מירוץ התשתיות של Meta מול טירוף הווידאו של OpenAI: מי בונה את עתיד ה-AI?

Meta שמה 600 מיליארד דולר על השולחן – הימור ענק על AI ותשתיות

Meta הכריזה על תוכנית השקעות אדירה בהיקף של יותר מ-600 מיליארד דולר עד 2028 בארה"ב, המיועדת לתשתיות AI, מרכזי נתונים (data centers) וטכנולוגיות נלוות. זה לא עוד שדרוג שרתים – זו הצהרת כוונות של מי שמתכוונת להוביל את שכבת התשתית של עידן ה-AI.

לפי הדיווחים, Meta:

• בונה את דור מרכזי ה-AI הבא בארה"ב במקום להסתמך על אאוטסורסינג בחו"ל, במטרה לחזק את מעמדה הטכנולוגי והגיאופוליטי.
• טוענת כי מאז 2010 יצרו פרויקטי הדאטה סנטר שלה מעל 30 אלף משרות מקצועיות בבנייה ותשתיות, ועוד כ-5,000 משרות תפעול קבועות.
• ייצרה עד כה מעל 20 מיליארד דולר פעילות לעסקים אמריקאיים בתחומי פלדה, חשמל, סיבים אופטיים ועבודות תשתית.

מעבר להיבט התעסוקתי, Meta מדגישה שלושה צירים אסטרטגיים:

1. אנרגיה: החברה מממנת את צריכת החשמל המוגברת ואת שדרוג רשתות החשמל המקומיות, וטוענת שהשקעותיה הוסיפו כ-15 ג'יגוואט קיבולת חדשה לרשתות בארה"ב. במקביל, היא נשענת על פרויקטי אנרגיה מתחדשת כדי לרכך ביקורת על הזיהום והעלויות.
2. מים: Meta מאמצת עיצובי דאטה סנטרים חסכוניים במים ומצהירה על יעד להיות "water positive" עד 2030 – כלומר להחזיר לסביבה יותר מים ממה שהיא צורכת, בין היתר באמצעות שיקום מקורות מים מקומיים.
3. קהילה: השקעות בתשתיות מקומיות – כבישים, מערכות מים ועוד – לצד מענקים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לחינוך STEM, לעמותות ולהכשרות לוותיקים.

אחד הפרויקטים הבולטים הוא שיתוף הפעולה עם Blue Owl Capital בקמפוס Hyperion בלואיזיאנה, שבו Meta אחראית על בנייה וניהול, כחלק מאסטרטגיה לייצר שליטה מלאה בשרשרת הערך של תשתיות ה-AI.

מנגד, הדוחות הכספיים מוסיפים קצת מתח לעלילה: ברבעון השלישי של 2025 ההכנסות זינקו ב-26% ל-51.2 מיליארד דולר, אבל הרווח הנקי קרס ב-83% ל-2.7 מיליארד. השורה התחתונה ברורה: Meta שורפת הון עכשיו כדי לנסות לנעול לעצמה את הבעלות על הדור הבא של מחשוב AI – מהלך שמזכיר למשקיעים את תקופת "CapEx כבד עכשיו, דומיננטיות אחר כך" של ענקיות שבנו ענן.

OpenAI: אפליקציית Sora כובשת את החנויות – ומוכיחה כמה יקר וידאו ב-AI

בזמן ש-Meta משקיעה בעפר, בטון וטרנספורמרים בחוות שרתים, OpenAI משחקת בקצה השני של הסקאלה – החוויה הצרכנית. Sora, אפליקציית יצירת הווידאו ב-AI שלה, הפכה לסנסציה:

• גרסת iOS הגיעה למעל מיליון הורדות בפחות מחמישה ימים, עוד כשהגישה הייתה מוגבלת ובהזמנה.
• ב-Android, אחרי פתיחת הגישה וללא קוד הזמנה, נרשמו כ-470 אלף הורדות ביום הראשון – פי ארבעה מההשקה המקורית ב-iOS.
• האפליקציה זינקה למקום הראשון ברשימת האפליקציות החינמיות ב-Google Play, ועקפה אפילו את ChatGPT.

Sora הפכה לרגע לסוג של TikTok על סטרואידים גנרטיביים: אינסוף קליפים של 10–15 שניות, מממים ועד ניסויים יצירתיים, חלקם מרהיבים, חלקם מטרידים, אבל כולם מדגימים את הכוח של מודלי הווידאו המודרניים.

אבל מאחורי הוויראליות נמצאת הכלכלה הקשה של וידאו ב-AI:

• לפי הערכות שצוטטו ב-Forbes, עלות הפקת וידאו Sora סטנדרטי של כ-10 שניות עשויה לעמוד סביב 1.3 דולר לקליפ.
• בשימוש אינטנסיבי מדובר פוטנציאלית על כ-15 מיליון דולר ליום – מעל 5 מיליארד דולר בשנה – רק על חישוב, לפני תשתית, שכר ויתר ההוצאות.
• OpenAI עצמה מודה שהמודל הנוכחי "לא כלכלי בעליל" כל עוד כמות גדולה של יצירות ניתנת בחינם.

זו למעשה גרסה עדכנית של playbook אינטרנטי מוכר: קודם כול בונים קהל, נראות והרגל שימוש – אחר כך, כשהטכנולוגיה מתייעלת והמשתמשים נכנסים עמוק יותר לאקו-סיסטם, מנסים להפוך את זה לעסק בר-קיימא. במקביל, כל וידאו שנוצר (ושמשתמשים לא חוסמים לשימוש) הוא עוד נתון אימון פוטנציאלי, שנותן ל-OpenAI יתרון תחרותי במודלי מולטימדיה.

החייאת המודל העסקי: מתי חינם מפסיק להיות חינמי?

כדי להתמודד עם עלויות הענק, OpenAI החלה לצמצם את הנדיבות הראשונית ולהדק את המודל העסקי של Sora:

• במקום 30–100 וידאוים ביום בחינם/Pro, נוספו מנגנוני תשלום: מי שממצה את מכסת היצירה היומית יכול לרכוש 10 יצירות נוספות תמורת 4 דולר.
• מנוי ChatGPT Pro מקושר ישירות לחשבון Sora, כך שמי שמשלם עבור GPT נהפך ללקוח משלם גם באקו-סיסטם הווידאו.

במקביל, OpenAI מאותתת שהיא מכוונת מעבר לממים:

• השקת כלי Storyboarding ייעודיים ל-Pro, המאפשרים לתכנן ולהרכיב סצנות לפני יצירה – פונקציונליות שמדברת ישירות ליוצרי קולנוע, פרסום ותוכן מקצועי.
• אפשרות לקטעי וידאו ארוכים יותר (עד 15 שניות לחינמיים ויותר ל-Pro), יחד עם כלי עריכה בסיסיים כמו חיבור קליפים ישירות באפליקציה.

כאן מתחיל המתח המעניין: האם Sora תישאר רשת חברתית ל"מצחיקים לחברים" או תהפוך לפלטפורמת הפקה חצי-מקצועית? OpenAI ככל הנראה רוצה את שניהם – וזו משימה יקרה.

Cameos, יצירתיות וגבולות האתיקה

אחד הפיצ'רים הבולטים ב-Sora הוא Cameo – שימוש בדמות של אדם (או חיה, או בובה, או דמות גנרטיבית קיימת) כדי ליצור כמעט כל וידאו.

OpenAI מרחיבה את Cameos:

• מאפשרת שימוש לא רק באנשים אמיתיים, אלא גם בחיות מחמד, צעצועים ודמויות שנוצרו בתוך Sora.
• מדגישה Cameos טרנדיים בממשק היצירה, בדומה ל-For You ב-TikTok או Explore באינסטגרם.

במקביל, החברה מנסה להתמודד עם אתגרי deepfake וייצוג דמויות ציבוריות:

• OpenAI מדווחת על עבודה משותפת עם איגודים כמו SAG-AFTRA ועם ידוענים ודמויות ציבוריות, כדי לקבוע מסגרות שימוש ולמנוע יצירות פוגעניות או בלתי חוקיות.

המסר לקהל הטכנולוגי: Sora היא לא רק צעצוע. זו פלטפורמה שמכריחה את התעשייה לחשוב מחדש על זכויות דיגיטליות, על בעלות על דימוי ועל דיפייקים – בזמן אמת.

Meta מול OpenAI: תשתית כבדה מול ויראליות שורפת GPU

שתי החזיתות הללו – Meta עם תשתיות ה-AI ו-OpenAI עם Sora – משורטטות לכאורה כנרטיבים שונים, אבל הן מחוברות לאותה מגמה:

• מודלי AI, במיוחד וידאו, זוללים כמויות עצומות של חישוב, אנרגיה ומים. מי שישלוט בתשתית – ישלוט בקצב החדשנות, בעלויות ובמרווחים.
• אפליקציות צרכניות כמו Sora דוחפות את גבולות היכולת, מייצרות ביקוש מטורף לחישוב, ומראות כמה רחוק הציבור (והיוצרים) מוכנים ללכת עם AI בתוכן יומיומי.

Meta בונה שכבת בסיס של ענן AI: מרכזי נתונים, קיבולת חשמל, שילוב קהילתי. OpenAI בונה שכבת חוויית משתמש: כלים שממחישים לעולם למה בכלל צריך את כל החישוב הזה.

מי ינצח?

• אם Meta תצליח למנף את ההשקעות ליעילות תפעולית ולמודלים תחרותיים, היא יכולה ליהנות מעמדת כוח דומה למה ש-AWS עשתה לדור הענן הקודם.
• אם OpenAI תהפוך את הבאזז של Sora לכלי חובה ליוצרי תוכן, מפרסמים ואולפנים – היא תוכל להצדיק חלק מהעלויות דרך מודלים משולבים של מנויים, שימוש מקצועי ופתרונות B2B.

בינתיים, עבור קהילת ההייטק בישראל, הסיפור ברור: עידן ה-AI הוא כבר לא רק מודלים על נייר, אלא תשתיות פיזיות ענקיות מצד אחד, ואפליקציות וידאו ויראליות ששורפות GPUs מצד שני. מי שמפתח, משקיע או בונה מוצר – צריך להבין את שני הקצוות.