USC פותחת תואר ראשון ב-AI: מוכנים לשוק העבודה

אז מה בעצם קרה כאן?

שתיים מהאוניברסיטאות הגדולות בקליפורניה — USC ו-UCLA — מכריזות בתחילת שנת הלימודים על מסלולים חדשים שבמרכזם בינה מלאכותית. USC משיקה תואר ראשון ייעודי ב-AI מהפקולטה להנדסה; UCLA פותחת את המחלקה העצמאית הראשונה בארה״ב למדעי הרוח הדיגיטליים, עם תואר שמחבר בין AI לתחומי סוציולוגיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה. שתי האוניברסיטאות מהמרות שתארים שמבוססים (גם) על AI יקדמו את הבוגרים שלהן לשוק העבודה — ושהביקוש מצד סטודנטים ומעסיקים מצדיק את ההשקעה.

USC: תואר ראשון ב-AI בסטייל הנדסי

ב-USC, בית הספר Viterbi להנדסה פותח את התואר הראשון שלו ב-AI — מסלול של ארבע שנים שנלמד בתוך בית הספר Mark and Mary Stevens למדעי המחשב ולבינה מלאכותית. הסטודנטים ילמדו גם לבנות את הטכנולוגיה וגם ליישם אותה בתחומים כמו גילוי תרופות, רובוטיקה וחקלאות.

אחד הסטודנטים החדשים בתוכנית הוא Duncan Deng, מתחרה בתחרויות רובוטיקה מבייג׳ינג, שבמקור תכנן ללמוד הנדסת מכונות אך שינה כיוון לאחר שהבין שהאלגוריתמים — ולא החומרה — הם אלה שמכתיבים את ההתנהגות של רובוטים. בפרויקט קודם בסין הוא ביצע ניסוי בזיהוי תמונות להאבקת תותים, עבודה שלדבריו יכולה לצמצם את כוח העבודה הנדרש לגידול: בחוות מקורות שאין בהן דבורים, חקלאים משלמים לעובדים להאביק פרחים ידנית. תוכנת AI יכולה לזהות כל פרח פתוח ולהפנות זרוע רובוטית — או עובד — לשחרר אבקה בדיוק הנדרש כדי למנוע פרי מעוות.

Erik Johnson, סגן הדיקן לתוכניות אקדמיות ב-Viterbi, ציין שהעבודה של USC על תארי AI החלה בתוכנית משותפת עם בית הספר לעסקים, ״שהתחלנו לבחון לפני שש-שבע שנים, הרבה לפני ש-ChatGPT צץ על הרדאר.״ התואר החדש שונה מהתוכנית ההיא — הוא נועד ללמד סטודנטים לא רק להשתמש במערכות AI אלא לתכנן ולבנות אותן מאפס.

UCLA: גישה אחרת לגמרי

ב-Westwood, UCLA נוקטת במסלול שונה. האוניברסיטה פותחת את מה שגורמים רשמיים מתארים כ״מחלקה העצמאית הראשונה בארה״ב למדעי הרוח הדיגיטליים״ (Digital Humanities). תואר ראשון חדש ילמד סטודנטים איך לשלב כלי AI וטכנולוגיות דיגיטליות בתחומים כמו סוציולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה ומחקרי גזע ומגדר.

ההחלטה הזו ממקמת את UCLA בקטגוריה חינוכית שונה לגמרי מ-USC — פחות ״איך בונים את המודל״ ויותר ״איך החברה מתמודדת איתו.״ לדברי Michael Horn, חבר סגל בבית הספר לחינוך של הרווארד שחוקר מגמות חינוכיות, שני סוגי התוכניות מציעים ערך שונה לסטודנטים. בבתי ספר להנדסה, תואר AI הוא ״סיגנל ש׳היי, זה לא רק קוד׳״. בצד מדעי הרוח, הרעיון רחב יותר: ״מדעי הרוח מעולם לא היו חשובים יותר בעידן ה-AI — להבין מי אנחנו ומה אנחנו אמורים לעשות.״

לא רק USC ו-UCLA: מגמה כלל-קליפורנית

שתי האוניברסיטאות מצטרפות לקבוצה הולכת וגדלה של מוסדות במדינה שמגיבים במהירות לטכנולוגיה שרוב הסטודנטים נתקלו בה לראשונה בצ׳אטבוטים וברשתות חברתיות עוד בחטיבת הביניים:

• UC Santa Barbara משיקה מגמת AI בסמסטר הנוכחי.
• אוניברסיטת סן דייגו סטייט פתחה בשנה שעברה תואר ראשון ב-AI ואחריות אנושית — הראשון מסוגו במערכת California State University — שמשלב מדעי המחשב עם קורסי אתיקה של AI וטכנולוגיות הגוף.
• אוניברסיטת סן פרנסיסקו מציעה תוכנית חדשה שמלמדת סטודנטים לבנות מערכות AI.

ומי לא נכנס למרוץ?

מעניין לציין מי יושב בינתיים על הגדר. Stanford ו-UC Berkeley, שתי ענקיות מדעי המחשב בקליפורניה, לא יצרו תואר ראשון ייעודי ב-AI. Berkeley הכריזה החודש על תואר שני מקצועי ב-AI ולמידת מכונה (שישה חודשים), ו-Stanford מציעה AI כאחד מ-10 מסלולים בתוך מגמת מדעי המחשב הקיימת. Caltech נוקטת בגישה משולבת: במקום תואר ייעודי, האוניברסיטה מכשירה סטודנטים להבין AI ולמידת מכונה ברמה בסיסית כדי שיוכלו ליישם את הכלים בתחומים רבים.

בארה״ב, שלושה מוסדות פרטיים סלקטיביים כבר מעניקים תואר ראשון ב-AI: Carnegie Mellon, MIT ו-אוניברסיטת פנסילבניה. Northwestern פותח מסלול בסתיו הקרוב. במדעי הרוח הדיגיטליים, לעומת זאת, השטח ריק הרבה יותר — אף אוניברסיטת Ivy League ושום אוניברסיטת עוגן ציבורית כמו מישיגן או וירג׳יניה לא מעניקות תואר כזה או מפעילות מחלקה בתחום. Penn מציעה מינור, ופרינסטון וג׳ונס הופקינס מפעילות מרכזי מחקר.

אתיקה היא לא מילה גסה

כמעט כל המוסדות הללו מחייבים קורסי אתיקה כחלק מהתוכנית. הסיבה ברורה: מחנכים עדיין מתמודדים עם סוגיית ההעתקות ועם חששות ששימוש כבד ב-AI יפגע ביכולת החשיבה הביקורתית של הסטודנטים. הביקורת הזו לא חדשה בתעשיית ההייטק — כולכם שמעתם על מפתחים שמסתמכים יותר מדי על Copilot או ChatGPT, וכולנו יודעים שהמרחק בין ״עוזר לי״ ל״עושה במקומי״ עלול להיות קצר מדי.

הסיכון: תוכניות שמזדקנות מהר

לדברי Horn מהרווארד, הסיכון המרכזי הוא שכל תוכנית חינוכית חדשה עלולה להתיישן מהר. ״עד שקורס נכתב ועבר תהליך אישור אקדמי — שבדרך כלל הוא איטי — ההוראה עלולה להיות לא רלוונטית או בכיוון שונה מהתחום,״ הוא אמר. במילים אחרות: תוכנית שנכתבת היום עלולה להיות פחות רלוונטית כשהמחזור הראשון יגיע לשוק העבודה.

זו בעיה מוכרת גם בישראל — מוסדות אקדמיים כאן מתקשים לעדכן תוכניות לימוד בקצב שבו משתנה שוק ה-AI. הפער בין מה שאוניברסיטאות מלמדות לבין מה שהשוק דורש הוא כאב ראש מתמשך, ותוכניות חדשות בארה״ב מתמודדות עם אתגר דומה.

ההימור: שוק העבודה מצדיק?

השאלה אם התארים החדשים האלה יובילו לקריירות של ממש נותרת פתוחה. Horn טוען שהאוניברסיטאות מגיבות ל״סיגנל גם מהסטודנטים וגם מהמשפחות״ שלימודים צריכים להיות רלוונטיים. בשוק שבו חברות AI מגייסות בקצב מסחרר — ומציעות משכורות שמתחילות ב-150–200 אלף דולר בארה״ב לבוגרים עם ידע ב-AI — ההיגיון הכלכלי ברור.

אבל ההיסטוריה של האקדמיה מלאה בתוכניות שהבטיחו הרבה וסיפקו מעט. השאלה שסטודנטים בארה״ב (ובישראל) צריכים לשאול את עצמם היא לא רק ״האם התואר הזה רלוונטי היום״ אלא ״האם הוא יהיה רלוונטי עוד ארבע שנים.״

ב-USC לפחות, התשובה של ההנהלה נראית ברורה: עדיף לפתוח עכשיו ולהתאים תוך כדי תנועה מאשר לחכות שהשוק יתייצב — החלטה שמישהו יצטרך להצדיק כשמחזור הבוגרים הראשון יגיע לשוק ויפגוש את ה-AI שכבר מזמן אינו זה שהם למדו עליו.