ריאיון ה'אבו עלי' של נתניהו: המחאה הווירטואלית שחשפה את משבר הנורמות בתקשורת

במדינה דמוקרטית: ריאיון ראשון במלחמה – לטלגרם אנונימי

בעוד בנימין נתניהו נמנע מפניות תקשורתיות מסורתיות, בחר ראש הממשלה להעניק ריאיון בלעדי דווקא למפעיל ערוץ הטלגרם האנונימי "אבו עלי אקספרס" – שזהותו הרשמית אינה ידועה (ע"פ השערות מדובר בגלעד כהן, קצין לשעבר במנהלת מתאם הפעילות בשטחים). המהלך עורר שאלות נוקבות:

• מדיניות תקשורת בעידן טלגרם: העדפת פלטפורמה בעלת חצי מיליון עוקבים על פני כלי תקשורת ממוסדים, בזמן מלחמה.
• היעדר דיון בהסכמים קריטיים: הריאיון התקיים ללא התייחסות מפורשת מהממשלה למו"מ על שחרור חטופים.
• נורמות דמוקרטיות מיטשטשות: ואלגוריתמים של תעמולה תופסים את מקומן של שיחות עומק עיתונאיות.

"אבו עלי אינו עיתונאי [...] הפריבילגיה שלו לקבל ריאיון [...] היא מסוג הדברים שפעם היו מכונים 'הזיה'" (Ynet)

משיח של הבייס למדורת כיכר הטלגרם

המקרה מהווה תמונת ראי לאופן שבו מנהיגות פוליטית יכולה לבחור לעצב אג'נדה – הרחק מביקורת תחקירנית. נתניהו מצא בערוץ אפוף מסתורין פלטפורמה להפצת מסרים ללא חשש מ'תקלות', כפי שמציינים פרשנים. המפגן הווירטואלי הפך לזרז ביקורת על:

1. העדפת פופוליזם על פני דיווח עיתונאי
2. דה-לגיטימציה גוברת לתקשורת המרכזית
3. טישטוש גבולות בין תעמולה לעיתונות חוקרת

תגובת הציבור והפרשנים אינה מפתיעה: בעוד חלק רואים בכך מרד "צבר" בתקשורת הממוסדת, אחרים מצביעים על סימני שחיקה דמוקרטית, כזו המאפיינת "מדינות שהדמוקרטיה שלהן עשויה מקלקר" (Ynet).