נשיא הטכניון: AI עלולה ״להוציא החוצה את המהות שלנו״

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, לא מתרגש מפריצות דרך טכנולוגיות — אבל דבר אחד כן מפחיד אותו: האפשרות שנפסיק לחשוב. בריאיון שפורסם בסוף השבוע הוא מזהיר שבינה מלאכותית היא לא עוד מהפכה תעשייתית, אלא משהו שנוגע ישירות ביכולת האנושית הבסיסית ביותר.

״למה שתחשוב?״

ההשוואה שפרופ' סיון אוהב לעשות היא ל-GPS. ״העברנו למכשיר את משימת הניווט״, הוא אומר. ״AI עלול לקחת את התהליך צעד משמעותי יותר קדימה ולאפשר לנו להעביר למכונה את פעולת החשיבה עצמה״. התוצאה, לדבריו, היא ״להוציא החוצה את המהות שלנו״.

והשאלה שהוא מעלה מטרידה: אם התשובה נמצאת במרחק של פרומפט אחד, למה שמישהו יתאמץ לחשוב?

רגע לפני שמישהו אחר יודע

פרופ' סיון זוכר דוקטורנט שעבד לבדו במעבדה ריקה בארבע לפנות בוקר. הצוות שלו ניסה לפתור בעיה מדעית במשך יותר משנה — ובאותו לילה הוא הצליח. לכמה רגעים, הוא היה האדם היחיד בעולם שידע את התשובה.

״רגעי האאוריקה האלה הם הכרחיים״, אומר נשיא הטכניון. מבחינתו, לב החינוך המדעי הוא לא רק להגיע לתשובה — אלא גם לעבור את הדרך שמובילה אליה, להתמודד עם כישלונות, לשאול שאלות וליצור ידע חדש.

לא לומדים לעבודה הראשונה

הגישה הזו מחלחלת גם לדרך שבה הטכניון מכשיר סטודנטים. ״אנחנו לא מכשירים אותם לעבודה הראשונה שלהם״, מסביר פרופ' סיון. ״אנחנו מכשירים אותם לקריירה שלמה״. במקום ללמד תוכנות או כלים עדכניים, הדגש הוא על מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה — ובעיקר על היכולת להתמודד עם בעיות מורכבות.

זה הגיוני: בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר, היכולת ללמוד, לחשוב ולהסתגל עשויה להיות שווה הרבה יותר מהיכרות עם מודל AI כזה או אחר.

האתגרים — לא טכנולוגיים

אבל למרות כל העיסוק בטכנולוגיות עתידיות, לרגל השנה החדשה פרופ' סיון מודאג דווקא ממשהו שאין לו פתרון הנדסי. ״האתגרים המרכזיים שאנחנו מתמודדים איתם הם למעשה חברתיים״, הוא אומר. ״אנחנו נקרעים בגלל המחלוקות בינינו״.

ובזמן שאנחנו מנסים להבין אם AI יחליף את העבודה שלנו או יגנוב לנו את הג'וב — נשיא הטכניון מזכיר שהסכנות האמיתיות נמצאות במקום אחר לגמרי.