ראש האסטרטגיה העסקית ב-LTX: ״Physical AI ינצח את מודלי השפה״
שני מנדל לאופר, שהגיעה מאגף התקציבים באוצר, מובילה כיום את האסטרטגיה העסקית של LTX הירושלמית. היא טוענת ש-Physical AI, שמסוגל למדל את העולם הפיזי, ישפיע יותר ממודלי שפה. בימים אלה החברה מנהלת מגעים מתקדמים עם הוליווד וענקיות טכנולוגיה כדי להפוך את החזון לעסק.

דמיינו שאתם יושבים בבית קפה בתל אביב, ומישהי שעובדת בסטארטאפ ירושלמי מספרת לכם על קפיצת המדרגה הבאה בעולם ה-AI. זה פחות או יותר מה ששני מנדל לאופר, ראש האסטרטגיה העסקית של LTX, עושה בריאיון: היא מסבירה למה החברה שלה מתמקדת ב-Physical AI, למה זה חשוב יותר ממודלי שפה, ואיך הגיעה לשם אחרי קריירה מבטיחה באגף התקציבים.
ויתרה על תפקיד חלומות – כדי להצטרף להייטק
ארבע שנים לפני שהפכה לחלק מההנהלה של חברת AI ירושלמית, שני מנדל לאופר הייתה במסלול קריירה יציב ומשפיע במגזר הציבורי. אחרי תואר בפכ״מ באוניברסיטה העברית ועבודה כעוזרת מחקר של נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, היא הצטרפה לאגף התקציבים במשרד האוצר. שם שימשה כרפרנטית שיכון, קודמה לרכזת אנרגיה ולקחה חלק ברפורמות משמעותיות בחשמל ובגז.
אבל אז, לפני ארבע שנים, היא קיבלה החלטה שהפתיעה רבים: לעזוב הכול ולהצטרף לחברת Lightricks. מי שמשך אותה היה שאול מרידור, שכיהן עד 2020 כראש אגף התקציבים ולאחר מכן עבר ל-Lightricks כסמנכ״ל כספים. ״הוא לגמרי מנטור״, מספרת מנדל לאופר. ״הביא אותי, סמך עליי ונתן לי יד חופשית״. היא מסבירה שהגיעה למסקנה שעדיף להתחיל מלמטה ולצמוח בתוך ההייטק, מאשר לחכות לתפקיד בכיר יותר באוצר.
מעריכת תמונות ל-Physical AI
כששני הצטרפה, Lightricks הייתה חברה מצליחה עם מוצרים כמו Facetune ו-Videoleap, במודל B2C ועם תוכניות להנפקה. חודשים ספורים אחר כך פרצה מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית, והחברה נכנסה לשינוי כיוון דרמטי. ״העולם התהפך״, היא מתארת. ״התחלנו לפתח מוצר שמשלב מודלים גנרטיביים ופתוחים, ולאט-לאט החברה השתנתה״.
כיום, Lightricks מתפצלת לשתי חברות: אחת ממשיכה עם מוצרי הקריאייטיב, והשנייה – LTX – מתמקדת במודלים גנרטיביים ובחזון של Physical AI. שני מונתה ל-Chief Business Officer של LTX, והיא אחראית על האסטרטגיה העסקית: שותפויות, פיתוח מודלים עסקיים, תמחור, קשרי משקיעים וביסוס תשתית ל-go-to-market.
מה זה בעצם Physical AI?
לפי מנדל לאופר, Physical AI הוא לא עוד מונח באזז – אלא השלב הבא במהפכת ה-AI. ״זה מודל וידאו שמסוגל לסמלץ את העולם״, היא מסבירה. ״רלוונטי לסימולציות של digital twin, תכנון קומה בבניין, סימולציית תנועה לפני אישור תחנת רכבת, ואפילו חיזוי הפעולה הבאה של רובוט״.
היא משווה את זה למודלי שפה גדולים (LLMs) כמו אלה שפיתחו OpenAI או Anthropic, וטוענת שהפוטנציאל הכלכלי ב-Physical AI יהיה הרבה יותר גדול. ״מודל שפה לא עוזר למלגזה או לנהג אוטובוס״, אומרת מנדל לאופר. ״צריך את האלמנט הוויזואלי״. לדבריה, המודל של LTX – מודל עולם פתוח – מאפשר לייצר סימולציות מדויקות של המציאות הפיזית, מה שפותח שווקים ענקיים ברובוטיקה, בנייה, תחבורה ועוד.
עסקאות עם הוליווד וענקיות טכנולוגיה
כחלק מתפקידה, שני מנהלת בימים אלה משא ומתן מתקדם עם סטודיואים מרכזיים בהוליווד, פלטפורמות ביג-טק, חברות חומרה ורובוטיקה וחברות AI צומחות. המטרה: להפוך את הטכנולוגיה של LTX לעסק רווחי – לבנות מודל תמחור, לסגור שותפויות אסטרטגיות ולייצר תשתית מכירה וצמיחה.
היא מדגישה שהניסיון שלה מהמגזר הציבורי עוזר במשא ומתן הזה. ״גם בחיים הקודמים שלי היו הרבה שחקנים בצד השני של המתרס. לכל צד יש את הדעה שלו בדיון, ולמחרת, בדיון אחר, הוא בצד שלך״, היא מסבירה. ״גם בחברה פרטית יש מתחרים שהם פרטנרים בהרבה מובנים. צריך לשמור על יחסים טובים בתעשייה״.
ירושלים על המפה העולמית
שני מנדל לאופר לא מתחרטת על ההחלטה לעזוב את האוצר. ״עם הממשלה הנוכחית? לא״, היא אומרת בחיוך. ״נכנסתי למקום הכי מעניין שאפשר להיות בו״. היא גאה במיוחד בכך ש-LTX מבוססת בירושלים. ״כששואלים בעולם איפה החברה יושבת, אני גאה להגיד ירושלים. היא לא סתם חברה ישראלית״.
היא גם מעריכה את האמון שניתן לה בחברה. ״קבוצת מייסדים שרצה יחד יותר מעשור, התחילה מיזם שני, וההנהלה בחרה להפקיד בידיי את המו״מים המורכבים ביותר. זו זכות אמיתית, וזו עדות לתרבות של Lightricks – נותנים מקום לאנשים מוכשרים ומכניסים אותם לחדר שבו מתקבלות ההחלטות״.
אז מה בעצם קרה כאן?
שני מנדל לאופר עברה מניהול רפורמות אנרגיה באוצר להובלת אסטרטגיה עסקית בחברת AI ירושלמית. היא משוכנעת ש-Physical AI, עם היכולת שלו למדל את העולם הפיזי, מציע פוטנציאל כלכלי עצום – גדול יותר ממודלי שפה. LTX, עם מודל העולם הפתוח שלה, מנהלת כעת מגעים עם שחקנים גדולים בהוליווד ובהייטק כדי להפוך את החזון הזה למציאות עסקית.
בסוף, מה שנותר הוא לתהות אם מודלי הווידאו שמסמלצים את העולם אכן יחליפו את מודלי הטקסט, או שמדובר בעוד תחנה בדרך למהפכת ה-AI. כך או כך, בירושלים מפתחים את הדבר הבא.