ידיעות בינה מלאכותית בנושא HISTORY
מגזין טיים בחר ב״אדריכלי ה-AI״ לאיש השנה 2025, בהכרה בהשפעתם חסרת התקדים. הבחירה משקפת את המעבר של הבינה המלאכותית מטכנולוגיה ניסיונית למרכיב מרכזי בחיי הפרט והחברה, תוך הדגשת דמויות מפתח כמו ג'נסן הואנג וסם אלטמן. הכתבה חושפת כיצד שווקי החיזוי חשפו את הבחירה מראש.
AI משמש לשימור זיכרון השואה עם זיהוי חמישה מיליון קורבנות, אך סקר Yahoo מגלה ש-53% מהאמריקאים חוששים שישמיד את האנושות. תעשיית ה"דתבוטס" מעוררת דילמות אתיות, בעוד מקרה באוניברסיטת הונג קונג חושף שימוש רשלני במחקר. מומחים כמו מנכ"ל Perplexity מזהירים מפני התמכרות ל-AI חברתי, לעומת חזונות כלכליים על קיצור שבוע העבודה.
חוקרים מאוניברסיטת ציריך פיתחו פלטפורמת AI הממחישה סצנות מרומא ויוון העתיקות באמצעות מאגר נתונים אקדמי. הכלי יוצר הדמיות מדויקות של אירועים כמו כיבוש רומא, אך גם טועה לעיתים (סנאטורים עם מיקרופונים!). זמין כרגע רק לסטודנטים בציריך, עם כוונה להרחבה לציבור. המפתחים טוענים: "הטכנולוגיה מעוררת דמיון, לא מחליפה אותו".
טראמפ טוען שסרטון מבית הלבן הוא זיוף AI - בניגוד לעמדת הבית הלבן ומומחים. במקביל, מוזיאון המייסדים בשיתוף PragerU מעורר ביקורת על שימוש ב-AI ליצירת נרטיב היסטורי חלקי ושמרני. שני המקרים מדגימים את האתגרים של עידן המידע המניפולטיבי.
הכתבה סוקרת את ההיסטוריה הגלית של הבינה המלאכותית - מחורף AI ראשון בשנות ה-70, דרך השני בשנות ה-80 ועד הפריחה הנוכחית. מוסבר מדוע הסבירות לחורף נוסף נמוכה כיום בזכות גיוון במימון, חומרה זולה יותר וטכנולוגיה יציבה. עם זאת, המחברים מזהירים מפני הבטחות מוגזמות וסיכונים אתיים.
חוקרים השתמשו ב-AI לשחזור דמויות אסירים מוויילס שגורשו לאוסטרליה במאה ה-19. מתוך 162,000 אסירים שנשלחו, כ-1,000 מוויילס - רבים על עבירות קלות. צאצאים אוסטרלים רואים כיום בשורשים אלו גאווה משפחתית, עם אנדרטה מובילה בהוברט.