OpenAI טוענת: פתרה בעיה מתמטית בת 90 שנה ב-88 שעות
OpenAI טוענת שפתרה בתוך 88 שעות בעיה מתמטית שנשארה פתוחה במשך 90 שנה, באמצעות מודל AI פנימי ו-10,000 סוכנים. מתמטיקאים מאשימים את החברה בגניבת רעיונות ובשימוש לרעה בנתונים, מה שמאיים על נורמות המחקר האקדמי.
OpenAI הצליחה לעשות משהו שמתמטיקאים ניסו במשך 90 שנה: לפתור את בעיית Navier-Stokes. אבל הסיפור האמיתי הוא לא הפתרון, אלא השערורייה שמסביבו – ומה זה אומר על העתיד של המחקר בעולם ה-AI.
אז מה בעצם קרה כאן?
OpenAI הודיעה השבוע שהיא מצאה פתרון לבעיית Navier-Stokes, אחת מבעיות פרס המילניום של Clay Mathematics Institute, שמציע מיליון דולר למי שיפתור אותן. הבעיה עוסקת בתנועת נוזלים – נושא מרכזי בפיזיקה ובמתמטיקה שימושית – ועדיין לא נפתרה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת.
לפי הבלוג של החברה, היא הפעילה מודל AI פנימי חדש, ״מסוגל הרבה יותר״ מכל מודל ששחררה קודם, יחד עם כ-10,000 ״בוטים״ של AI – כלומר סוכנים שמבצעים משימות בצורה אוטונומית למחצה. התהליך כולו נמשך 88 שעות בלבד. OpenAI כינתה את זה ״אבן דרך״ וטענה שהמודל שלה מראה התקדמות מהירה בתחום ה-AI.
איך זה עבד?
OpenAI החלה לאמן את המודל הפנימי החדש בסוף אוגוסט, והוא הוכיח מהר שהוא טוב במתמטיקה. ב-1 בספטמבר היא שמעה שמועות – לטענתה, בטוויטר – שחוקרים אחרים מתקרבים לפתרון של בעיות פרס המילניום. אז היא החליטה לזרוק את כל המשאבים שלה על הבעיה הזו.
התוצאה: אלפי סוכנים, כל אחד עם גישה למודל החדש, עבדו במקביל על פתרון הבעיה. העלויות? מיליוני דולרים, לפי OpenAI. אבל החברה מבהירה שאין לה שום כוונה לתבוע את הפרס הכספי. ״המטרה שלנו היא רק לדווח על ההתקדמות המשמעותית של מודלי ה-AI שלנו״, היא כתבה.
ולמה יש שערורייה?
כאן נכנס החלק המעניין. יום לפני ההודעה של OpenAI, פרופסור Tristan Buckmaster מ-NYU פרסם ממצאים על בעיה קשורה, יחד עם Levent Alpöge, חוקר ב-Anthropic – היריבה הגדולה של OpenAI. Alpöge עבד על זה באופן עצמאי, לא מטעם החברה.
Buckmaster טוען שהוא יצר קשר עם OpenAI אחרי ששמע שהם מודעים להתקדמות שלו, ושאל מתי הם התחילו לעבוד על הבעיה ומה הנתונים שהמודל שלהם אומן באמצעותם. לטענתו, השיחה הפכה עוינת מהר. Buckmaster מספר שחוקרים מ-OpenAI הזהירו אותו שפרסום הסיפור ״יהרוס לו את הקריירה״, ואחד מהם אף אמר: ״אם אתה לא רוצה שאני אהיה נחמד, אז אני לא חייב להיות נחמד.״ Buckmaster גם טוען ש-OpenAI ניסתה לשכנע אותו לפרסם את העבודה לבד, תוך כדי זיכוי המודל הפנימי שלה והסרת Alpöge מרשימת הכותבים.
OpenAI מכחישה חד-משמעית שהשתמשה בנתונים ספציפיים של משתמשים. ״אנחנו (החוקרים והסוכנים) לא ראינו את העבודה שלהם באמצעים כלשהם עד שהם פרסמו אותה בפומבי – בפרט, לא ניגשנו לנתונים של משתמשים ספציפיים כדי לפתור את הבעיה הזו״, נכתב בפוסט שלהם.
אבל יש סדק: OpenAI מודה ש״למרות שזה לא סביר, אנחנו לא יכולים לשלול שמידע מנותח שהופק מהשימוש שלהם במוצרים שלנו עזר לשפר את המודלים שלנו״. זאת אומרת, אם Buckmaster השתמש ב-Codex של OpenAI בזמן העבודה שלו, ייתכן – אפילו אם בטעות – שהנתונים שלו תרמו לשיפור המודל של החברה.
מה זה אומר על עולם המתמטיקה?
הטענות האלה גרמו לגל של דאגה באקדמיה. מתמטיקאים רגילים לשתף רעיונות גולמיים עם עמיתים מתוך אמון, בלי לפחד שמישהו ״יגנוב״ להם את העבודה. פרופסור Matthew Ballard מאוניברסיטת דרום קרוליינה אמר: ״מתמטיקה תלויה מאוד בנורמה לא פורמלית של אמון.״ עכשיו, עם AI שיכול לשלוח אלפי סוכנים על בעיה ברגע שהוא שומע רמז, אנשים יהיו זהירים יותר. ״זה עצוב לחשוב איך זה ישנה את סביבת המחקר״, הוסיף.
פרופסור Jeremy Avigad מ-Carnegie Mellon, מנהל ICARM, אמר שגם ״המחשבה שמערכות AI עלולות לגנוב רעיונות משאילתות שלנו היא מפחידה״. החוקרים התרגלו לדבר על העבודה שלהם בלי לדאוג שיגזלו להם אותה.
אז מה הלאה?
Clay Mathematics Institute עדיין לא אימת את הפתרון של OpenAI, ועד שלא יעשה זאת, שום דבר לא רשמי. אבל הנזק כבר נעשה: הוכח ש-AI יכול לפתור בעיות מתמטיות מורכבות בזמן שיא, אבל במחיר של אמון אקדמי.
OpenAI, מצידה, טוענת שהכול נעשה ביושר, ושמדובר ב״ניצחון יחסי ציבור״ עבורה. אבל אם מתמטיקאים יתחילו לחשוש לשתף פעולה, או אם חברות AI ימשיכו לרוץ אחרי בעיות רק כדי להקדים את יריביהן, זה עלול לפגוע במחקר לטווח ארוך.
בינתיים, בעולם ההייטק הישראלי, שבו עובדים עם כלים של AI יום-יום, אפשר רק לתהות: אם מודל AI יכול לפתור בעיה מתמטית בת 90 שנה ב-88 שעות, מה זה יעשה לשווקים הפיננסיים, לאבטחת סייבר או למודיעין? השאלה היא לא אם, אלא מתי – ואילו שערוריות יצוצו בדרך.