ראש בית הספר לרפואה בת"א: חייבים לשלב AI כדי לקצר את ההכשרה
פרופ' ענת גפטר גוילי, ראש בית הספר החדש לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מתכוונת לשלב כלי AI בתוכנית הלימודים כדי לקצר את 10 שנות ההכשרה הארוכות. בשנה הבאה ילמדו 400 סטודנטים בת"א, והקושי העיקרי: מול המל"ג והוות"ת שטרם אישרו את קיצור המסלול.

10 שנים. זה הזמן שלוקח מרגע שמישהו מתחיל ללמוד רפואה עד שהוא הופך למומחה. פרופ' ענת גפטר גוילי, שנכנסת בספטמבר לתפקיד ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חושבת שזה פשוט ארוך מדי — והיא רוצה ש-AI יעזור לשנות את זה.
מסלול מיושן, מחסור חריף
גפטר גוילי, כיום מנהלת מחלקת פנימית א' במרכז הרפואי רבין (בילינסון), התראיינה לכלכליסט וחשפה תוכנית שכוללת הכנסת תכני AI לתוכנית הלימודים — לא כתחליף לרופא, אלא ככלי שיחסוך עבודה ויאפשר קיצור התואר. "צריך ללמד סטודנטים להשתמש בכלי AI, והם ממילא כבר יודעים את זה טוב מאיתנו", היא אומרת. "אבל אנחנו מנסים לחנך אותם כרופאים להשתמש בהם באופן נכון ועם בקרה".
המניע ברור: ישראל סובלת ממחסור ברופאים. בשנים האחרונות המדינה פתחה בתי ספר לרפואה — מ-4 שהיו, יש היום 9. כמות הסטודנטים בת"א לבדה הגיעה השנה ל-400, הרבה יותר מבעבר. במקביל, רופאים ישראלים עזבו את הארץ בתקופת ההפגנות על הרפורמה המשפטית ובמהלך המלחמה, ומי שלומד בחו"ל לפעמים פשוט לא חוזר.
מה צריך לשנות במודל?
כיום המסלול כולל לימודי רפואה (6 שנים), סטאז' ואז התמחות. גפטר גוילי מנסה לקצר את השנה השישית, אבל נתקלה בקשיים מול המל"ג והוות"ת. "עד שאתה מגיע להיות רופא מומחה עוברות 10 שנים", היא אומרת. "צריך למצוא דרך לצמצם את משך הזמן הזה".
היא מסבירה שה-AI מחייב חשיבה מחדש על מה חשוב ללמד: "אנחנו רוצים לעבור מלשנן חומר וללמוד בעל פה — לדעת למצוא חומר ולהשתמש בו בראייה ביקורתית. מרכיב השינון בתואר הקיים גדול מאוד". הרעיון הוא לרתום את ה-AI לשיפור הלמידה וקיצור התואר, תוך שמירה על בסיס ידע שאי אפשר לוותר עליו.
גיוון כן — הפרדה מגדרית לא
גפטר גוילי התייחסה גם לחוק ההפרדה המגדרית באקדמיה, והביעה התנגדות חריפה. "איך אפשר להכיל דיון כזה של הפרדה מגדרית ברפואה?" היא תהתה. "הציפייה שרופא יטפל רק במטופלים ממין זכר? אי אפשר לעשות הפרדה כזאת. זה מדרון חלקלק ביותר". לדבריה, בפקולטה יש סטודנטים חרדים שמקבלים תמיכה, אבל הפרדה פוגעת בשוויון ובלתי אפשרית ליישום במקצוע רפואי.
מה זה אומר לשטח?
המהלך של גפטר גוילי מצביע על מגמה רחבה יותר: מוסדות רפואיים מתחילים להכיר בכך ש-AI הוא לא עתיד רחוק אלא כלי עבודה שצריך ללמד. השאלה האמיתית היא לא אם לשלב AI בלימודי רפואה — אלא כמה מהר המל"ג והוות"ת יתנו לזה לקרות. ואם 10 שנות הכשרה באמת יתקצרו, זה ישפיע על שוק הרופאים בישראל בצורה משמעותית.
בסוף, אם AI חוסך זמן — מישהו יצטרך להחליט אם הרווח הזה הולך לסטודנטים, לבתי החולים או למשרד הבריאות.