הסטארטאפ הישראלי Deep Signal בוחן קידוח וירטואלי בנמל אשדוד
Deep Signal הישראלית מבצעת פיילוט עם חברת נמלי ישראל באשדוד, שבוחן מיפוי קרקע ימית באמצעות AI במקום קידוחים פיזיים. ההשקעה: כ-900 אלף שקלים. אם הטכנולוגיה תוכיח את עצמה, היא תחסוך מיליונים בתשתיות ימיות ותקצר לוחות זמנים. הפיילוט הוא חלק מתוכנית השקעות של 8 מיליון שקלים של חברת נמלי ישראל בסטארטאפים ימיים.

אז מה בעצם קרה כאן?
חברת נמלי ישראל השיקה בנמל אשדוד פיילוט ראשון מסוגו, שבוחן טכנולוגיה של Deep Signal הישראלית — מערכת AI שמסוגלת למפות את שכבות קרקעית הים בלי לקדוח פיזית. הפיילוט יצא לדרך עם השקעה של כ-900 אלף שקלים, והוא מנסה לענות על בעיה אמיתית שמכיר כל מי שעוסק בתשתיות ימיות.
הבעיה: תהליך יקר, מסורבל ומזיק
כל פרויקט של בניית רציפים, שוברי גלים או תשתיות ימיות מחייב הבנה עמוקה של הרכב הקרקעות מתחת למים. הדרך המסורתית לעשות את זה? להביא דוברת קידוח, לקדוח בקרקעית, להוציא דגימות ולשלוח למעבדה. התהליך הזה יקר, נמשך זמן רב, ומשפיע על הסביבה הימית.
מנכ"ל Deep Signal, ד"ר אורי קושניר, מסביר את הבעיה: "התחלנו את הסטארטאפ מתוך הבנה שיש צוואר בקבוק בתחום פיתוח התשתיות הימיות. אם אני מתכנן שובר גלים באשדוד, אני חייב לדעת מהן תכונות הקרקע ולוודא שהיא מסוגלת להחזיק את השובר. התהליך הזה יקר, מסורבל, ארוך וגם מזיק לסביבה".
הפתרון: קידוח וירטואלי עם AI
הטכנולוגיה של Deep Signal משלבת נתוני סונאר חודר-קרקע עם נתונים גיאופיזיים ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה. התוצאה: תמונת תת-קרקע מפורטת שמאפשרת לזהות את סוג הקרקע — חול, חרסית או כורכר — ולהעריך את חוזקה ההנדסי.
החברה משתמשת בנתונים מאזורים שבהם כבר בוצעו קידוחים בעבר. חלק מהנתונים מאמנים את מודלי ה-AI, ובחלק אחר נבחנת השאלה עד כמה התחזיות מתאימות לקידוחים שבוצעו בפועל. המטרה: להוכיח שאפשר לבצע "קידוח וירטואלי" אמין, שישנה את כללי המשחק בענף התשתיות הימיות.
מי עומד מאחורי זה?
Deep Signal הוקמה לפני כשנה על ידי שלושה מייסדים עם מומחיות משלימה: ד"ר אורי קושניר, מומחה לחישה אקוסטית וסייסמית ימית; הראל קלמקי, הידרוגרף עם ניסיון של כ-30 שנה במיפוי ימי; ונדב דדון, יזם תוכנה ובוגר יחידת עילית טכנולוגית בצה"ל.
חברת נמלי ישראל, מצידה, משקיעה כ-8 מיליון שקלים בסטארטאפים ישראלים בתחומי הים והנמלים. החברה מעמידה לרשות היזמים תשתיות נמליות ומתקני מחקר במכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון (CAMERI), לצורך ביצוע ניסויים בתנאי אמת.
ומה הלאה?
אם הפיילוט יצליח, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לנמלי ישראל. יו"ר החברה, חזי חאלאויה, מציין שהטכנולוגיה עשויה "לחסוך זמן ומשאבים, לצמצם את ההשפעה הסביבתית של פרויקטים ולהפוך את תהליכי התכנון ליעילים ומדויקים יותר".
יש גם יישומים עתידיים אפשריים בתחומי חיפוש גז ונפט, שבהם שיפור יכולת החיזוי של מבני תת-קרקע יכול להפחית קידוחי סרק — ולהקטין את הפגיעה הסביבתית. מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פנחס צרויה, סיכם: "לישראל יש יתרון עצום בחדשנות וב-AI, ואנחנו מחויבים לרתום אותו גם לעולמות התשתיות הימיות".
בינתיים, בנמל אשדוד, Deep Signal מנסה להוכיח שקרקעית הים מספרת את הסיפור שלה למי שיודע להקשיב — בלי שום מקדח.