שיבא בוחן אם ChatGPT יעזור להבין את התיק הרפואי

בשיבא החליטו לא להיאבק במגמה. במחלקות הפנימיות ובמחלקת היריון בסיכון מופעל פיילוט שבו מידע מהתיק הרפואי מונגש למטופלים דרך ChatGPT. המטרה: לבדוק אם זה משפר את הבנת האבחנה ותוכנית הטיפול, מחזק את תחושת הביטחון ועוזר למטופלים להתמודד עם המצב הרפואי שלהם. את הפיילוט מוביל פרופ' אבי צור, המנהל הרפואי הראשי של ARC ומרכז ה-AI במרכז הרפואי שיבא תל השומר.

אז מה בעצם קורה כאן? בית חולים גדול מפסיק להתייחס לצ'אטבוטים כאל בעיה, ומנסה להפוך אותם לכלי קליני. זו לא מהפכה — זו בדיקה מבוקרת, בשתי מחלקות בלבד.

אותה שאלה, לא אותה תשובה

הבעיה המרכזית היא עקביות. "רופאים ומטופלים נעזרים באותם כלים, אך לא תמיד מקבלים את אותן תשובות", אומר פרופ' צור. זו בדיוק הנקודה שמדאיגה כל מי שעבד עם מודלי שפה: אותו prompt, שני אנשים, שתי תשובות שונות.

ליאת נדאי ערד, מנהלת INextData במרכז הרפואי איכילוב, חדה עוד יותר. לדבריה, התייעצות עם הצ'אט יכולה להועיל בתחום הבריאות בערך כמו בחיפוש מתכון לעוגה. אלא שההשלכות שונות: "להמלצה בריאותית יש משמעות גדולה יותר, ותוצאה שגויה עלולה להיות משמעותית הרבה יותר מעוגה שלא תפחה".

היא מוסיפה נקודה שמדברת ישירות לקהל ההייטקיסטי: הפער בין מי שיודע לעבוד עם הכלים למי שלא. בלי ידע בסיסי ב-prompt engineering, רוב האנשים לא מפיקים מהצ'אט את המרב — "והתוצאה יכולה להיות מסוכנת".

ד"ר צ'אט נגד ד"ר גוגל

פרופ' יעקב סוסנה, נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית לרפואה מדעית, מציע גישה מאוזנת: לא צריך לפחד לשאול שאלות רפואיות, אבל גם לא לקבל תשובות בלי ביקורת. "ד"ר צ'אט" הוא, לדבריו, הגרסה החדשה והמתקדמת של "ד"ר גוגל": נגיש, נוח ומאפשר להבין מושגים רפואיים בשפה פשוטה. אבל לא כל תשובה מדויקת או מתאימה למצב האישי של המשתמש.

השורה התחתונה שלו ברורה: הרפואה, שיקול הדעת המקצועי וההקשר האישי עם המטופל הם עדיין אלה שקובעים.

הדיון הזה יימשך גם מעבר לפיילוט של שיבא — שלושת המומחים ישתתפו בפאנל "מתייעצים עם הצ'אט בנושאי בריאות" בוועידה רפואית שתעסוק גם בשאלה אם מערכת הבריאות בישראל מוכנה לקטסטרופה הבאה.

בינתיים, אם אתם שולחים לחבר'ה צילום מסך של בדיקות דם כדי שיסבירו לכם מה כתוב שם — אתם כבר בתוך הפיילוט. רק בלי ועדת אתיקה.