קרן ה-AI של אשנברנר קרסה מ-45 ל-10 מיליארד דולר

הנביא שראה הכול – חוץ מהתרסקות

לפני שנתיים, העולם הטכנולוגי והפיננסי הקשיב לליאופולד אשנברנר. הבחור הצעיר, חוקר לשעבר ב-OpenAI, פרסם מסה מפורסמת בת 165 עמודים, "Situational Awareness", שבה חזה כיצד הבינה המלאכותית תהפוך לסופר-אינטליגנציה. רבים כינו אותו "נביא ה-AI", "נוסטרדמוס של הבינה המלאכותית". הוא הפך את החזון הזה לקרן גידור עצומה בשם הזה.

השבוע, המציאות הכתה בחוזקה – ולא בדרך שהוא חזה. קרן הגידור שלו, Situational Awareness, חוותה קריסה מהירה כל כך שהיא הפכה לשיחה החמה בוול סטריט ובקרב קהילת הטכנולוגיה. הסיפור הוא לא רק על הפסד כספי, אלא על שיעור כואב בריכוזיות סיכונים, במינוף מטורף ובהבדל בין חזון להשקעה.

מה קרה כאן בעצם?

הקרן של אשנברנר, שמשכה כספים מגופים כמו JPMorgan, Goldman Sachs וממיליארדרים כמו מייסדי Stripe, בנתה אסטרטגיה על תחזית אחת: עתיד ה-AI. היא לקחה הימורים מרוכזים וממונפים על מניות תשתיות AI ושבבים, כגון SK Hynix, CoreWeave, SanDisk ו-Nebius.

בחודש יולי 2026, השוק התהפך. מניות רבות בתחום ה-AI רשמו ירידות חדות. עבור קרן ממונפת כל כך, הירידות האלה היו קטסטרופליות. הבנקים שהלוו לה כסף התחילו לדרוש ערבויות נוספות – מה שנקרא "Margin Calls".

הנפילה המהירה

כאן נכנס הכוח הכלכלי של וול סטריט. לפי דיווחים, הלחץ מצד הגופים המלווים אילץ את אשנברנר למכור את עיקר הפוזיציות שלו – ומהר. הקרן, שבשיא פעילותה ביולי ניהלה נכסים בשווי של 45 מיליארד דולר, חוותה ירידה של 67% בערך תיק המניות הסחירות שלה בתוך ימים בודדים.

שווי הנכסים הכולל צנח מ-45 מיליארד דולר ל-10 מיליארד דולר. כדי להמחיש: מדובר במחיקה של 35 מיליארד דולר – הון שהיה אמור לייצג חזון על עתיד הטכנולוגיה.

קן גריפין נכנס לתמונה

כשקרן גדולה קורסת, זה לא קורה בחלל ריק. זה יוצר גלים. במקרה הזה, הגל היה הפוך ממה שאפשר לחשוב.

המכירה הכפויה של מניות AI על ידי הקרן של אשנברנר, שלמעשה "שפכה" כמויות גדולות של מניות לשוק, גרמה דווקא לזינוק בחלק מהמניות האלה. מי קנה אותן? קן גריפין, המייסד של קרן הענק Citadel.

Citadel התחרתה על תיק ההשקעות של אשנברנר מול גופים כמו Millennium ו-Jane Street, ובסופו של דבר זכתה. העסקה בוצעה בהנחה והזרימה לקופת הקרן של אשנברנר מזומנים נחוצים, אך גם מחקה את מרבית ההשקעות המקוריות שלו.

מה אנחנו יכולים ללמוד מפה?

הסיפור הזה הוא שיעור מאלף בכמה מושגים מרכזיים בתעשיית ההשקעות:

• ריכוזיות סיכונים: אשנברנר שם את כל הביצים בסל אחד – ה-AI. לו מנהל השקעות ותיק היה מפזר את התיק, הוא כנראה היה מפחית את הנזק. כאן, האמונה החזקה בחזון הפכה להימור מסוכן.
• מינוף: שימוש באשראי כדי להגדיל תשואות הוא חרב פיפיות. כשהשוק הולך איתך, אתה מרוויח בגדול. כשהוא הולך נגדך, אתה מפסיד בגדול – מהר. מינוף גבוה + ריכוזיות = מתכון לאסון.
• נזילות: "Margin Call" הוא לא מושג תיאורטי. זו דרישה אמיתית ומיידית לכסף. אם אין לך, אתה מוכר – גם אם זה אומר למכור במחירי רצפה.

מי זה ליאופולד אשנברנר?

אשנברנר, בן 25 בלבד, נחשב לילד פלא. בגיל 15 התקבל לאוניברסיטת קולומביה, ובגיל 19 סיים ראשון במחזור שלו. הוא עבד כחוקר ב-OpenAI, אך עזב (ולפי חלק מהדיווחים, פוטר) על רקע מחלוקת. בשנת 2024 פרסם את המסה שלו, שהפכה אותו למפורסם.

הוא קפץ ישר למים העמוקים של וול סטריט, ללא ניסיון קודם בהשקעות. ההצלחה המטאורית שלו בשנים האחרונות – גיוס מיליארדים ממשקיעים בכירים – הייתה כולה מבוססת על האמינות שלו כ"נביא AI".

ההשפעה על השוק

ההשפעה של הקריסה הזו חרגה מעבר לכספו של אשנברנר. קרנות גידור אחרות שמחזיקות באותן מניות AI מצאו את עצמן מושפעות.

המכירה הכפויה יצרה תנועה חריגה בשוק. מצד אחד, היא תרמה לירידה הראשונית בחלק מהמניות בתחילת החודש. מצד שני, הרכישה של Citadel גרמה לזינוק חד באותן מניות ממש – תופעה שעזרה לגוף שקנה אותן, אך הייתה מאוחרת מדי עבור קרנות אחרות שסבלו מהירידות לאורך כל החודש.

סיכום: חזון הוא לא תחליף לניהול סיכונים

הסיפור של ליאופולד אשנברנר וקרן Situational Awareness הוא תזכורת צורבת לכך שוול סטריט ושוקי ההון הם לא מגרש משחקים של רעיונות, אלא זירה של כסף, סיכונים ומשמעת. היכולת לראות את העתיד (או לטעון שאתה רואה) שווה הרבה, אבל היא לא מחסנת אותך מההשלכות של הימורים גדולים מדי על חזון אחד, עם מינוף גבוה מדי.

בסופו של דבר, המיליארדר קן גריפין – עם ניסיון, הון וצוות גדול – הוא זה שיצא מהסיפור הזה כמנצח. הוא קנה נכסים במחיר מוזל, בזמן ש"נביא ה-AI" איבד את מרבית הונו האישי (שנאמד בשיאו ב-5 מיליארד דולר) ואת אמונם של רבים ממשקיעיו.