ארה״ב דורשת: בחרו צד במרוץ ה-AI מול סין

ה-AI הפך לזירת קרב גיאופוליטית – וארה״ב מכריזה: "אתם או הם"

תעשו רגע zoom out על עולם ה-AI. מעבר למודלים, ל-GPU ולגיוסים, מתרחש קרב ענקים שקובע מי ישלוט בכללים, בשרשראות האספקה ובהשפעה העולמית. ועכשיו, ארה״ב מחריפה את הטון ומטילה אולטימטום מעשי.

ארצות הברית עומדת לשלוח בקרוב מכתב רשמי לעשרות מדינות, ובו הודעה ברורה: הצטרפו לקואליציית Pax Silica האמריקאית, או שתישארו בחוץ. אם תחתמו על המסגרת המתחרה של סין, Waico, תאבדו את הגישה לשיתוף הפעולה האמריקאי. המהלך הזה נועד "להרעיב" את סין ממשאבים קריטיים במרוץ לפיתוח ה-AI המתקדם בעולם – כזה שיכול לקבוע עליונות צבאית וכלכלית.

שני גושים מתגבשים, והעולם נקרע

אז מה בעצם קרה כאן? בשנה האחרונה התגבשו שני גושים בינלאומיים בתחום ה-AI:

• Pax Silica ("שלום הסיליקון"): יוזמה אמריקאית שהושקה בדצמבר 2025, עם 24 חברות נכון לאוגוסט 2026. המטרות המוצהרות: אבטחת שרשראות אספקה לשבבים, מודלי AI ומינרלים קריטיים. בין המדינות החברות – יפן, אוסטרליה, דרום קוריאה, קזחסטן – וישראל. הרבה רואים בה יוזמה לחסום את סין מטכנולוגיות מתקדמות.

• Waico (World AI Cooperation Organisation): יוזמה סינית שהוכרזה לאחרונה בשנגחאי, עם 29 חברות חתומות. בייג'ינג משווקת אותה ככלי לקדם "AI לרווחת הכול", עם דגש על הדרום הגלובלי. אבל בעולם חוששים שמדובר בצעד אסטרטגי לרכז מדינות "ידידותיות" מול וושינגטון.

החשש הוא שבזירת ה-AI הגלובלית מתהווה קוטביות חדה – גוש אמריקאי מול גוש סיני. קזחסטן, למשל, חברה בשתיהן, מה שמראה עד כמה המאבק על המשאבים – כמו מינרלים קריטיים לייצור שבבים – הוא מרכזי.

ישראל עמוק בתוך הקואליציה האמריקאית

עבור מי מכם שעובדים בהיי-טק הישראלי, הסיפור הזה קרוב מאוד. ישראל כבר חברה ב-Pax Silica, מה שמחזק את הזיקה שלנו לשרשראות האספקה האמריקאיות ולשוק האמריקני. זה משפיע על חברות סטארטאפ ישראליות בתחום ה-AI, על קשרי השקעות, ועל ההזדמנויות לשווק טכנולוגיה לבעלות ברית. מצד שני, זה מציב אותנו בצד מוגדר של המפה הגיאופוליטית, מה שיכול להגביל שיתופי פעולה עתידיים עם שווקים אחרים.

סין קוראת להימנע מפיצול "אנחנו או הם"

אנליסטים, כולל כאלה ממכון ברוקינגס ו-SCMP, מזהירים את סין מלהפוך את המהלך ל"או-או". אם Waico ייתפס כאנטי-אמריקאי מוצהר, זה עלול להרתיע חברות פוטנציאליות – במיוחד מדינות שרוצות לשחק בשני הצדדים. ההמלצה לבייג'ינג היא לשווק את הארגון כמכלול, לא כאלטרנטיבה. אבל בפועל, האמריקאים כבר צובעים את הגבולות.

הכלכלה שבין לבין – ו"wild card" מסוכן

ב-Citi Research מעריכים שפיצול מלא ב-AI בין המעצמות (תרחיש קיצוני) יעמיד בסיכון עד 9.2% מהיצוא הסיני. זה נשמע הרבה, אבל הם מציינים שסין כבר התמודדה עם מכות סחר קשות יותר (כמו "מכסי יום השחרור" של טראמפ). עם זאת, יש "קלף פראי" אחד: מגבלות חדשות על מודלים בעלי משקלים פתוחים (open-weight models). אם האמריקאים יגבילו גישה למודלים כאלה, הדבר יכול לעצב מחדש את כל שוק ה-AI הגלובלי, כולל עבור מפתחים ישראלים שמסתמכים על טכנולוגיות אמריקאיות.

אירופה, בינתיים, מנסה למצוא קול שלישי – "G3" – אבל לפי מדד החדשנות הגלובלי בתחום ה-AI לשנת 2026, הפער עדיין ענק: ארה״ב מובילה עם 78.44 נקודות, סין עם 60.49, ובריטניה שלישית עם 39.99 בלבד. גרמניה וצרפת במקומות 6–7. הקרב הוא עדיין על שליטה, לא על שותפות שווה.

מה הלאה? בחירה שאין ממנה חזרה

המכתב האמריקאי, שפרטיו פורסמו ב-Reuters, מופנה ל-35 המדינות שחתמו על "הצהרת הזדמנות ה-AI" ביוני. הוא מבהיר: אי אפשר ליהנות משני העולמות. מדינות כמו קזחסטן יצטרכו לבחור, והבחירה הזו תשפיע על גישה למשאבים, טכנולוגיות ושווקים.

עבור תעשיית ה-AI הישראלית, זה אומר שאנחנו כבר בתוך המשחק – חלק מ-Pax Silica. המשמעות היא היצמדות לשרשרת אספקה אמריקאית, עם כל היתרונות (גישה לשוק, השקעות, סטנדרטים) והחסרונות (חשיפה למדיניות סחר אמריקנית, הגבלות אפשריות על שיתופי פעולה עם סין).

המהלך האמריקאי הוא לא רק עניין טכני של תקנים או שרשראות אספקה. הוא ניסיון להגדיר מחדש את הסדר העולמי ב-AI – וישראל, כאמור, כבר בפנים.

אז בפעם הבאה שאתם חושבים על מודל AI, זכרו: מאחוריו יש גם גיאופוליטיקה.