ידיעות בינה מלאכותית בנושא NEW YORK
חברות הענק גוגל ו-Character.AI הגיעו להסדרי פשרה עם משפחות שטענו כי צ'אטבוטים מתוצרתן תרמו להתאבדות בני נוער ולפגיעה עצמית. ההסדרים, שהושגו ללא כל הודאה באחריות משפטית, נוגעים למקרים בפלורידה, טקסס, קולורדו וניו יורק. בעקבות התביעות, אסרה Character.AI על קטינים להשתמש בפלטפורמה שלה.
שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
חוקרים במעבדה הביולוגית הימית משתמשים בטכנולוגיות NVIDIA RTX, HP Z Workstations ו-VR כדי לפענח את המנגנונים המולקולריים של הזיכרון האנושי. המחקר מתמקד בזיהוי חלבונים ספציפיים בהיפוקמפוס, עם פוטנציאל לטיפול במחלות נוירולוגיות. הכלים הטכנולוגיים משמשים גם להכשרת תלמידי תיכון באמצעות ממשקי מציאות מדומה.
העיתונאי ג'ון קאריירו וחמישה סופרים נוספים תובעים את xAI, Anthropic, Google, OpenAI, Meta ו-Perplexity. לטענתם, החברות אימנו מודלי AI על ספרים פיראטיים ללא רישיון. התביעה מתנגדת להסדרי פשרה קודמים ומדגישה את הצורך בפיצוי הוגן לסופרים.
קליפורניה משיקה רגולציית AI ראשונה מסוגה בארה"ב, המכונה SB 53, ומחייבת חברות כמו OpenAI וגוגל בדיווחי שקיפות, תוכניות בטיחות ומנגנוני דיווח על אירועים חריגים. החוק מתמקד במודלי בינה מלאכותית מתקדמים, מהווה חלופה לרגולציה פדרלית תקועה, ועשוי להשפיע על סטנדרטים עולמיים.
מחקר של NYU ו-Emory חושף שפרסומות שנוצרו במלואן על ידי AI משיגות ביצועים טובים ב-19% ממודעות אנושיות. עם זאת, צירוף התווית "נוצר באמצעות AI" מוריד את שיעור ההקלקות ב-31.5% עקב חששות מאובדן אותנטיות. החוקרים מסבירים זאת בפער שבין המשיכה הוויזואלית של פרסומות AI לבין ירידה באמינות הנתפסת.
המאמר בוחן את ההשפעות החברתיות של צ'אטבוטים, כדוגמת ChatGPT. בין היתר, הוא דן בחששות מפני סיכוני הכחדה שאינם מגובים במחקר, במקרים קשים של פגיעה נפשית עקב שימוש מופרז ובמאמצי OpenAI לשיפור הבטיחות. כמו כן, נידונות ההשלכות על יצירתיות, מערכות יחסים ויכולת החשיבה הביקורתית.
ניו יורק חוקקה את חוק RAISE המחייב חברות AI לפרסם פרוטוקולי בטיחות ולדווח על תקלות תוך 72 שעות. קנסות על הפרה ראשונה הופחתו למיליון דולר בעקבות לחץ מהתעשייה. החוק מתנגש עם צו נשיאותי של טראמפ המדגיש אחידות פדרלית ומעורר ציפייה לקרבות משפטיים בין המדינה לממשל.
מחקר חדש בכתב העת Patterns מגלה כי בשנת 2025 פעילות AI גרמה לפליטות פחמן השקולות לאלה של ניו יורק כולה, וצרכה יותר מים מתעשיית המים המינרליים בעולם. החוקר אלכס דה וריז-גאו קורא לשקיפות סביבתית רבה יותר מחברות הטכנולוגיה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי הקובע מסגרת רגולטורית פדרלית אחידה לבינה מלאכותית, המונעת ממדינות לחוקק חוקים עצמאיים. הצו כולל הקמת כוח משימה משפטי לתביעת מדינות, קיצוץ מימון למדינות מפרות, ותמיכה בתעשייה מול סין. מתנגדים מזהירים מפגיעה בצרכנים ומערערים על הבסיס החוקתי.
ניו יורק העבירה חוק חלוצי המחייב גילוי נאות של שימוש בשחקנים שנוצרו בבינה מלאכותית בפרסומות מסחריות, ומסדיר שימוש בדמויות של נפטרים. החוק חל על תוכן פרסומי אך אינו חל על יצירות אמנות כגון סרטים ומשחקים. המושלת הוצ'ול הדגישה כי המהלך נועד להגן על צרכנים ויוצרים בעידן הטכנולוגי.
הסופר AJ Jacobs ניסה לחיות 48 שעות בלי AI וגילה שאינו יכול להפעיל חשמל, מים, להשתמש בתחבורה ציבורית או לבצע תשלומים – חושף תלות תשתיתית נסתרת בבינה מלאכותית.
סקרים חושפים פער אמון ב-AI רפואי: 79% מאנשי המקצוע אופטימיים לשימוש בבינה מלאכותית לשיפור תוצאות טיפול, אך הציבור מסויג בשל חשש מאבחון אוטומטי. עם זאת, שני הצדדים רואים פוטנציאל גבוה ביישומים ממוקדים כמו גילוי מוקדם של סרטן, ומומחים מדגישים ששקיפות והדגמות קליניות יכולות לצמצם את הפער.
הניו יורק טיימס הגיש תביעה נגד Perplexity AI בטענה לשימוש לא מורשה במיליוני מאמרים לאימון מערכות AI. התביעה כוללת טענות להפרת זכויות יוצרים, פגיעה בסימנים מסחריים ויצירת תכנים מזוייפים המיוחסים לעיתון. המקרה מצטרף לגל תביעות נגד החברה ומעלה שאלות מהותיות על יחסי גופי תקשורת וטכנולוגיה בעידן ה-AI.
חברת VisionWave Holdings השיקה את "ארגוס", מערכת AI פורצת דרך נגד רחפנים, הפועלת מהחלל בשיתוף עם BladeRanger. המערכת משלבת לוויינים, זיהוי מבוסס AI ותקשורת מתקדמת לאיתור, מעקב וניטרול איומים. שוק הרחפנים צפוי לצמיחה משמעותית, ובקרוב יוגש פטנט על הטכנולוגיה.
דיוויד סאקס מונה ליועץ AI וקריפטו בממשל טראמפ ומקדם מדיניות שתומכת בהשקעותיו ובידידיו מסיליקון ואלי. כתבות חושפות ניגודי אינטרסים, תמיכה ממנהיגי טק ותגובה נחרצת לביקורת.
אלכס בורס מקדם בניו יורק את חוק RAISE לבטיחות ושקיפות בתחום ה-AI, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד סופר-PAC של ענף הטכנולוגיה ובעלי ברית של טראמפ. החוק מחייב פרוטוקולי בטיחות ודיווח על תקריות, בעוד המתנגדים דורשים רגולציה פדרלית אחידה.
בפסגת Axios BFD נדון תפקידה של הבינה המלאכותית (AI) בהשפעתה על שווקים פיננסיים, רגולציה פוליטית וביו-טק. בין הנושאים שעלו: SpaceX מול OpenAI, יחסי Coinbase-טראמפ, בועת מודלי שפה גדולים (LLMs) ושימוש ב-AI לפיתוח תרופות על ידי Bayer וגילוי מחלות חדשות.
סופר PAC תומך AI, Leading the Future, תוקף את אלכס בורס על חוק RAISE Act לבטיחות AI. החוק מחייב פרוטוקולים ודיווחים, אך התעשייה חוששת מהאטה בחדשנות. בורס מגיב ומגייס תרומות, מדגיש כי רגולציה פרו-חדשנות.
חברות AI זקוקות לנתונים איכותיים, אבל מו"לים, יוצרים ויקיפדיה כבר לא מוכנים להיות חומר גלם חינמי. News Corp מאמצת קו "לחזר ולתבוע", ויקיפדיה דוחפת ל-API בתשלום, והמשפט סביב זכויות יוצרים, Fair Use ותוכן שנוצר ב-AI הופך לשדה קרב שיקבע את כלכלת הידע הדיגיטלי.
Anthropic משקיעה 50 מיליארד דולר בדאטה סנטרים ייעודיים בארה"ב, בטקסס ובניו יורק, כדי לתמוך בביקוש ל-Claude ולהאיץ מחקר בקדמת ה-AI. המהלך מצטרף לקרב התשתיות של OpenAI, Meta ומיקרוסופט, מעורר שאלות על בועת השקעות, אנרגיה וסביבה, ומאותת גם ליזמי וטאלנט ה-AI בישראל: השליטה בתשתית הופכת לנשק אסטרטגי מרכזי.
Anthropic משקיעה 50 מיליארד דולר בדאטה סנטרים ייעודיים בארה״ב, מתחילה בטקסס וניו יורק, לצד שיתופי פעולה עם Fluidstack, Amazon ו-Google. המהלך מציב אותה מול OpenAI גם בזירת התשתיות, מחדד את הוויכוח על מימון ציבורי לעידן ה-AI, ומבטיח ללקוחות – כולל מישראל – זמינות חישוב יציבה יותר.
AMD מציגה יעד שוק AI של טריליון דולר עד 2030, מכוונת להכנסות של מעל 100 מיליארד דולר מדאטה סנטר, ומציתה גל העלאות מחיר יעד. האנליסטים חלוקים בעוצמת האופטימיות, אך מסכימים: הימור ה-AI של AMD הפך למרכזי.
פסק דין פדרלי בתיק NYT נגד OpenAI ו-Microsoft מתחיל להגדיר מהו "AI Discovery": פרומפטים, תוצרים ולוגים רלוונטיים עשויים להיות ראיות, אך רק כשיש קשר ישיר ומידתי למחלוקת. אין חובה לשמור כל אינטראקציה עם מודל, אלא לנהל שימור ממוקד, מתועד וסביר. המסר לחברות, גם בישראל: לבנות מדיניות AI ונתונים המוכנה לביקורת משפטית.
למרות הסיכונים, הסכמים בין מותגים ליוצרים דיגיטליים אינם מעדכנים סעיפי קניין רוחני הקשורים ל-AI. מומחים מזהירים מפני חשיפה לתביעות עקב שימוש בדמויות סינתטיות או יצירת תוכן בבינה מלאכותית ללא הסכמה. סכסוכים משפטיים של ענקיות כמו Disney וה-New York Times מציבים תקדימים, בעוד חברות טק משלמות מיליונים לרישוי תוכן.
חוקרי NYU פיתחו ארכיטקטורת RAE ליצירת תמונות ב-AI, המשלבת מצפיני ייצוג מאומנים מראש עם מפענח ViT. המודל החדש מציג שיפור דרמטי במהירות האימון (פי 47), חיסכון בעלויות מחשוב ואיכות תמונה גבוהה יותר (FID 1.13), עם יישומים צפויים ביצירת וידאו ומערכות RAG.
סיפורים אישיים על מערכות יחסים עם צ'אטבוטים: בלייק ניהל רומן וירטואלי בעת טיפול באשתו החולה, אבי התאהבה בבינה מלאכותית למרות עבודתה בתחום, ומחקר MIT מצא כי קשרים כאלה מפחיתים בדידות. המשתתפים מודעים להבדלים בין אדם למכונה אך מדגישים את התרומה הנפשית.
AI קובעת החלטות קריטיות כמו קבלה לעבודה או זיהוי מטרות צבאיות ע"י ניתוח דפוסי התנהגות קולקטיביים, כשההגנה הפרטנית על פרטיות אינה מספקת. מול הסיכונים עומדת הבטחת צמיחה כלכלית היסטורית. הפתרון: שקיפות והשתתפות ציבורית בקביעת נהלים.
הבמאי הרומני רדו ג'ודה משתמש ב-AI בסרטו החדש "דרקולה" כתחליף זול לאפקטים ויזואליים. בעוד בהוליווד AI נתפס כאיום, בתעשייה הקטנה של רומניה הוא כלי יצירתי. ג'ודה מבקר את האיכות הירודה של טכנולוגיות AI בחינם, אך גם מודה שהתוצאות "המגושמות" יוצרות אסתטיקה ייחודית. המחשה לדילמות הטכנולוגיה בעולם הקולנוע.
פרופסורים באוניברסיטת אילינוי חשפו עשרות תלמידים שהגישו התנצלויות זהות שנכתבו על ידי AI לאחר שהואשמו ברמייה. במקום ענישה, הם בחרו להציג בכיתה את החוסר הכנות כשיעור באתיקה טכנולוגית. הסטודנטים הגיבו בצחוק מבויש אך הפנימו את המסר על חשיבות היושרה האקדמית.