דיפ פייק בבחירות: מה החוק הישראלי מחייב לסמן

בחירות אוקטובר 2026 בפתח, ויחד איתן גובר גם החשש מנשק חדש-ישן: תעמולת בחירות מבוססת בינה מלאכותית. בימים שבהם כלים כמו Stable Diffusion או מודלי AI אחרים מאפשרים ליצור סרטונים, תמונות וקולות שנראים ונשמעים אותנטיים לחלוטין בתוך דקות, הגבול בין תיעוד אמיתי למניפולציה דיגיטלית הולך ומיטשטש. השאלה המרכזית, אם כך, היא: מה בדיוק מותר, מה אסור, ומה עלול לשלוח אתכם לבית המשפט?

החוק הישראלי, כפי שמסביר עו"ד עומר כרמל, ראש תחום קניין רוחני ובינה מלאכותית במשרד עמית פולק מטלון, מטפל בנושא דרך חוק הבחירות (דרכי תעמולה). הכלל המרכזי הוא פשוט: אם יצרתם או הפצתם תוכן דיפ פייק כחלק מתעמולת בחירות, אתם חייבים לסמן אותו בצורה ברורה ובולטת.

מה נחשב "דיפ פייק"?

ההגדרה בחוק רחבה למדי. מדובר בתוכן חזותי או קולי – תמונה, סרטון, הקלטה – שכולל דמות, מקום, אירוע או חפץ שעשויים להיראות כתיעוד מקורי, אך בפועל נוצרו או שונו מהותית באמצעים דיגיטליים, כולל באמצעות מודל AI. אם מטרתו המרכזית של הפרסום היא "להשפיע על הבוחר ולשכנעו", הוא נכנס תחת הגדרת "תעמולת בחירות", וחוקי המשחק משתנים.

חובה לסמן – אחרת, צפו לעונש

הסימון הוא חובה, לא המלצה. הוא יכול להיות באמצעות טקסט ברור שמציין שהתוכן נוצר או נערך דיגיטלית, או באמצעות סמליל רשמי. אם מדובר בתוכן קולי בלבד, חובה להשמיע הודעת גילוי בתחילת ההקלטה ובסופה.

ומה קורה אם לא מסמנים? העבירה עלולה לגרור קנס של עד 29,200 שקלים, ואף עונש של עד שישה חודשי מאסר. בנוסף, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יכול להוציא צו מניעה כדי לעצור את הפצת התוכן הבעייתי.

אתם בקבוצת הווטסאפ? גם עליכם החוק חל

נשאלת השאלה: האם הכללים תקפים רק על מפלגות ומועמדים, או גם על אזרחים פרטיים שמשתפים סרטון ברשתות החברתיות? התשובה, להפתעת רבים, היא שכן. לשון החוק חלה על "אדם המפרסם", ואין בה פטור מפורש לאדם פרטי. לכן, אם שיתפתם דיפ פייק שהוא תעמולת בחירות, אתם עלולים להיות חשופים לאותן ההגבלות.

החוק אף קובע ש"פרסום" הוא העברת ידיעה ליותר מאדם אחד. זה אומר ששיתוף הודעה פרטית בווטסאפ לאדם בודד כנראה לא עובר את הסף. אבל אם שלחתם אותה לשני אנשים ויותר, אפילו שלא במסגרת קבוצה, אתם כבר עוברים את הגבול מבחינת "הדין היבש".

עו"ד כרמל מציין נקודה חשובה נוספת: גם אם פרסמתם סרטון לקבוצה מצומצמת, הרי שהמדיה הזו מטבעה מאפשרת הפצה חוזרת. "סביר להניח שמי שהפיץ סרטון דיפ פייק יוחזק כמי שעשה זאת כדי שהסרטון יופץ", הוא מעריך.

ומה עם פרודיה?

עריכה של סרטון פוליטיקאי באמצעות AI והגדרתו כ"פרודיה" נותנות קצת יותר חופש פעולה, אך אינן פוטרות מחובת הסימון. אם הסרטון עלול להיראות כתיעוד מקורי, יש לסמן אותו. עו"ד כרמל מסביר שגם פרודיה עשויה לשמש ככלי לתעמולת בחירות, ואפילו אם זו לא הייתה הכוונה, היא עלולה להיתפש ככזו.

מעבר לחוק הבחירות, פרסום כזה כפוף עדיין לחוק איסור לשון הרע. הגדרת סרטון כ"סאטירה" אינה מעניקה חסינות אוטומטית. פרסום ייחשב ללשון הרע אם יש בו "השתלחות פוגענית, ביזוי, ניאוץ או השפלה" של הפוליטיקאי החורגת מגבול הסביר. עו"ד כרמל מעריך שסרטונים פרודיים לא ייחשבו בדרך כלל כמפרים את הדין, אבל ממליץ "לא לחצות את הקו הדק שבין ביקורת הומוריסטית לבין ביזוי".

ההשלכות: מההטעיה ועד לשון הרע

הפצת סרטון AI מזויף מהווה פרסום שאינו אמת, ולכן אינה יכולה לחסות תחת ההגנה המרכזית בדיני לשון הרע. אם הסרטון מייחס למועמד עובדות כוזבות, אמירות פוגעניות או מעשים שלא ביצע, הוא עלול להיחשב לפרסום לשון הרע. במקרים כאלה, אתם עלולים למצוא את עצמכם חשופים הן לתביעת פיצויים אזרחית והן להליך פלילי, אם ההפצה נעשתה ליותר משני אנשים.

חשוב לזכור: חובת הסימון על תעמולת בחירות בדיפ פייק חלה תמיד, גם מחוץ לתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות. לעומת זאת, איסורים אחרים לפי חוק הבחירות, כמו איסור על פרסום שקרי, חלים רק בתוך תקופה זו וביום הבחירות עצמו.

בסופו של דבר, הכלל הוא זה: אם זה נראה כמו תיעוד מקורי, אם המטרה היא להשפיע על מצביעים, ואם הוא נוצר או נערך באמצעים דיגיטליים – אתם חייבים לסמן אותו בצורה ברורה. אחרת, המחיר עלול להיות גבוה, גם בכיס וגם מאחורי סורג ובריח.