XTEND הישראלית בונה את צבא הרחפנים של ארה״ב – מהקרבות בעזה ובאוקראינה לחוזה של עשרות מיליוני דולרים
XTEND הישראלית זכתה בחוזה אמריקאי לעשרות מיליוני דולרים לאספקת רחפני תקיפה מבוססי AI, שנוסו בעזה ובאוקראינה. עם מפעל בפלורידה והתרחבות לאירופה ולאסיה, החברה ממקמת את ההייטק הביטחוני הישראלי בחזית צבא הרחפנים העולמי.
ישראלית, קרבית, גלובלית: כך XTEND הופכת לשחקנית מפתח בצבא הרחפנים של ארה״ב
בעוד עולם הטכנולוגיה הצבאית מחפש את הדור הבא של מערכות לחימה חכמות, סטארטאפ ישראלי אחד מוצא את עצמו במרכז החזון האמריקאי: צבא של מיליון רחפנים חכמים בשנה. חברת XTEND, שפיתחה מערכות רחפני תקיפה ובקרה מבוססות AI, זכתה בחוזה יוקרתי של משרד ההגנה האמריקאי (DoD), בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, לפיתוח ואספקת מאות רחפני תקיפה מתקדמים.
החוזה הזה אינו עוד עסקת נשק. הוא מהווה חותמת רשמית למשהו שקהילת הטכנולוגיה הצבאית כבר מבינה היטב: שדה הקרב נכנס לעידן שבו "הטייס" הוא אלגוריתם, והחייל לפעמים אפילו לא נמצא בזירה. וישראלים, שוב, נמצאים בחזית.
מה מיוחד ב-XTEND? ניסיון אמיתי, לא רק מצגות
XTEND הוקמה ב-2018, פועלת מתל אביב ומעסיקה כ-100 עובדים בישראל, ארה"ב וסינגפור. בזמן שחברות אמריקאיות גדולות כמו Anduril ואחרות הציעו פתרונות מרשימים, היתרון של XTEND היה פשוט ומאוד לא תיאורטי: ניסיון קרבי מוכח.
- פעילות מבצעית בישראל – כולל במלחמה בעזה, עם הפעלה רחבה של מערכות החברה על ידי צה"ל.
- פעילות באוקראינה – שם נעשה שימוש ביכולות רחפנים מתקדמות בתנאי לחימה אמיתיים.
הניסיון הזה, יחד עם שיתוף פעולה הדוק עם מפא"ת במשרד הביטחון הישראלי, סיפק ל-XTEND את מה שוועדות אמריקאיות מחפשות: טכנולוגיה שנבחנה לא רק במעבדות, אלא גם במנהרות, בבניינים צפופים ובשטחים רוויים באמצעי שיבוש ומודיעין.
אביב שפירא, מייסד שותף ומנכ"ל XTEND, מתאר זאת כ"סיפור מדהים": מדינה כמו ארה"ב, עם תעשיית ביטחון ענקית, פונה לסטארטאפ ישראלי כדי להקים חלק מרכזי מצבא הרחפנים שלה.
נחיל, לא רחפן: ACQME-DK והקונספט של AI Pilot
אם הדור הקודם של רחפנים דרש מפעיל מיומן, ג'ויסטיק, מסכים ושעות אימון – XTEND מכוונת לעולם אחר.
במרכז הפתרון עומדת מערכת שמוגדרת כערכת רחפן תקיפה חד-כיוונית מודולרית – ACQME-DK. מאחורי השם הטכני מסתתרת תפיסה מבצעית חדשה:
- נחיל רחפנים מסוגים שונים – רחפן תקיפה חיצוני, רחפן פריצה, רחפן ללחימה בתוך מבנים, ואפילו כלב רובוטי – כולם פועלים ככוח אחד.
- שליטה באמצעות AI Pilot – בינה מלאכותית מתקדמת שמנהלת את טיסת הרחפנים, מנחילה משימות, מתאימה מסלולים ומחליטה על פריסת הכוח.
- מפעיל יחיד – במקום צוותים גדולים של מפעילים, אדם אחד מציין למערכת מה המטרה ומה המשימה, בצורה ויזואלית או קולית. הוא אינו "מטיס", אלא מגדיר כוונה.
שפירא מסביר זאת בפשטות: "ה-AI הוא הטייס. האדם אומר לו מה לעשות – תקוף את הרכב, הבא מודיעין מהחלון".
זוהי קפיצה תפיסתית שמדברת ישירות לעולם שבו כוחות מיוחדים, חי"ר ויחידות מודיעין צריכים פתרונות מהירים, מדויקים, זולים יחסית, ומעל הכול – כאלה שמרחיקים חיילים מהקו הראשון.
פחות שלט, פחות VR, יותר חיילים בחיים
אחת התובנות שעלו מהשימוש במערכות XTEND בשטח היא שהממשקים המסורתיים של רחפנים – שלטים כבדים, משקפי VR, מערכות תצוגה מסורבלות – הם צוואר בקבוק.
במקום זה, XTEND פועלת לפי שלושה עקרונות מרכזיים:
- החייל לא צריך לסחוב רחפן.
- החייל לא צריך להיות "טייס" רחפנים.
- החייל, בסופו של דבר, לא חייב להיות בכלל בזירת הקרב.
המערכת מאפשרת לחייל להצביע על חלון, מבנה או רכב – והרחפן יגיע לשם, יאסוף מודיעין או יבצע תקיפה, בהתאם להנחיה האנושית. כל זה ללא צורך בשליטה ידנית רציפה.
שפירא מדגיש את היעד: הרחבת היכולת לנהל לחימה מרחוק, עם מינימום חשיפה של לוחמים. זה מתאים גם לדוקטרינות מערביות עדכניות וגם למציאות שבה איומי נ"ט, מטענים, צלפים ורחפנים עוינים הופכים כל כניסה לשטח בנוי לעלייה גבוהה מאוד במחיר.
כשגם התקשורת חכמה: סיבים אופטיים נגד שיבוש
אויבים מודרניים, מדינות וארגוני טרור כאחד, משקיעים רבות ביכולת לשבש וליירט תקשורת אלחוטית. עבור מערכות רחפנים, זה איום קיומי.
XTEND מטפלת בזה באמצעות שילוב לא שגרתי בזירת הרחפנים:
- לצד תקשורת אלחוטית, הרחפנים מצוידים גם בקישור באמצעות סיבים אופטיים דקיקים וקלי משקל.
- הסיב נמשך מן הרחפן ומאפשר שליטה בטוחה גם בסביבות שבהן האויב מנסה לשבש כל שידור.
- בחלק מהתרחישים מדובר בטווחים שמגיעים עד כ-20 ק"מ.
הגישה הזו, שמזכירה מערכות חימוש משוטט מחוברות-סיב, מייצרת שכבת אמינות נוספת – קריטית כשמדובר במשימות מדויקות בשטח עוין רווי בהפרעות.
AI, אתיקה וחימוש משוטט: למה זה יכול להיות דווקא יותר מוסרי מטילים
בעולם שבו הביטוי "רחפנים אוטונומיים" מעורר דיון אתי וחששות, XTEND מקפידה לשמור על עיקרון אחד ברור: האדם נשאר בלופ התקיפה.
- המערכת מבוססת AI – אבל ההחלטה על תקיפה נשארת בידי מפעיל אנושי.
- לדבריו של שפירא, "זה לא אתי היום, וכנראה גם לא בשנים הקרובות, שרחפן יתקוף בלי שאדם אומר לו לתקוף".
מעניין יותר: הוא טוען שחימוש מבוסס רחפנים ורובוטיקה עשוי להיות דווקא יותר מוסרי מטילים כבדים.
לדוגמה: שלושה רחפנים רודפים אחרי רכב מטרה. ילד קופץ למסלול. רחפן יכול לעצור, להמתין להנחיה, לשנות כיוון. טיל – לא.
עבור קוראים ישראלים שחיים את המתח בין יעילות מבצעית לנזק אגבי, זו נקודה מהותית: טכנולוגיה חכמה לא רק מגדילה קטלניות, אלא גם מאפשרת שליטה עדינה יותר בכוח.
מפא"ת, צה"ל ו-DefenseTech ישראלי במגמת האצה
XTEND היא לא מקרה בודד, אלא חלק ממגמה רחבה של DefenseTech ישראלי שמבשיל בזמן אמת.
ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת, מציין כי בשנים האחרונות יש דגש גובר על שיתוף פעולה עם סטארטאפים וחברות קטנות. המטרה: לשמור על היתרון הטכנולוגי של צה"ל – ולתרגם אותו גם להצלחות גלובליות.
במקרה של XTEND, הקשר עם מפא"ת וצה"ל היה כמעט סימביוטי:
- פיתוח יכולות יחד עם משתמשים מבצעיים, בזמן לחימה.
- התאמת פתרונות למשימות קונקרטיות – חדירה למנהרות, סריקת מבנים צפופים, ניטרול איומים בתוך שטח אורבני.
זה אינו מודל "לקוח-ספק" קלאסי, אלא שיתוף פעולה של ניסוי-קרב-שיפור מהיר. וכשהמוצר מוכיח את עצמו בעזה, קל יותר לשכנע את וושינגטון.
ייצור בארה"ב, התרחבות עולמית והרבה פוליטיקה
כדי לעמוד בתנאי המכרז האמריקאי – ייצור על אדמת ארה"ב ללא רכיבים סיניים – XTEND הקימה מפעל בטמפה, פלורידה. המפעל הזה משרת את ארה"ב, אוקראינה וישראל, ומשמש אבן יסוד בכניסה העמוקה של החברה לשוק האמריקאי.
וזו רק ההתחלה:
- החברה מתכננת שלושה מפעלים חדשים בשנה הקרובה – שניים באירופה ואחד בסינגפור.
- ב-2023 XTEND רכשה את Performance Rotors מסינגפור, שהתמחתה ברחפנים לפעולה בתוך חללים סגורים ללא GPS. היכולות הללו שולבו במערכות החברה והוכיחו את עצמן בשטח.
- סינגפור הופכת לבסיס יצוא לשוקי אסיה, בכפוף לאישורים אמריקאיים.
באירופה, מגמה דומה מתפתחת: ממשלות רוצות טכנולוגיה מוכחת, אבל גם שליטה בשרשרת האספקה – ייצור מקומי, פיקוח על לקוחות ועמידה ברגולציה מערבית.
התוצאה: סטארטאפ ישראלי שנולד במציאות ביטחונית קשה הופך למערכת ייצור גלובלית, עם איזון עדין בין חדשנות, מדיניות חוץ ולחצים גיאופוליטיים.
למה זה מעניין את קהילת הטק בישראל?
מעבר לגאווה הלאומית, סיפור XTEND מציף כמה כיווני עומק חשובים עבור קהילת ההייטק המקומית:
- DefenseTech כזרם מרכזי: שילוב מהיר של AI, רובוטיקה, מערכות אוטונומיות ואלקטרו-אופטיקה הופך את התחום מאזור נישתי לשדה צמיחה מרכזי.
- "Battle-tested" כיתרון שיווקי: מוצרים שנולדו תחת אש הופכים לכרטיס כניסה טבעי למכרזים אמריקאיים ואירופיים.
- מעבר ממוצר ל"מערכת אקולוגית": נחילים, אינטגרציה בין פלטפורמות שונות, ניהול אוטונומי – אלו תחומים שמעניינים גם שווקים אזרחיים (לוגיסטיקה, תעשייה, אבטחה קריטית).
למי שחושב קדימה: XTEND מדגימה איך בונים חברה שמחברת בין AI יישומי, תשתיות ייצור גלובליות, רגולציה ביטחונית קשוחה – ועדיין זזה בקצב סטארטאפ.
וכשצבא ארה"ב מדבר בקול רם על רכישה של מיליון רחפנים בשנה, ברור שזה רק תחילת המשחק.