מהפכת ה-AI במשפט, מחסור במומחים וההשקעות הישראליות: התמונה המקומית
בינה מלאכותית משנה את עולם המשפט אך עדיין נתונה לפיקוח אנושי. דו"ח חדש מצביע על מחסור חמור במומחי AI מנוסים בישראל, כשמרבית המשרות דורשות תואר שני +5 שנות ניסיון. במקביל, כלל ביטוח משקיעה 55 מיליון דולר ב-Anthropic, מפתחת Claude, כחלק מסבב גיוס שיא של 13 מיליארד דולר.
מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה לעולם המשפט
בעשורים האחרונים חווה תחום עריכת הדין מהפכות טכנולוגיות – ממכונות הכתיבה אל מנועי החיפוש המשפטיים, וכעת אל עידן ה-AI. כלים כמו Claude של Anthropic או פתרונות מותאמים למשרדי עורכי דין מאפשרים ניתוח מסמכים, כתיבת טיוטות ואיתור תקדימים בזמן קצר. אולם מומחים מדגישים: ה-AI עדיין נמצא בחיתולים. הכלים סובלים מ"הזיות" (Hallucinations) ושגיאות, ודורשים פיקוח אנושי צמוד. חברות טכנולוגיה-משפטיות צומחות בעולם, וחלקן מגייסות הון סיכון ומספקות פתרונות ייעודיים לתחומים כמו בנייה או תוכנה.
המחסור במומחי AI: האתגר הלאומי
לפי דו"ח חדש של רשות החדשנות ומכון נאמן, ישראל מונה מעל 2,150 חברות AI, אך מתקשה למצוא כוח אדם מיומן:
- 65% מהמשרות דורשות לפחות 3 שנות ניסיון (עלייה מ-44% ב-2023)
- הביקוש לג'וניורים צנח מ-53% ל־31% בלבד
- הדרישה המרכזית: בוגרי תואר שני עם 5-6 שנות ניסיון
"אין מסלול קצר להכשרת מומחי AI", מסביר ד"ר זיו קציר מרשות החדשנות. "מדובר בתהליך של 10-12 שנים הכולל תארים מתקדמים וצבירת ניסיון מעשי".
ההשקעה הישראלית בסבב הגיוס הלוהט
כשחברת האמריקאית Anthropic (המפתחת של Claude) גייסה 13 מיליארד דולר בשווי שיא של 183 מיליארד דולר – נמצאה גם חתימה ישראלית. כלל ביטוח השקיעה 55 מיליון דולר מסבב הגיוס, רובו מכספי העמיתים. מדובר בהישג בולט לנוכח התחרות מצד ענקיות כמו פידליטי ולייטספיד.
לאן ממשיכים מכאן?
בעוד משרדי עורכי דין בישראל מתחילים לאמץ כלי AI בסיסיים, והמגזר הפרטי משקיע בחזית הטכנולוגיה העולמית – האתגר האסטרטגי נותר פיתוח עתודת מומחים מקומית. מהפכת הבינה המלאכותית דורשת לא רק כסף, אלא בעיקר השקעה ארוכת טווח בהון האנושי.
מקורות
