פער האמון ב-AI ברפואה: הציבור מסויג, הרופאים אופטימיים

שורה של סקרים עדכניים חושפים פער בולט בגישות כלפי יישומי AI במערכת הבריאות: בעוד מרבית אנשי המקצוע מביעים אופטימיות, הציבור עדיין נותר מסויג במיוחד בנוגע לאבחון אוטומטי של מצבי בריאות. הממצאים, שהוצגו בכנס החברה לניתוח סיכונים (Society for Risk Analysis), מצביעים על אתגר משמעותי בדרך לשילוב טכנולוגיות ה-AI בתחום הרפואה.

הציבור חושש – אך רואה הבטחה בגילוי סרטן

מסקר שנערך על ידי אוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) ומכללת ברוך בניו יורק עולה שרק 17% מהנשאלים הביעו אמון בטכנולוגיות AI באותה רמה כמו במומחה אנושי לאבחון בעיות בריאות. עם זאת, המחקר הצביע על קשר ברור בין חשיפה אישית לכלים כמו ChatGPT לבין נטייה חיובית יותר כלפי שימושים רפואיים:

• 55.1% מהמשתתפים הכירו את ChatGPT אך לא השתמשו בו.
• 20.9% השתמשו בפועל בטכנולוגיה.

החוקרים ד"ר מיכאל סובולב ממרכז Cedars-Sinai Medical Center לרפואה וד"ר פטריסיה סלבודה ממכללת ברוך מציינים כי חשיפה מעשית ל-AI מייצרת הבנה עמוקה יותר ואמון גדול יותר. "משתמשי AI הביעו פחות חששות ויותר התלהבות מיישומיו הרפואיים", נכתב בדו"ח המחקר.

ממצא מפתיע נוסף: כאשר נחשפו המשתתפים לדוגמה קונקרטית של מערכת AI לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, התגובות הפכו לחיוביות באופן משמעותי. 84% מהמשתתפים ציינו את הפוטנציאל הגבוה של הטכנולוגיה, ו-63% הביעו התלהבות גבוהה יותר מחששות.

אנשי מקצוע מלאי תקווה: "AI יכול לשנות את פני הרפואה"

נתונים נפרדים של הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) מחזקים את פער האמון מנקודת המבט המקצועית:

• 79% מעובדי מערכת הבריאות מאמינים ש-AI ישפר תוצאות טיפול לחולים.
• הציבור הרחב מביע אופטימיות נמוכה יותר באופן משמעותי.

ד"ר קארלה גולארט פרון, מנהלת המחקר הרפואי ב-Philips, מסבירה כי החסם העיקרי הוא חוסר אמון של מטופלים במערכות AI. בפגישה השנתית של הפורום ציינה פרון כי "ניתן לגשר על הפער באמצעות שקיפות והדגמה של תועלות קליניות ישירות".

כשתסביכים טכניים פוגעים בביצועים

אך גם בקרב אנשי המקצוע לא הכול ורוד: מחקר של מכון סטיבנס לטכנולוגיה שפורסם בכתב העת Applied Ergonomics בדק כיצד הסברים טכניים על פעולת ה-AI משפיעים על דיוק האבחון. החוקרים גילו פרדוקס מעניין:

• מתן הסברים מפורטים מדי למערכות AI עלה בבד בבד עם ירידה בביצועים הקליניים.
• עומס קוגניטיבי מפענוח ארוך הפחית את דיוק האבחון של מומחים.
• מספר משמעותי מהרופאים פיתחו אמון עיוור כלפי מערכות AI – תופעה מסוכנת באבחון מחלות.

"עיצוב ממשקי AI חייב לאזן בין שקיפות לפשטות", מסכם ד"ר און אסאן, עורך המחקר. "המטרה אינה להציף במידע, אלא לאפשר פיקוח אנושי יעיל בלי עומס נתונים".

הדרך קדימה: יישומים ממוקדים כדוגמת גילוי מוקדם

למרות חסמי האמון, שני הצדדים מסכימים על נקודת אור אחת: יישומי AI ממוקדים כמו גילוי סרטן. הן הציבור והן הרופאים רואים בטכנולוגיה כלי מבטיח במיוחד בתחומים:

1. זיהוי מוקדם של נגעים טרום-סרטניים.
2. ניתוח מהיר של אלפי בדיקות הדמיה.
3. צמצום זמני המתנה קריטיים לאבחון.

"העתיד טמון בבניית אמון דרך הצגת הצלחות קונקרטיות", מסכם ד"ר סובולב. "כשמראים לאנשים איך מערכת AI כזו הצילה חיים בפועל – התנגדויות פוחתות ודלתות נפתחות".