מנהל אבטחה ישראלי נאשם: פיתח נוזקות AI ותקף חברות

זה לא עוד סיפור על האקר שפורץ לחברות מהמרתף. התיק של מיכאל (מיקי) בר, בן 43 מאשקלון, לשעבר מנהל אבטחת המידע של קבוצת חמת, מזעזע את עולם הסייבר הישראלי דווקא בגלל שהוא הגיע מתוך השורות — מתפקיד של אמון, ושילב בין כישורי ה-Red Team לבין עוצמות של Black Hat, כולל שימוש מתקדם בכלי בינה מלאכותית כדי לשדרג את התקיפות.

הפרקליטות הגישה היום (חמישי) כתב אישום עבה כרס נגד בר, הכולל 11 סעיפים ומייחס לו 28 עבירות של חדירה למחשבים, 44 עבירות של החדרת נגיפים, 155 עבירות של פגיעה בפרטיות ועוד עבירות גניבה רבות. לפי כתב האישום, בר פעל במשך כחמש שנים, מאז 2019, כדי לפרוץ ל-26 חברות, שני קיבוצים (גזית וכפר מנחם) ומחשבים פרטיים רבים. הנזק הכולל לחברות מוערך ב-1.5 מיליון שקלים — סכום לא קטן, אבל גם לא אסטרונומי; זה מראה שכמו במקרים רבים, הפגיעה המהותית היא במידע העסקי הרגיש ובחשיפה של אנשים פרטיים.

אבל מה שבאמת הופך את התיק הזה למקרה בוחן מסקרן הוא ההיבט הטכנולוגי והטוויסט שבו מערך הסייבר הלאומי עצמו נפל. על פי כתב האישום, ב-30 באפריל השנה, גורמים במערך הסייבר הלאומי, שחוקרים מתקפה נרחבת, פנו אל בר, מתוקף תפקידו כמנהל האבטחה של קבוצת חמת, בבקשה שיסייע להם לאתר נוזקה במערכות החברה. הם אף קיימו איתו שיחות והעבירו לו כלי לסריקה.

אלא שבר, כפי שנטען, הוא אותו תוקף. במקום להירתע, הוא פיתח, לטענת הפרקליטות, בעזרת Claude — פלטפורמת שיחה של חברת Anthropic — נוזקה ״משוכללת יותר״, והמשיך להחדיר אותה לתשתיותיהן של חברות נוספות. מרגע שידע שהנוזקה המקורית שלו התגלתה, הוא שיגר יותר מ-1,200 פקודות שונות למחשבים שכבר היו תחת שליטתו.

אלפי פקודות, אלפי האזנות

כתב האישום מתאר מערכת שליטה מרשימה ורחבת היקף. בר, כך נטען, בנה מערך בוטים שפעלו דרך טלגרם (בשם המשתמש MIKOSS), ובאמצעותם שלט באופן בלעדי במחשבים שאליהם פרץ. הנוזקות שלו נועדו למשימות רחבות: הן הפעילו מצלמות ומיקרופונים כדי לצלם אנשים בבתיהם, גנבו סיסמאות, פרטי כרטיסי אשראי, תכתובות וקבצים. בסביבות ארגוניות, הן התפשטו ברשת, עברו בין מכונות, חיפשו ארנקי קריפטו ושינו מערכות הפעלה.

בין פברואר לאוגוסט 2026, נטען, בר שלח אלפי פקודות כאלה — חלקן למיפוי וסיור, אחרות לצילום מסכים, הורדת קבצים וחילוץ זהויות. ברשימת הקורבנות חברות מוכרות במשק: שלדור, גינדי הריבוע הכחול, מכפל משמרות, עתידים, סולגרין, פרודלים ועוד. אך מעבר לפגיעה העסקית, הנאשם מואשם בחדירה אינטימית לחיים הפרטיים של עובדים ובני משפחותיהם.

בין היתר, הוא מואשם כי הפעיל את מצלמות המחשבים בתוך חדרי שינה ובחדרים בבתי מלון. באחד המקרים צולמה מנהלת מוצר ישנה במיטתה; במקרה אחר, סמנכ״לית פיתוח עסקי צולמה בחדר בית מלון. מקרה חמור במיוחד מתייחס למחשב ששימש סוכנת מכירות ושלוש בנותיה הקטינות — הנאשם מואשם כי צילם אותן שוב ושוב, לעיתים בלבוש חלקי, בחדרי הבית.

נזק כלכלי מול נזק פסיכולוגי

המדינה מבקשת לעצור את בר עד תום ההליכים בטענה ל״מסוכנות״ טכנולוגית גבוהה וחשש משיבוש החקירה. במחשביו, נטען, נמצאו הנוזקות, קישורים לשרתי שליטה וקבצים שמוינו בקפדנות לפי שמות הקורבנות. החקירה כללה גם בדיקה של היסטוריית השימוש שלו בכלי AI, מה שהוביל להאשמות בדבר השימוש ב-Claude.

הפרשה מטילה צל כבד על עולם ניהול סיכוני הסייבר. ההאקר הפוטנציאלי לא צריך לשבת במרתף חשוך במזרח אירופה; הוא יכול להיות לידך על הספסל, עם LinkedIn מרשים ותואר באבטחת מידע. כאן, ה״אויב״ היה חלק מהתגובה לאירוע — מה שהופך את הכשל לאסטרטגי. העובדה שנעשה שימוש בקלוד לפיתוח הנוזקות מראה כיצד כלי AI נגישים יכולים להיות דו-שימושיים: הם יכולים לסייע בפיתוח הגנות, אך גם לייעל ולשדרג התקפות.

המקרה גם משמש תזכורת מרה למה שמערכות בינה מלאכותית גנרטיבית מאפשרות גם לגורמים זדוניים. אם מנהל אבטחה עם גישה וידע יכול להשתמש בכלי AI כדי לבנות נוזקות מתוחכמות יותר, כשהחוקרים כבר על זנבו — אז התשובה ההגנתית חייבת להשתכלל אף יותר.

בסופו של יום, החשבון הכלכלי של 1.5 מיליון שקלים הוא אולי הנזק הפחות מעניין כאן. הפגיעה בפרטיות של מאות אנשים, הבגידה באמון מצד איש מקצוע, והאופן שבו כלי AI הופכים את המשחק — הם הסיפור שבאמת צריך להדיר שינה מעיניהם של מומחי סייבר, מנהלים ועובדים כאחד.