מוציאים לאור דורשים עונש מ-OpenAI על הסתרת ראיות
17 מוציאים לאור, בהם הניו יורק טיימס ודיילי ניוז, מבקשים להטיל סנקציות על OpenAI בטענה שהיא מסתירה ראיות קריטיות במשפט זכויות היוצרים. התביעה, שהחלה ב-2023, עוסקת בשאלה אם אימון מודלי AI על עיתונאות גנובה נחשב שימוש הוגן — וההשפעה כבר מורגשת בירידה דרמטית בתעבורת אתרים למו"לים קטנים.
האם OpenAI מנסה להסתיר עדויות קריטיות במשפט זכויות היוצרים הגדול ביותר בתחום ה-AI? 17 מוציאים לאור, כולל The New York Times ו-Daily News, הגישו לאחרונה בקשה לבית משפט פדרלי במנהטן להטיל סנקציות על החברה. הם טוענים ש-OpenAI בוחרת בהסתרה במקום לחשוף מערכי נתונים ולוגים של ChatGPT, שעשויים לחשוף כיצד המודל שלהם אומן על מיליוני כתבות חדשותיות — ללא רשות וללא תשלום.
אז מה בעצם קרה כאן?
זהו שלב חדש בקרב משפטי שכבר מתנהל מאז 2023, כש-The New York Times תבעו את OpenAI ו-Microsoft בטענה שהן גנבו עיתונאות כדי לבנות את מנועי ה-AI שלהן. הפעם, הטענות חריפות במיוחד: עורכי דין של העיתונים מאשימים את OpenAI ב"התנהלות שגויה בגילוי ראיות" (discovery misconduct) ואף בהתבטאויות סותרות. לטענתם, תצהיר של עובד OpenAI סותר טענות קודמות של החברה לגבי היכולת שלה לחפש תוכן מוגן בזכויות יוצרים בנתונים שבהם השתמשה לאימון.
הסנטימנט המרכזי? "הבקשה הזו מבקשת מבית המשפט להעניש את OpenAI על הסתרה והשמדת ראיות שמראות כיצד ChatGPT אומן על עיתונאות גנובה", אמר עורך הדין סטיבן ליברמן, המייצג את ה-Daily News ושבעה עיתונים אחרים. אם הסנקציות יאושרו, OpenAI עשויה להתחייב בתשלומים כספיים, כולל כיסוי הוצאות משפט.
למה זה חשוב מעבר לאולם בית המשפט?
התביעות הללו עוסקות בלב הוויכוח על עתיד העיתונות בעידן ה-AI. חברות טכנולוגיה טוענות לאימון "שימוש הוגן" (fair use), אך המו"לים מתעקשים שמדובר בגניבת קניין רוחני שמחסלת את הפרנסה שלהם. וההשפעה כבר מורגשת: נתונים מראים ירידה של עד 60% בתעבורת אתרים למו"לים קטנים, בין היתר בגלל סיכומי AI בתוצאות חיפוש שמפחיתים קליקים למקור.
כספי הענק על הפרק מדגישים את הסיכון: ה-New York Times לבדו כבר הוציא למעלה מ-28 מיליון דולר על עלויות משפט, כולל תביעה נוספת נגד Perplexity. לשם השוואה, בתיק גדול אחר, Anthropic הסכימו לשלם 1.5 מיליארד דולר ליוצרים בגין שימוש ביצירותיהם המפירות.
מה OpenAI אומרת?
OpenAI דוחה את הטענות על הסתרת ראיות. דובר החברה, דרו פוסטרי, אמר בתגובה: "ככל שהתיק של הניו יורק טיימס נחלש והם נאלצו לוותר על טענות נגדנו, הם ממשיכים בניסיונות לפלוש לפרטיות של אנשים שאינם קשורים לתיק, כולל עם האשמות בדויות לחלוטין." החברה טוענת שהיא מגנה על פרטיות משתמשים ועומדת על עקרונות השימוש ההוגן.
מה הלאה?
המשפט, שעשוי להפוך לתקדים, מתנהל במקביל לגל של תביעות דומות מתעשיות היצירה. בינתיים, כמה גופי חדשות גדולים, כמו Associated Press, חתמו על עסקאות רישוי עם חברות AI — אבל המו"לים הקטנים טוענים שהושארו מחוץ למשא ומתן. "אנחנו לא נגד חדשנות", אמר זאק ריצ'נר מ-Richner Communications, "אבל הכלים האלה נבנו על הגב של העובדים שלנו, ואנחנו רוצים שהפירות יחולקו בצורה הוגנת."
בסופו של דבר, הקרב הזה הוא על מי ישלוט בערך של תוכן חדשותי בעידן שבו מכונות לומדות להיות מנועי מידע. אם המו"לים ינצחו, זה עשוי ליצור מסלול לפיצוי — ולשנות את כללי המשחק.