מנכ״ל פוינט פייב: ״נוח להם לפטר ולהגיד שזה בגלל AI״

״מאוד נוח לחברות ענק לפטר ולהגיד שזה בגלל AI. אני לא קונה את זה.״ את המשפט הזה אמר אלון ארבץ, מנכ״ל ומייסד שותף של פוינט פייב — והוא לא מדבר באוויר. הוא רואה את הנתונים של לקוחותיו — חברות ענק עם הוצאות ענן ובינה מלאכותית של מאות מיליוני דולרים — ורואה תמונה שונה מזו שמוצגת לציבור. חברות לא מפטרות כי ה-AI החליף עובדים. הן מפטרות כי הן רוצות לחסוך כסף ולהפחית בירוקרטיה.

ממייסד הסייבר ל״כלכלת AI״

ארבץ, בן 38, התחיל את דרכו ביחידה 8200, וב-2015 ייסד את חברת הסייבר אינסייט. החברה ניטרה פינות אפלות באינטרנט — פורומים של האקרים, מקומות שבהם מתכננים תקיפות — כדי להזהיר ארגונים מראש. ב-2021 נמכרה אינסייט ל-Rapid7 האמריקאית תמורת כ-350 מיליון דולר. המכירה לא הייתה מתוכננת: ארבץ הגיע לפגישה לדון בשיתוף פעולה עסקי, ובסוף ביקש נציג Rapid7 מארבץ להישאר לשיחה פרטית ושאל אם הם פתוחים למכירה. ״אם תגיע הצעה מפתה, אנחנו מוכנים לשמוע,״ השיב ארבץ.

במסגרת העסקה הוחזקו 30 אחוזים מהתמורה בצד, והמייסדים נדרשו להישאר שנתיים וחצי. ארבץ ושותפו עזבו אחרי פחות משנה — והשאירו את רוב הכסף מאחור. ״אני לא מחפש לעשות מקסימום כסף. ברגע שהגעתי לסכום מסוים, זה מספיק לי. אני מעדיף לעשות דברים שאני אוהב.״

את פוינט פייב הקים לאחר שעזב את Rapid7, כשהבין שקיים פער ענק בשוק: לחברות היו יעדים ברורים להפחתת עלויות ענן, אבל הצוותים עבדו רק עם כלים פיננסיים — בלי טכנולוגיה שמזהה איפה התשתיות בזבזניות. פוינט פייב ממפה באופן אוטומטי חוסר יעילות בהוצאות ענן ו-AI, ומבצעת אוטומציה לתיקון. החברה גייסה עד היום 100 מיליון דולר.

למה הכסף נעלם?

הוצאות ארגונים גדולים על שירותי ענן ובינה מלאכותית צומחות במהירות, אבל ברוב החברות קשה להבין לאן הולך הכסף — מי משתמש בכלים, ומה מקבלים מהם בתמורה. לדברי ארבץ, ההתעניינות מגיעה ״עד המנכ״ל. דברים זזים הרבה יותר מהר ממה שאתה מדמיין.״

לקוחות פוינט פייב חוסכים בשתי שיטות עיקריות:

ניקוי פרומפטים — הסרת חומר טכני מיותר מפניית המשתמש למודל, למשל פלט עצום מתוכנה שמפתחים מעבירים ל-AI. שיטה זו חוסכת כ-15 אחוזים.

ניתוב למודל הנכון — המודל החזק ביותר הוא גם היקר ביותר. ״אם אתה רוצה ללמד ילד בכיתה א׳ חשבון, אתה לא צריך להיות אלברט איינשטיין,״ אומר ארבץ. בשיטה הזו נחסכים 20 עד 30 אחוזים נוספים.

אצל חברת מסחר מקוון גדולה בארצות הברית, שינוי הגדרות בפלטפורמת ניהול הנתונים הוריד את עלויות ה-AI ב-90 אחוזים. אצל לקוח אחר, פוינט פייב זיהתה שקרוב ל-15 אחוזים מהשימוש בבינה מלאכותית הלכו על פרויקטים אישיים של עובדים — כולל כאלה שבונים את הסטארטאפ הבא שלהם על חשבון המעסיק.

מי באמת מפחד מ-AI?

הכלי של פוינט פייב מסווג כל פנייה לבינה מלאכותית — אם מדובר בהכנת מצגת, פיתוח תכונה חדשה או בדיקת קוד — ומשייך אותה לתחום העסקי הרלוונטי. ״רוב הארגונים בעולם לא יודעים מה העובדים שלהם עושים במאה אחוזים,״ מסביר ארבץ. ״כשכולם עובדים עם AI, אתה פתאום יכול להבין על מה העובדים שלך באמת עובדים.״

כשהמיפוי מראה שעובד מנתח שלוש פעמים בשבוע מידע מאותם מקורות ומפיק קובץ אקסל כמעט זהה, פוינט פייב ממליצה להעביר את המשימה לסוכן אוטומטי. לפני פתיחת משרה חדשה בחברה, נשאלת השאלה: האם סוכן אוטומטי יכול לעשות את העבודה? פוינט פייב מונה היום יותר מ-100 עובדים, ובתוכנית המקורית הייתה אמורה להגיע ל-160 עד סוף 2026.

יותר יזמים, פחות שכירים

ארבץ אינו מאמין באבטלה המונית כתוצאה מ-AI. הוא צופה שבתחומים שבהם מתמחרים לפי שעה — עריכת דין, ראיית חשבון — נראה מעבר לתמחור מבוסס תוצאות. ״עורך דין טוב יכול לייצר בשתי דקות מה שעורך דין גרוע לא יוכל לייצר בחמש שעות.״

כשהוא חושב על ילדיו, ארבץ כבר מלמד אותם כלי יזמות. לגבי עתיד התחום, הוא צופה: ״בעוד 15 שנים זה יהיה כבר עשרה או עשרים אחוזים מהאוכלוסייה, כי בסוף AI מאפשר ליזם להוציא לפועל את הרעיונות שלו הרבה יותר בקלות.״ ואם אתם עדיין שכירים — אולי כדאי שתשאלו: על מה העובדים שלכם באמת מוציאים את תקציב ה-AI?