בית המשפט קבע: AI אינה יכולה להירשם כממציאה בפטנטים בישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כממציאה בפטנטים בישראל, ובכך אישר את החלטת רשם הפטנטים. הפסיקה הדגישה את הצורך בממציא אנושי והמליצה על חקיקה עתידית להתמודדות עם אתגרי AI, בהלימה להחלטות מקבילות בעולם.
פסיקה תקדימית בבית המשפט המחוזי בתל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע השבוע כי מערכות בינה מלאכותית אינן יכולות להיות מוכרות כממציאות בפטנטים לפי החוק הישראלי. השופטת תמר אברהמי הדגישה בפסק הדין כי נדרש ממציא אנושי לצורך רישום פטנט, גם אם ההמצאה נוצרה באופן עצמאי לחלוטין על ידי AI.
הרקע לפסיקה
ההכרעה התקבלה בעתירה שהגיש סטיבן ת'אלר, שביקש לרשום פטנטים שהומצאו על ידי מערכת בשם DABUS. ת'אלר ציין את הבינה המלאכותית כ"ממציאה היחידה" – צעד שסורב על ידי רשם הפטנטים הישראלי ונתמך כעת על ידי בית המשפט.
הטענות המרכזיות בפסק הדין הן:
- הגדרת "ממציא" בחוק הפטנטים: למרות היעדר הגדרה מפורשת, פרשנות הסעיפים העוסקים בירושה ובפעולות משפטיות מצביעה על כוונת המחוקק להתייחס לבני אנוש.
- אי-כשרות משפטית של מכונות: סעיף 11(ב) לחוק דורש ממבקש שאינו הממציא לנקוב בנסיבות זכייתו בהמצאה – דרישה שאינה מתיישבת עם העברה ממערכת AI.
- הצורך בהרמוניזציה (תיאום) בינלאומית: בית המשפט ציין כי הנושא מצריך הכרעה מחוקקת בהתאם למגמות בעולם, למעט דרום אפריקה, שהיא המדינה היחידה שהכירה ב-AI כממציאה.
השלכות עתידיות
הפסיקה משקפת את המצב המשפטי במדינות רבות, כולל ארה"ב ובריטניה, אך מעלה שאלות קריטיות לעידן של חדשנות מונחית-AI:
- הגנה על פיתוחים הנוצרים באופן אוטונומי.
- עידוד השקעה במחקר מבוסס AI.
- הצורך בהתאמת מסגרות רגולטוריות.
הכרעת בית המשפט משאירה את האחריות למחוקק לעצב פתרונות כלכליים ומשפטיים לאתגר זה, בתהליך שעשוי לארוך שנים בהתאם לניסיון העבר עם תיקוני חקיקה דומים.