ממשלות בעידן הבינה המלאכותית: שקיפות בארה”ב ורפורמות באירופה

כיצד ממשלות משנות את יחסן לבינה מלאכותית ועלויות הסדרתה

בעוד ממשלות ברחבי העולם מאמצות כלי בינה מלאכותית (AI) לשיפור תהליכים, עולות שאלות חדשות על שקיפות ואיזון בין חדשנות לפיקוח. שני סיפורים עדכניים מארה”ב ואירופה מדגימים את האתגרים:

ארה”ב: שימוש סודי ב-AI בגופים פדרליים מעורר חששות

על פי דיווח ב-Law360, גופים פדרליים אמריקאים האחראים על תחומי סביבה החלו להשתמש בכלי בינה מלאכותית לתהליכי היתרים (permitting) וקביעת תקנות (rulemaking). עם זאת, עורכי דין ומומחים מביעים דאגה מחסר השקיפות:

• מידע אודות הסיבות, אופן השימוש והתזמון הקשורים לשימוש ב-AI נותר חסוי ברובו
• נציגי משפט טוענים כי גישה לפרטים קריטיים אלו נחוצה לפיקוח ציבורי יעיל
• החשש המרכזי: החלטות בעלות השפעה סביבתית מתקבלות ע”י מערכות AI ללא פיקוח הולם

הדיווח לא מציין אילו סוכנויות ספציפיות מעורבות או את סוג האלגוריתמים בשימוש, אך מדגיש כי השאלות עולות על רקע התרחבות השימוש בטכנולוגיה במגזר הציבורי.

האיחוד האירופי: הקרב על עתיד ה-GDPR והרגולציה של AI

באירופה מתחולל ויכוח סוער סביב רפורמות מתוכננות ברגולציית הדיגיטל. לפי Tech Xplore, הנציבות האירופית עומדת להציע שינויים דרמטיים במטרה להפחית בירוקרטיה עבור חברות אירופיות הנאבקות מול מתחרים אמריקניים וסינים:

השינויים המתוכננים:

1. עיכוב ביישום חוק ה-AI

   • דחייה של שנה ביישום הוראות בנוגע ל”סיכון גבוה” במערכות AI (כגון אלו המשפיעות על בטיחות, בריאות או זכויות יסוד)
   • ההוראות שנקבעו לתחילה ב-2026 ידחו כעת ל-2027
   • שינוי זה מגיע בעקבות לחץ מצד תעשייה אירופית (כולל ענקיות כמו Airbus ולופתנזה) וגורמי טק אמריקניים

2. רפורמה ב-GDPR

   • צמצום ההגדרה של ”מידע אישי”
   • אפשרות לחברות לעבד נתונים אישיים לאימון מודלי AI תחת טענת ”עניין לגיטימי”
   • ביטול הדרישה ל”באנרי קוקיז” המבקשים הסכמה למעקב באתרים

תגובות וביקורת:

• 127 ארגוני חברה אזרחית פרסמו מכתב המכנה את השינויים ”הנסיגה הגדולה ביותר בזכויות דיגיטליות באירופה”
• מקס שרמס, פעיל פרטיות, מתריע כי השינויים ב-GDPR יהוו ”הפחתה מאסיבית בפרטיות האירופאים”
• הנציבות האירופית טוענת בתגובה כי המטרה היא לייעל ולא להוריד סטנדרטים

המאבק הפוליטי הצפוי

נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, צפויה להתמודד עם התנגדות:

• סיעות מרכזיות בקואליציה (סוציאליסטים וליברלים) מתנגדות לעיכוב חוק ה-AI ולפגיעה בפרטיות
• כל שינוי ידרוש את אישור הפרלמנט האירופי וממשלות החברות
• דוברים באיחוד מתעקשים כי השינויים אינם קשורים ללחץ אמריקאי, למרות ביקורת מצד ממשל טראמפ

פרספקטיבות על עתיד הרגולציה

שני המקרים מדגימים כי ממשלות מתקשות לאזן בין:

1. יעילות מנהלית (שימוש ב-AI להאצת תהליכים)
2. שקיפות ציבורית (בארה”ב)
3. תחרותיות עסקית מול הגנת פרטיות (באירופה)

בעוד האיחוד האירופי מנסה לסגור פערים מול ענקיות AI אמריקניות, ארגוני זכויות אזרח חוששים מפגיעה בהישגים רגולטוריים קודמים. בארה”ב, מנגד, השאלה העיקרית נוגעת לאחריות דיווח של סוכנויות ממשל המשתמשות בטכנולוגיה חדשה.