין יכולת הפיסוק של בני אדם לבינה מלאכותית. בעוד מערכות AI מצטיינות בפיסוק טכני מושלם, חסר להן הממד האנושי של ניואנסים רגשיים ותרבותיים. הממצאים עשויים להשפיע על פיתוח אלגוריתמים עתידיים ונורמות כתיבה אנושיות.
פרסומים עדכניים מזהירים מפני חדירת יתר של בינה מלאכותית לתחומים אנושיים קריטיים. הניו יורק טיימס מתריע על תרחישי אימה פוליטיים כמו 'נשיא AI', ואילו Inc קורא להפסיק להעניק למערכות מעמד של 'עמיתים לעבודה'. המומחים מדגישים: נדרשים רגולציה וגבולות חדשים כדי לשמור על האופי האנושי של תפקידי מפתח.
מומחי NYT עונים על שאלות מפתח בעולם ה-AI: מצריכת האנרגיה האדירה ותופעת ה"הזיות" הטכנולוגית, דרך השפעות על שוק העבודה וסוגיות קניין רוחני, ועד היעדר רגולציה מספקת. המלצה central: גישה סקפטית ובדיקת עובדות לפני שימוש בתשובות AI.
ברודקום מדווחת על צמיחה מואצת של 63% ב-AI בעוד אנווידיה מראה האטה. החברה צפויה להגיע לשווי של טריליון דולר בקרוב. ענקיות טכנולוגיה משקיעות מאות מיליארדים בתשתיות AI, לצד תחזית להשקעות של 3 טריליון דולר עד 2028. במקביל, גובר הביקוש לפתרונות AI מבוזרים שיחלקו ערך מחוץ למונופולים הגדולים.
תומאס פרידמן מהניו יורק טיימס מזהיר מפני תרחישי אימה של AI דמויי 'מקלע גרעיני' בהיעדר אמון בין ארה"ב לסין. הוא קורא למסגרת שיתופית שתמנע תחרות הרסנית ותבטיח פיקוח הדדי על מערכות בינה מלאכותית, כדי להגן על בטחון גלובלי.
Perplexity AI משיק את Comet Plus - מנוי 5$ בחודש שמעביר 80% מההכנסות למפרסמים. המודל מגובה בקרן של 42.5 מיליון דולר ומגיב לתביעות משפטיות מצד מפרסמים גדולים. המטרה: ליצור שיתוף פעולה חדש בין פלטפורמות AI לעיתונות, עם שקיפות בקביעת ערך התוכן.
פרפלקסיטי משיקה תוכנית תגמולים למו"לים משימוש ב-AI עם קרן של 42.5 מיליון דולר ומנוי Comet Plus ב-5 דולר. במקביל, נחשפה פגיעות אבטחה בדפדפן Comet ועיתונים כמו יומיורי שימבון וה-Wall Street Journal תובעים את החברה על הפרת זכויות יוצרים. פרפלקסיטי מבקרת את הגישה ה"אדוורסרית" של התעשייה.
עזריאה קליין חולק חוויה יוצאת דופן עם GPT-5 של OpenAI - ממציאת מחנה לילדים ועד אבחון רפואי. לצד השימושים המעשיים, הוא דן בדילמות אנרגיה, זכויות יוצרים, ותרחישי עתיד קיצוניים. סקרים חושפים חדירה מסיבית של AI למקצועות כמו רפואה, משפטים ותכנות - עם השפעה חברתית שעשויה להעמיק.
מנכ"ל AI של מיקרוסופט מזהיר מ־AI שייראה כמודע בתוך 2-3 שנים. כבר היום, משתמשים מפתחים יחסים רגשיים עם בוטים, חווים "פסיכוזת AI" ומתנגדים לשדרוגים. הסכנה: דרישה להעניק זכויות ל־AI, בעוד חברות משקיעות בכוונה בחוויה אנושית יותר. מומחים טוענים שזו בחירה מסחרית - לא גזירת גורל טכנולוגית.
מנכ"ל Duolingo מבהיר שבינה מלאכותית לא תחליף עובדים אנושיים בחברה, למרות המעבר למודל "AI-First". החברה לא ביצעה פיטורים וממשיכה לגייס בקצב קבוע. הטכנולוגיה משמשת לייעול תהליכים ולשיחות אימון בשפות ללא חשש משיפוטיות - יתרון פסיכולוגי מרכזי לצד היכולות הטכניות.
כלי בינה מלאכותית לתכנון טיולים מציעים יצירת מסלולים מותאמים אישית ומיקסום נקודות נאמנות, אך סובלים מבעיות כמו נתונים לא מעודכנים והזיות דיגיטליות. מומחים ממליצים להשתמש בהם כהשלמה - ולא כתחליף - לכלים מסורתיים כמו Google Flights. Expedia Trip Matching בולט ביכולתו להפוך סרטוני אינסטגרם לאיתנררי טיול שלם.
מנכ"ל Duolingo מתייחס לשערוריית ה"AI-first": מסביר שבכוונתו להשתמש בבינה מלאכותית לשיפור יכולות - לא לפיטורי עובדים. לדבריו, AI ישדרג תרגול שיחה ויזרז פיתוח תכונות, כשהמשחוק נשאר אבן יסוד. כמו כן חשף כי עובדים יעברו הסבה - אך לא יפוטרו.
חברות כמו Curio משיקות בובות AI שמדברות עם ילדים - חלופה למסכים או סיכון התפתחותי? הבובות מעלות דילמות על פרטיות, תלות בטכנולוגיה ופגיעה בדמיון, כשחווית המשחק הטהורה מוכיחה את עצמה דווקא כשהקופסה הטכנולוגית מושתקת.
התפשטות תוכן מזויף מבוסס AI מאיימת למוטט את האמון באינטרנט. בלוקצ'יין יהפוך לכלי חובה לאימות זהויות, תוכן ועסקאות - עם השפעה על שיווק, מכירות ותקשורת ארגונית. חברות כמו Humanity Protocol ו-Safe.press מובילות מהפכה שתהפוך אימות לדרישת בסיס תוך 5-7 שנים. ארגונים חייבים להתחיל בהכנות כבר עכשיו.
סקירה עדכנית מעולם ה-AI: עליית יוניקורנים ל-498 חברות (שווי 2.7 טריליון $), CFOs שמקצים 25% מתקציבי AI ל-agentic AI, וסוכנויות שמפתחות כלים אוטונומיים. למרות ההשקעות האדירות, עדיין מחכים לראות תשואה משמעותית.