המשקיעים מפחדים: החוב האמריקאי האפיל על בום ה-AI

שוק ההון בוול סטריט, שעוד לא התאושש מטלטלת ה-AI, עבר טלטלה חדשה — ומרכז תשומת הלב השתנה לגמרי. אחרי שנים שבהן האזהרות מפני חוב לאומי אמריקאי תופח נדחו כזעקות שווא, התחושה כעת היא שהחגיגה נגמרה. ממשלת ארה"ב, וזה מפחיד, מתחילה לשלם את המחיר על עשורים של הוצאות לא מבוקרות — וההשפעות מאיימות להטביע את גל ההשקעות בטכנולוגיה.

מה קרה פה בכלל?

המצב פשוט ובעייתי: הממשל האמריקאי חייב כסף, הרבה כסף, ולוקח עוד. החוב הלאומי חצה לאחרונה את ה-40 טריליון דולר — עלייה של 3 טריליון בשנה האחרונה בלבד. ב-2016 הנשיא הבטיח שיחסל את החוב בתוך 8 שנים. זה לא קרה. בקצב הזה, אנחנו מדברים על מספרים שמשפיעים ישירות על הריבית. האמריקאים שילמו השנה כבר 963 מיליארד דולר בריבית על החוב. זה יותר מ-200 מיליארד דולר ממה שמוציא הפנטגון על ביטחון. כשמסתכלים על העתיד, גירעונות של 2.4 טריליון דולר בממוצע בשנה נראים בהישג יד.

אז איפה ה-AI נכנס לתמונה?

ההיפרסקיילרים (Hyperscalers) — אותן ענקיות טכנולוגיה שבונות תשתיות AI מסיביות — הפכו ממשקיעים שמשלמים במזומן ללווים ענקיים בשוק האג"ח. גולדמן זקס מעריך שעד 2027, יותר משליש מהוצאות ה-AI שלהם ימומן בחוב. החברות האלה, ביחד, כבר הוציאו כ-600 מיליארד דולר על פרויקטים בשנה האחרונה. אשר ל-3 טריליון דולר בהתחייבויות עתידיות שטרם נרשמו במאזנים — זה כסף שנלחם על אותו מבול של דולרים שהאוצר האמריקאי צריך כדי לגלגל את החוב שלו. זו תחרות ישירה שלוקחת הון ממשקיעים, שצריכים לבחור בין אג"ח של ממשלה לאג"ח של חברת ענק. התשואות קפצו לשיא של 20 שנה, וב-Capital Economics מעריכים שהתשואה הנוספת שמשקיעים דורשים על אג"ח ארוכות טווח, משום שלדעתם היא מגיעה להם בצדק, תישאר גבוהה.

מה זה אומר עליכם, בעולם ההייטק הישראלי?

מעבר לעובדה שריבית גבוהה יותר מייקרת הכול — ממשכנתאות ועד להלוואות עסקיות — התמונה מעוררת חששות בשוק ההשקעות בטכנולוגיה. אם ענקיות ה-AI מתמודדות עם מימון יקר יותר, זה משפיע על כל השרשרת: על הערכת השווי שלהן, על ההשקעה שלהן ברכישות ועל הפעילות שלהן כאן. עבור סטארטאפים ישראליים, זה אומר משהו פשוט וקשה: סביבת הגיוס נעשית קשה יותר. ערך ה-"Exit" של החברה שלכם, ואפילו פוטנציאל ה-"Upside" שלכם, מושפעים יותר ויותר מהתנאים בשוקי האשראי העולמיים.

ה-FED, אגב, שומר על עמימות מכוונת לגבי מהלכיו הבאים בנוגע לאינפלציה, מה שמוסיף חוסר ודאות לשוק. יש שקוראים לזה "פופוליזם כלכלי" — הבטחות לעוד הוצאות משמאל וקיצוצי מס מימין — שתורמים כולם לניפוח החוב. "כשהשווקים הגלובליים מחליטים שהחוב לא־בר־קיימא, אז הוא לא־בר־קיימא", סיכם הכלכלן ג'וזף ברוסואלאס מ-RSM.

בקיצור: העתיד הפיננסי של אמריקה

אז מה מפחיד את וול סטריט? שהחוב הלאומי האמריקאי מתקרב לנקודה שבה הוא מתחיל לעצב מחדש את הבחירות של המדינה — מביטוח לאומי ומדיקייר, דרך מסים ועד תקציבי ביטחון — ומשפיע על כולנו. תוכניות הביטוח הלאומי צפויות להיגמר ב-2032, וקרן בית החולים ב-2033. המהלכים האחרונים סביב ה-DOGE של מאסק, שניסתה לקצץ 2 טריליון דולר והגיעה בקושי ל-215 מיליארד דולר, רק מדגימים כמה קשה לפתור את הבעיה.

בסופו של דבר, העובדה שמפלצת החוב האמריקאי האפילה על בום ה-AI היא סיפור על תחרות בין העבר (התחייבויות) לעתיד (חדשנות). ועכשיו, כולם מפחדים שאנחנו מפסידים בשתי החזיתות. לפחות מנהלי קרנות הגידור יכולים למצוא נחמה בתנודתיות הגוברת בשוק האג"ח — מבחינתם, יותר תנועה שווה יותר הזדמנויות לרווח.