שלושה נאשמים, בהם ישראלים, בהונאת AI של 129 מיליון דולר
שלושה נאשמים, בהם שני ישראלים, מואשמים בגניבת 129 מיליון דולר מיותר מ-150 חברות בין 2024 ל-2026, באמצעות AI ליצירת קולות ופנים מזויפים. המעצרים בוצעו באירופה, וחוקרים מציינים את הסיכון ההולך וגדל של הונאות המבוססות על בינה מלאכותית בסביבה העסקית.

אתם מכירים את זה שמייל ממנכ"ל החברה נראה דחוף מדי, ואתם מתלבטים אם להעביר כסף או לאמת קודם? אז עכשיו תדמיינו שהמייל הזה מלווה בשיחת טלפון עם הקול של המנכ"ל, שמשכנע אתכם שהכול בסדר — אבל זה בכלל Deepfake. זה מה שקרה לאחרונה לחברות בינלאומיות, וחקירה של ה-FBI חשפה תשתית הונאה מתוחכמת שגנבה מיליונים.
באוקטובר 2024, עובד בחברת השקעות גדולה בניו יורק קיבל הודעה שנראתה כאילו נשלחה מהמנכ"ל שלו. "אנחנו צריכים לצרף אותך לעסקה חשאית", נכתב. "התקשר לעורך דין שמטפל בזה". העובד התבקש לאשר העברה של 2.85 מיליון דולר, ומחלקת התפעול עצרה את זה ברגע האחרון — אבל במקרים אחרים, ההונאה הצליחה. כתב אישום שנחשף בבית המשפט במנהטן מאשים שלושה אנשים, בהם שני ישראלים, ברשת בינלאומית שהצליחה לגנוב לפחות 129 מיליון דולר מיותר מ-150 חברות ברחבי העולם.
אז מה בעצם קרה כאן?
לפי התביעה, הנאשמים — שרון חזן (54), גיא שטרית (42) וג'ייקוב סול (41) — הפעילו תרמית BEC (Business Email Compromise) מתקדמת. הם איתרו עובדים בעלי הרשאה להעביר כספים, התחזו למנכ"לים שלהם באמצעות AI ליצירת קולות ופנים מזויפים, ותיאמו "עסקאות סודיות" עם עורכי דין פיקטיביים. כדי למנוע חשד, ביקשו מהעובדים לא לשתף את עמיתיהם, מטעמי סודיות.
ההונאה נמשכה מיולי 2024 עד פברואר 2026, ופגעה במגוון רחב של קורבנות: חברות השקעות בניו יורק, בתי חולים ב-Missouri וב-California, בנק ב-Rhode Island, חברת פינטק בבריטניה, חברת קרנות נאמנות ב-Massachusetts, ואפילו חברת מזון לחיות מחמד ב-Florida. סכומי הכסף הועברו לחשבונות ברחבי העולם והומרו לקריפטו, כך לפי המסמכים.
הישראלים והכינויים הצבעוניים
חזן, אזרח בריטניה וישראל, הורשע בעבר בהונאת בנק בניו יורק ב-2008 — עובדה שמעלה תהיות על פיקוח ויכולת שיקום. שטרית, אזרח איחוד האמירויות וישראל, וסול, אזרח ספרד, הצטרפו אליו. השלישייה קיבלה כינויים: "Rocky Balboa", "Superman Cash" ו-"Fat Boy", מה שמרמז על רמת הגאווה בפעילות. הם נעצרו בין יוני לספטמבר 2026 בספרד ובבריטניה, ובקשות הסגרה לארצות הברית עומדות על הפרק — עם עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
הקשר לעולם הטכנולוגי שלכם
כאנשי הייטק, אתם יודעים כמה קל היום להשתמש בכלי בינה מלאכותית ליצירת קולות ריאליסטיים או Deepfakes. בשנים האחרונות, כלים כאלה הפכו נגישים יותר — מחברות סטארטאפ ישראליות שמפתחות שירותי זיהוי קול ועד לפלטפורמות גנריות שמאפשרות חיקוי קולי בתוך דקות. המקרה הזה מדגיש עד כמה הטכנולוגיה הזו יכולה להיות מנוצלת לרעה, במיוחד בסביבה ארגונית שבה אמון בתקשורת דיגיטלית הוא בסיסי.
המסמכים מראים שהנאשמים מיקדו את התקיפות שלהם במחלקות הנהלת חשבונות — מחלקות שעובדות תחת לחץ ורגילות לאשר תשלומים דחופים. עבור חברות, זה אות אזהרה להטמיע תהליכי אימות רב-שלביים, כמו שיחות טלפון חוזרות למספרים מוכרים או שימוש באימות ביומטרי. בעולם שבו דיפפייקים משכנעים יכולים להטעות גם מומחים, ההגנה המסורתית על מיילים וטלפון כבר לא מספיקה.
מה הלאה?
התביעה בארה"ב ממשיכה לחקור, וייתכן שעוד שותפים יתווספו. עבור קהילת ההייטק הישראלית, זו תזכורת חריפה: בינה מלאכותית היא כלי חזק, אבל גם כלי שיכול לפגוע בכם אם לא תהיו ערניים. הרי בסופו של דבר, גם "Superman Cash" נתפס.