המחיר האקולוגי של הבינה המלאכותית: סיכונים מערכתיים לקרנות פנסיה

הבום הבנייה של מרכזי נתונים והשלכותיו על האקלים

עם פרסום ChatGPT-4 בסוף 2022, החל גל בנייה חסר תקדים של מרכזי נתונים 'היפרסקייל' בסקטור הטכנולוגיה.

על פי הערכות מקינזי, ההוצאה הצפויה בתחום עד 2030 תעמוד על 6.7 טריליון דולר - אחד מהסבבים הגדולים בהיסטוריה להשקעה פרטית בתשתיות.

הבעיה האנרגטית הגלובלית

• מרכזי נתונים מתוכננים לצרוך עד 2 ג'יגה-ואט - שווה ערך לצריכת חשמל של 15 ערים בגודל של פילדלפיה
• לפי Rystad Energy, עד 2030 יידרשו 100 ג'יגה-ואט נוספים לאספקת חשמל בלבד
• מרבית הצריכה הצפויה תגיע מתחנות כוח מונעות בגז טבעי

סיכונים כפולים: כלכלי ואקלימי

1. נטישת המעבר לאנרגיות מתחדשות: השקעות עתק במרכזי נתונים עלולות להסיט משאבים מרכזיים מהנדרש למעבר לתעשייה
2. ביקוש לא ודאי: כיום ההכנסות מ-GenAI מהוות רק שבריר מההשקעות, עם אפשרות להיווצרות נכסים תקועים
3. שאלות טכנולוגיות: חידושים אחרונים מצביעים על אפשרות לבניית מערכות AI בעלות נמוכה בהרבה ובלי צורך בתשתיות ענק

"סיכוני הבריאות האמיתיים מגיעים מחברות החשמל שממהרות לבנות תחנות גז נוספות" — דייוונטה לואיס, נציב השירות הציבורי בלואיזיאנה

תפקיד קרנות הפנסיה בניהול הסיכון

עם נכסים של 6.17 טריליון דולר בקרנות פנסיה עירוניות וממשלתיות בארה"ב, למנהליהן אחריות ייחודית:

• מחקר Ortec Finance (2024) מצביע על אפשרות לירידה של עד 50% בתשואות עד 2040 ללא טיפול בסיכוני אקלים
• מעבר לתשתיות אנרגיה נקייה מציע הזדמנות ממשית לצמצום סיכונים מערכתיים תוך קידום אנרגיה בת-קיימא

פתרונות מעשיים:

• שילוב אנרגיה מתחדשת עם אגירה סולרית (פרויקט גמיני בנבדה)
• מיקרו-רשתות סולאריות עצמאיות עם גיבוי בגז
• שימוש בגאותרמיה מתקדמת (דוגמת שיתוף הפעולה של Fervo Energy עם גוגל)

קריאה לפעולה

על מנהלי קרנות הפנסיה למלא את חובתם הפידוצרית ולפעול באמצעות:

• מעורבות אקטיבית עם חברות הטכנולוגיה
• דחיפת מעבר אסטרטגי לאנרגיות נקיות
• הפחתת הסיכון הכלכלי של נכסים תקועים