מודי דורש תקנים גלובליים לזיהוי תוכני AI

Deepfakes ותכנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית הפכו לאיום גלובלי, וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מוביל כעת את הקריאה לפתרון עולמי. אז מה בעצם קרה כאן?

בפגישות עם חברי מועצת ה-GSMA, הגוף המייצג את מפעילות הסלולר, ובקונגרס הסלולר ההודי (IMC), מודי קרא בתקיפות ל״תקנים גלובליים וחוקים אחידים לטכנולוגיות מתפתחות״. הוא דרש מנגנונים שיאפשרו למשתמשים לזהות מיד את מקורם של תכנים מזויפים שנוצרו על ידי AI — בין אם מדובר בקטעי וידאו מפוברקים ובין אם בתמונות שנועדו להונות.

״הונאות סייבר וחוסר אמון דיגיטלי אינם מכירים בגבולות״, אמר מודי. ״טכנולוגיה זוכה לאימוץ רחב רק כאשר היא זוכה באמון.״ הוא פנה לממשלות, לספקי טכנולוגיה, לחברות טלקום ולמוסדות פיננסיים, וקרא להם לשתף פעולה במנגנון בינלאומי מתואם לאיתור ולמניעת הונאות חוצות־גבולות ו-Deepfakes לפני שיגיעו למשתמשים.

מה המצב החקיקתי כיום?

בהודו עצמה, התיקון לחוקי ה-IT מפברואר 2026 מחייב פלטפורמות שמציעות כלי AI להטמיע מטא-דאטה קבועה או מנגנונים לזיהוי מקור התוכן בתכנים סינתטיים ״במידה שהדבר אפשרי טכנית״. המטא-דאטה חייבת לכלול מזהה ייחודי לכלי הפלטפורמה ששימש ליצירת התוכן או לעריכתו, והפלטפורמות אינן רשאיות לאפשר למשתמשים להסיר אותה. עם זאת, אין בהודו חוק ייעודי ל-AI; היא משתמשת בחוקי ה-IT כדי לווסת תוכן שנוצר ב-AI.

מודי לא חדש בנושא הזה. כבר בפסגת G20 הווירטואלית בנובמבר 2023, הוא אמר: ״הודו מאמינה שעלינו לעבוד יחד על רגולציה גלובלית של AI״. בפסגת G20 ביוהנסבורג בנובמבר 2025, הוא קרא להסכם גלובלי ל-AI עם עקרונות כמו פיקוח אנושי, בטיחות מובנית ושקיפות, ואיסורים מחמירים על שימוש ב-AI ליצירת Deepfakes, לביצוע פשעים ולטרור.

איפה עומדים התקנים הגלובליים?

האיחוד האירופי (EU): סעיף 50 ב-AI Act מחייב ספקים של מערכות AI גנרטיביות לסמן אודיו, תמונות, וידאו וטקסט שנוצרו על ידי AI בפורמט קריא למכונה. החובה הזו תחול מאוגוסט 2026, ומערכות שכבר נמצאות בשוק יצטרכו לציית לה עד דצמבר 2026.

סין: כללי הסימון של סין, שנמצאים בתוקף מספטמבר 2025, מחייבים תוויות גלויות על תכני AI ותוויות מוסתרות במטא-דאטה של קבצים.

ארצות הברית (US): חברות AI כמו Google, OpenAI, Anthropic ו-Meta חתמו על הסכם ״Super Intelligence״ וולונטרי בספטמבר 2025, במקביל לצו נשיאותי. להסכם אין מנגנון אכיפה, וארה״ב גם דחתה מאמצים של גופים בינלאומיים לקדם שליטה מרכזית בממשל ה-AI.

האו״ם (UN): האסיפה הכללית של האו״ם הקימה פאנל מדעי עצמאי בינלאומי ל-AI ודיאלוג גלובלי בנושא ממשל AI באוגוסט 2025.

מה ההשלכות עלינו?

עבור אנשי טכנולוגיה ישראלים, זה סיפור על הרגולציה העולמית שמעצבת את כלי ה-AI שאנחנו מפתחים ומשתמשים בהם. דרישות כמו זיהוי מקור התוכן עשויות להשפיע על ארכיטקטורות מוצרים, במיוחד בכלים גנרטיביים. הלחץ הגלובלי לתקנים מאוחדים עשוי לקבוע נורמות חדשות לשקיפות ואחריות — דברים שכולנו מתמודדים איתם בפרויקטים של AI.

בסוף, מודי מציע נקודת מבט רחבה: הודו עברה מצריכת טכנולוגיה ליצירתה, אבל הדרך להסכמה על תקן גלובלי אחיד עדיין ארוכה ומלאה באתגרים — קצת כמו לנסות לשכנע את כל החבר'ה במשרד על פורמט אחיד לקוד.