SentinelOne הישראלית: AI פיצח מכתב נפוליאון
חוקר AI בחברת SentinelOne הישראלית השתמש במודל GPT-6 Astra של OpenAI כדי לפענח מכתב מקודד של נפוליאון מ-1809, שנותר בלתי מפוענח במשך 217 שנים. הפענוח, שנמשך 6 שעות, חושף את תנועת הכוחות ערב המלחמה בין צרפת לאוסטריה — ומעלה שאלות על יכולות AI בסייבר.
תארו לכם מכתב מקודד מ-1809, שנשלח על ידי נפוליאון בונפרטה לאחד הגנרלים שלו, ונותר בלתי מפוענח במשך 217 שנים — עד שמודל AI מודרני הצליח לפענח אותו. זה בדיוק מה שקרה הודות לקרטר צ'רץ׳, חוקר AI בחברת הסייבר הישראלית-אמריקאית SentinelOne, שהשתמש ב-GPT-6 Astra של OpenAI כדי לפצח את הצופן.
מה קרה כאן?
המכתב, שנועד לגנרל אוגוסט דה מרמון, נשלח ב-1809, ערב המלחמה בין צרפת לאוסטריה. הוא כלל כ-1,300 תווים מקודדים, עם 155 סימנים ייחודיים, ונכתב בקוד שאבד עם השנים. במשך עשרות שנים, המכתב הופיע ברשימות של צפנים היסטוריים בלתי פתורים — עד שצ'רץ׳ החליט להתמודד איתו.
איך AI מפצח צופן עתיק?
צ'רץ׳ התחיל מתמונה סרוקה של המכתב. מודל AI ניתח את התמונה, זיהה את הסימנים, ולאחר מכן השתמש בטכניקה של סימולציית חישול (simulated annealing) — בעצם ניסוי וטעייה מסיבי — כדי לבדוק שילובים אפשריים של אותיות ומילים. התהליך נמשך כ-6 שעות, ובהשוואה לעבודה ידנית, שהייתה עלולה לקחת חודשים או שנים, זה קיצור דרמטי.
המודל השווה בין הטקסטים המועמדים לבין כתבים היסטוריים, ובהם יצירות של אלכסנדר דומא, ויקטור הוגו ומרמון עצמו. הוא גם זיהה סימנים שייצגו מילים שלמות בצרפתית, ולא רק אותיות. צ'רץ׳ בדק שהמודל לא משחזר מידע קיים בכך שהסיר חומר שקשור לנפוליאון ממאגר הטקסטים שלו — וקיבל את אותה תוצאה, מה שמוכיח שהפענוח אותנטי.
מה המכתב חושף?
הפענוח חושף פרטים על תנועת הכוחות הצרפתיים והאוסטריים לפני פרוץ המלחמה. נפוליאון כתב: "אוסטריה תתקוף בו זמנית בכל החזיתות. היא כל העת שועטת לעבר החורבן שלה." המכתב מספק תובנות על התקשורת בין מפקד ראשי לגנרל מבודד, וכולל מידע שאינו מופיע בגרסאות מודפסות קיימות.
הקשר ישראלי ומשמעויות סייבר
SentinelOne, שנוסדה בישראל ופועלת בתחום אבטחת הסייבר, רואה במקרה הזה דוגמה ליכולות AI מתקדמות. אבל אותה יכולת שפיצחה צופן בן 217 שנה עלולה לשמש גם לחשיפת פרופילים אנונימיים באינטרנט או לפיצוח מערכות הצפנה מודרניות. כחוקרים בתחום, צ'רץ׳ ועמיתיו מודעים לדו-שימושיות הזו.
ומה הלאה?
המקרה מצטרף למקרים אחרים של שימוש ב-AI לפענוח צפנים צבאיים, כמו מכתב גרמני מ-1941. הוא מדגים איך מודלים מתקדמים יכולים להתמודד עם משימות שדורשות גם שחזור מידע וגם אנליזה מורכבת — תחום שבו חברות ישראליות כמו SentinelOne משחקות תפקיד מפתח.
בסוף, אי אפשר שלא לחשוב: אם AI יכול לפצח מסרים היסטוריים, מה זה אומר על עתיד אבטחת המידע שאנחנו מסתמכים עליה יום-יום?