ישראל מול ארה"ב: גמישות וכאוס מול סדר ונוקשות – האם AI ישנה את הכל?
פרופ' גד יאיר חושף הבדלים דרמטיים בין תרבויות העבודה בישראל ובארה"ב: באמריקה שוררים סדר ונוקשות, לעומת גמישות ורגש בישראל. בצל המנטליות השונה, הדור הצעיר קופץ בין עבודות, ופרופ' יאיר מזהיר כי בינה מלאכותית תשנה את שוק העבודה מהיסוד עד 2026.
תעצמו עיניים ודמיינו מקום עבודה אמריקני טיפוסי: מבנה מסודר עם קוביות עבודה כמו בסרטים, משרדים פרטיים למנהלים וסדר מופתי בכל פינה. עכשיו, העבירו את הדמיון למקום עבודה ישראלי: אווירה גמישה יותר, כאוטית לעיתים, אבל מלאה חיים ויכולת הסתגלות. ההבדלים בין שני העולמות האלה עצומים, ומשפיעים על כל היבט של חיי העבודה, מהניהול היומיומי ועד תכנון קריירה ארוך טווח.
פרופסור גד יאיר, מומחה לסוציולוגיה שחוקר את ארה"ב ומפרסם ספר חדש בשם "זו היא אמריקה – דיוקנה של אומה", מתאר את התרבות האמריקנית כמכונה משומנת היטב. "לאמריקנים יש תוכנית וסדר שמנחים אותם בעולם העבודה. הם מאוד אפקטיביים, כי כשהדברים עובדים, הם עובדים ביעילות מדהימה", הוא אומר. הוא משווה זאת למקדונלדיזציה של החיים בארה"ב – כמו לקבל המבורגר חם בשתי דקות. בחברות רבות יש ספרי נהלים מפורטים שמכתיבים בדיוק מה לעשות בכל מצב. "אומרים לך איך להתנהל. לא צריך 'להגדיל ראש', צריך רק לעקוב אחרי ההוראות וליישם", מסביר יאיר.
התבנית האמריקנית: תכנון כקוד מוסרי
השגריר האמריקני בישראל, מייק האקבי, חידד זאת בפגישה עם יאיר: "האמריקנים מתייחסים לתכנון כמו אל קוד מוסרי. המנטרה שהוא הכיר מהילדות היא 'Plan your work and work your plan'". זו התבנית הבסיסית – פרוטסטנטית בעיקרה, שבה כל משימה היא פקודה משמיים שיש לבצע במדויק. במשרדים ממשלתיים, למשל, הפקיד פועל לפי הספר, בניגוד לישראל שבה "אתה מקווה שתיפול על האדם הנכון שיפתור לך את הבעיה".
אבל המכונה הזו רגישה לתקלות. יאיר נזכר בפוסט-דוקטורט בשיקגו: חזר לישראל ואז ניסה לחזור לכנס בארה"ב עם ויזת סטודנט לא מתאימה. עיכבו אותו, שמו אותו עם מבקשי מקלט, אבל בסוף נתנו לו להיכנס אחרי הסברים – אזהרה אחרונה. "אם נוצרת סיטואציה שמצריכה לעשות משהו קצת אחרת, נורא קשה להם עם השינוי. אין לזה ביטוי טוב באנגלית אבל אפשר לומר שהם פשוט 'בוקים'". נסו לבקש שינוי במנה במסעדה או קפה בספל אחר – התגובה תהיה נוקשה.
הישראלי: שורד בכל סיטואציה
לעומת זאת, היתרון הישראלי הוא דווקא בכאוס. "מה קורה כשדברים משתבשים או יוצאים מהנורמה? במנגנון הישראלי מוטמעת התפיסה לשרוד בכל סיטואציה ולהיות מוכן לכל תפנית", אומר יאיר. זה בולט במצבי חירום, כמו הפיגוע במרתון בוסטון, שבו צוותים ישראלים סייעו במהירות בעוד האמריקנים התאוששו לאט יותר.
דוגמה קלאסית: play date – מפגש ילדים אחרי הגן. בישראל זה ספונטני: "אולי תבואו עכשיו לפארק?". בארה"ב צריך לקבוע שבועיים מראש, בין 16:00 ל-18:00. הצעה ספונטנית נתפסת כזלזול: "אתה אומר להורה השני שהוא אדם לא עסוק". זה משקף את כל עולם העסקים האמריקני – תכנון ארוך טווח, נוקשה וזר לישראלי.
קריירה: תכנון ארוך מול חיים מעורבבים
בתכנון קריירה, ההבדלים חדים. בארה"ב מתכננים מגיל צעיר לכיוון הקולג' הנכון והקריירה, ומשעבדים את ההווה לעתיד. ישראלי שעשה פוסט-דוקטורט בבוסטון חזר עם הילדות כי "לא רצה להכניס אותן למרוץ המשוגע הזה". בישראל מתחילים ללמוד מאוחר (25 בממוצע), ורבים מתחתנים ועושים ילדים לפני הכרעות קריירה. "יש לנו מנטליות של 'גם וגם', אתה לא צריך לבחור. אצלם אם דבקת בתוכנית אתה תעשה הכל כדי להגשים אותה, אצלנו מאוד זורמים".
הישראלים רגשיים יותר: "אנחנו עובדים עם הרגש, בניגוד לאמריקנים שמתוכנתים רציונלית מאוד". בארה"ב, אם עושה דוקטורט ויש בן זוג או היריון – אל תספרי, זה מוריד אותך מהמרוץ. יאיר נזכר ברגע מכונן: ביום הראשון באוניברסיטת שיקגו, פרופסור מוביל שאל: "אתה נשוי? יש לך ילדים? זהו, אתה גמור. אתה לא תוכל לקבל ג'וב בשיקגו, כי עובדים 80 שעות בשבוע".
הדור הצעיר: קופצים מסוס לסוס
הדור הצעיר משנה את הכללים. "אין סבלנות לחכות להתפתחות מקצועית. אם נוצרת הזדמנות קטנה, הם יקפצו ממקום למקום, כל הזמן יסתכלו על איזה סוס לקפוץ". בעבר תעסוקה הייתה יציבה; היום זה כמו NBA – ארגונים נלחמים לשמר עובדים טובים. "הארגון צריך לעבוד על השימור, לא אנחנו להתאמץ להישאר. 'משפחת גוגל' או 'משפחת אמזון' הסתיימו", הוא קובע.
סמארטפון ו-AI: סוף עידן הכתיבה?
אנחנו צמודים לטלפון 7 שעות ביממה. זה גורם לירידה בקריאה ארוכה, וכתוצאה מכך גם בכתיבה – "כתיבה זה כמו שריר". היכולת האינטלקטואלית נפגעת, ואנחנו מסתמכים על קביים טכניים כמו מודל בינה מלאכותית. יאיר מצטט רואי שחורות: "שוק העבודה ב-2026 יקרוס לגמרי בגלל ה-AI, ואין ספק שהרבה מקצועות או היבטים טכניים יוחלפו על ידי סוכנים דיגיטליים". הוא מוסיף: "אני מסכים שיש תחומים שבהם אנשים צריכים להיות מודאגים. אני שמח שאני בסוף הקריירה ולא צריך להתחרות בדבר הזה".
ההבדלים האלה רלוונטיים במיוחד לעולם ההייטק הישראלי, שבו גמישות ואלתור הם מפתח להצלחה. בעוד ארה"ב בונה מכונות יעילות, ישראל מצטיינת בהסתגלות – אבל מודל בינה מלאכותית מאיים לשנות הכל עד 2026, ולקרוס את המבנים המסורתיים.